"מרכז הכובד הכלכלי נע לשווקים המתעוררים". אמירה זו נראית היום ברורה מאליה, ואין ספק כי מדובר בתהליך החשוב והמהותי ביותר שמתרחש בכלכלה הגלובלית בעידן שלנו. השאלה המתבקשת היא - האם מדובר בתהליך טוב, שגם יוצר הזדמנויות חדשות לקהילה העסקית הישראלית? ואם כן, באילו הזדמנויות עסקיות מדובר? ובעיקר - אילו סיכונים טמונים במדינות הללו? תשעה מנהלים בכירים במשק הישראלי נפגשו לדון בתופעה מרתקת זו, והמסקנה שלהם ברורה: כגדול ההזדמנויות, גודל הסיכונים.
"מה שאנו רואים זה שינוי מהותי בכללי המשחק. אם אתה לא תהיה נוכח בשווקים הללו - אתה פשוט לא תהיה קיים, שכן שם תהיה רוב הצמיחה העולמית, רוב הצרכנים של העולם, עם כל הכבוד לסיכונים הקיימים", סבור ארז ויגודמן, מנכ''ל מכתשים אגן, אשר הנחה את הדיון.
לדבריו, "כאשר יצטרפו בסין 800 מיליון עובדים חדשים בעלי שכר נמוך, בעקבות המשך המעבר בין הכפר לעיר, זה ישנה לגמרי את נוף התעשייה העולמית, את רמות השכר בעולם, את הציפיות לאינפלציה, את האינפלציה בעולם, את כל כללי המשחק". ויגודמן סבור, כי התהליך הוא בלתי הפיך, "אין טעם להילחם נגד המגמה ויש להתאים את המודל העסקי לשינויים הללו".
"העולם נע מזרחה וסין היא הקטר", סבור עמוס נדאי, שגריר ישראל בסין ומעריץ מושבע שלה. "סין היא ארץ ההזדמנויות הבלתי מוגבלות", ממשיך נדאי, הסבור כי "לישראלים יש תנאי פתיחה מיוחדים, שכן הסינים רואים עצמם כציוויליזציה עתיקת יומין הממוקמת במרכז העולם. הם רואים שיש עוד קבוצה כזו, היהודים. במקביל מתרחש תהליך נוסף. הם הבינו שהם אינם יכולים לצמוח ב-10% במכירת אדידס בדולר, ולכן הם הולכים לכיוון של היי-טק. הישראלים נתפסים כחלק אינהרנטי של מהכיוון הזה, כי הם רואים את מדינת ישראל כמוקד שיכול לספק את הפתרונות ואת מוצרי ההיי-טק שהם צריכים כדי לשנות את דפוסי הייצור שלהם".
רמי רונן, מנכ''ל שטראוס מים, שנכנס לפני חודשיים למיזם מים משותף בסין עם ענקית האלקטרוניקה "Haier", מודע היטב לסיכונים. "ישנם בהחלט אלמנטים מטרדים", אומר רונן, "כגון, עד כמה הממשלה תמשיך לתמוך בתהליכים של פתיחת השוק. אין ספק שהשינויים עצומים ומהירים מאוד, אולי מהירים מדי, שכן השינוי הזה מחייב שינוי חברתי שאיננו בהכרח כה מהיר וייתכן שייווצרו פערים".
לדבריו, הדרך לנצח בסין היא באמצעות יזמות וחדשנות. רונן חשף, כי "לא הייתה חברה מייעצת אחת שהמליצה לנו לשתף פעולה עם חברה סינית; ובכל זאת, הלכנו על שיתוף פעולה אך ממקום של פתיחות כי חשוב להקשיב גם לצד השני. אנו הרבה פעמים חושבים שאנחנו יודעים הכול וחסרה לנו קצת צניעות. חייבים להתייחס אליהם בגובה העיניים, גם אם הם לא נראים כמונו". רונן הסביר, כי "השותפות עם 'Haier' מחייבת אותנו לשבת איתם ולדבר כל הזמן".
מימין לשמאל: עודד גרא, סגן יו"ר קרן רוטשילד; גיל גזית, מנכ"ל מדרוג; איזי שרצקי, יו"ר איתורן; ירום אריאב, לשעבר מנכ"ל האוצר; עמוס נדאי, שגריר ישראל בסין; יגאל אייזנברג, מנכ"ל נטפים ישראל; זאבי ברגמן, מנכ"ל נייס מערכות; ורמי רונן, מנכ"ל שטראוס מים
"הסינים מפתחים מוצר מאפס. יהיו פחות רכישות"
גם בעולם הטכנולוגיה נראה כי התעצמות השווקים המתעוררים בלתי הפיכה, כך סבור זאבי ברגמן, מנכ''ל נייס. "לפחות שלושה רבעים מהלקוחות שלנו נמצאים שם, וזה רק ילך ויגדל. חברות סיניות בתחום התוכנה וחברות הודיות בתום השירותים הן חלק אינטגרלי מעולם ההתחרות. הרבה מהקונסולידציה שאנו רואים בתחום היא תוצאה של השינויים הללו", מסביר ברגמן, אשר מודע היטב לסיכונים הכרוכים לתעשיית ההיי-טק הישראלית בגין שינויים אלה.
"ישראל התבססה על מכירת סטארט-אפים לחברות בינלאומיות. החברות הסיניות לא רוכשות חברות כאלו אלא מפתחות מוצר מאפס, לכן יהיו פחות ופחות רכישות. גם לא יפתחו כאן מרכזי פיתוח, כי מהנדס ישראלי עולה 120 אלף דולר ומהנדס הודי עולה 40 אלף דולר - זה פער בלתי ניתן לסגירה", מתאר ברגמן.
ברגמן סבור, כי דווקא "שני האגוזים היותר קשים לפיצוח הם סין והודו. בשתיהן יש דינמיקות שכדי להצליח צריכים להתאמץ הרבה יותר לעומת אמריקה-הלטינית ומזרח-אירופה". מנכ''ל נייס הוסיף, כי "ההזדמנות הגדולה בסין אינה איך חודרים אל תוך השוק המקומי, אלא איך משתפים איתם פעולה ויחד איתם חודרים לשוקי העולם. הדגש קדימה הוא בשיתוף פעולה זה".
מהלך חשוב נוסף הוא "המעבר מהנדסה לשיווק, להפוך לגורם שמקרב בין השוק למרכז הפיתוח. יש לישראל יכולת לשלב שיווק עם הנדסה, כאשר השיווק הוא זה שהופך להיות הרבה יותר חשוב", סיכם ברגמן.
ירום אריאב, מנכ''ל האוצר לשעבר, התייחס למנועי צמיחה שמאפיינים את השווקים הללו, כולל תהליכי הדמוקרטיזציה שבאים לידי ביטוי גם ברגישות הגדולה יותר שמפגינה המנהיגות כלפי האוכלוסייה, תוך מתן דגש על השקעות בחינוך. "זה נותן בום אדיר לכלכלה", אמר.
גם אריאב סבור, כי ישראל צריכה לנצל את היתרונות היחסים שלה כמו החדשנות, הגמישות והיתרון הלוגיסטי. כפקיד בכיר לשעבר, אריאב מציין כי "חשוב שהממשלה תהיה מעורבת בתהליך הזה ותעודד אותו בעיקר בסין, כי הם מעריכים מאוד את התמיכה הממשלתית. אפשר גם שהממשלה תיתן את פרס ראש הממשלה ליצואן המצטיין לשווקים הללו, לדוגמה".
"יש הרבה יותר סיכונים בהודו מאשר בסין"
יגאל אייזנברג, נשיא ומנכ''ל נטפים, מבקש למתן את אופטימיות. "האם התהליך הזה הוא בלתי הפיך בשנתיים הקרובות? ברור. אבל מה יקרה בעוד 10 שנים? אם ניקח את סין כדוגמה: יש שם גידול אדיר באוכלוסייה, אבל יש גם שיעור הזדקנות ותמותה אדיר לא פחות. לפי מחקר של ה-CIA, בטווח הבינוני-ארוך חלק ניכר מהסינים יהיו פנסיונרים ולא יהיה להם ממה להתפרנס".
לדבריו, הקשר בין דמוקרטיה לצמיחה הכלכלית במדינות הללו הוא הפוך. "יש הרבה יותר סיכונים בהודו מאשר בסין, שבה הממשל לא פתוח". עוד לדבריו, אחת הבעיות העיקריות היא ש"אנו לא מבינים את מה אנו צריכים להבין. שום דבר הוא לא כמו שהוא נראה במקומות הללו. יש הרבה מדינות שמחלקות ברושורים איך עושים עסקים עמן. אל תאמינו לזה. לעתים הדרך ללמוד היא הדרך הקשה".
והוא מסביר, "אחד הסיכונים בהודו הוא חוסר יעילות אינהרנטי שהפך לנגע. עם זאת, עדיין אפשר להיות רווחיים מאוד שם. הבעיה היא מה קורה כשאתה צריך לשלם שכר מערבי למנהלים הודים, או אז אתה פוגש אי-יעילות והעלויות עולות. זו ממש בעיה".
איזי שרצקי, מנכ''ל איתורן, התרכז בשוק הברזילאי אותו מכיר היטב. "הרבה ממה שקורה בברזיל תלוי בשלטון. אני מכיר את המערכות מבפנים, ואני יכול להגיד שהכלכלה החופשית תעשה על-ידי הסוציאליסטים כמו שבארץ השלום יעשה על ידי הימין. רק לולה היה מסוגל לעשות את המהפכה. בבחירות האחרונות, מה שדילמה (הנשיאה הנבחרת מטעם מפלגת הפועלים) הציגה, היה זהה למה שהמועמד הימני הציג. בברזיל יש כוונה מובהקת לתת לשוק הפרטי הרבה יותר מקום", מסביר שרצקי, שגם סבור כי "הכיוון ברור: ברזיל הולכת קדימה. היום, רוב הצמיחה של איתורן היא בברזיל".
עם זאת, הוא גם מתריע כי לא קל לעשות שם עסקים. "לדוגמה, לא לקחנו בחשבון את סיכוני המטבע. נושא הגנות המטבע בברזיל בעייתי, ובתקופות מסוימות ההגנות הגיעו ל-20%. לא פעם אמרתי - זהו, סוגרים".
שרצקי סבור, כי היתרון של הישראלים הוא הטכנולוגיה והוא מציע ללמוד להכיר את המדינה היטב טרם הכניסה אליה. "אחד הדברים הכי חשובים הוא להבין את מערכת המס. אנו קיבלנו תביעה מעיריית סאן פאולו בסך 70 מיליון דולר, כי הם החליטו שאנחנו חברת סלולר שצריכה לשלם מסים גבוהים יותר לעומת חברת ייצור. כמובן שאנו לא חברה סלולרית ואנו ננצח בסוף, אבל הם עושים לנו בעיות עם העניין הזה", סיפר.
"לבעלי החוב בשווקים הללו רב הסיכון על הסיכוי"
גיל גזית, מנכ''ל מדרוג, ריסן לגמרי את ההתלהבות. "עם כל הכבוד, יש בשווקים הללו סיכונים שלא מוכרים בארה''ב ובאירופה. אני עוסק בחוב, ובשווקים הללו לבעלי החוב - רב הסיכון על הסיכוי. קרנות הפנסיה וקופות הגמל שלנו יכולים לישון בשקט, כי רוב הכסף לא הולך לשם. ואני אומר, למזלנו", הסביר גזית, אשר התריע כי "אם תשקיע שם, הדירוג שלך פשוט ירד. אני מצטער שאני קצת הורס את המסיבה, אבל בעלי אג''ח רוצים לראות את כספם חוזר בשלום ואנו ראינו חברות שהתרסקו שם כליל. לכן, אנו לא משתתפים בחגיגה הזו", סיכם גזית.
עודד גרא, נציג בנק רוטשילד בישראל, אשר סיכם את הדיון, טען כי התהליכים שיעברו על המדינות הללו יהיו מושפעים מאירועים מדיניים ופוליטיים שלא ניתן לחזות. גרא גם חושש מחזרה לפרוטקציוניזם ומגמות של דה-גלובליזציה, שדווקא מדינות המערב עלולות ליזום עקב הבעיות ששוררות שם. לגבי סין, טען גרא, "יש צורך להבין את פערי התרבות ואת הכוחניות הסינית ולהיזהר ממנה". לגבי הודו, הוא טען, "היא אמנם דמוקרטית יותר מסין אבל פחות מתקדמת ממנה, שוק ההון שלה לא מפותח דיו, והיא סובלת מבעיות של שחיתות".
