ניתן לקיים צוואה גם אם יש בה "פגם צורני" שהוא חוסר התאמה בין התאריך הלועזי לתאריך העברי המצוין בה - כך קבע השבוע הרשם לענייני ירושה במשרד המשפטים, עו"ד יוסף זילביגר.
בעניין הצוואה עצמה, קבע זילביגר כי ניתן ליישב את חוסר ההתאמה בתאריכים, בכך שהצוואה נחתמה אחרי רדת החשיכה - כשהתאריך העברי התחלף, אך התאריך הלועזי לא השתנה, והורה להוציא צו קיום צוואה בעניינה.
מדובר בצוואתו של שלום כהן מכ"ס, שקרוביו ביקשו לקיים את צוואתו. הצוואה הסתיימה במילים הבאות: "ולראיה באנו על החתום, היום כ"ט בחודש תמוז שנת התשס"ג (28 ביולי למניינם)". אלא שכ"ט בתמוז באותה שנה חל ב-29 ביולי 2003. לדברי הרשם, "פגם בתאריך בעשיית הצוואה הוא פגם צורני, אך אינו בגדר מרכיב יסוד. ניתן לקיים צוואה חרף פגם כזה".
כאשר יש פגם צורני בצוואה, על רשם הירושות להעביר את הטיפול בירושה לבית המשפט לענייני משפחה. ואולם על יסוד נוסח הצוואה מסיק הרשם כי המנוח היה אדם דתי, ולפיכך יש חשיבות לשעה שבה נחתמה הצוואה, מבחינת התאריך העברי.
"בראש הצוואה", מסביר זילביגר, "הוא מציין 'בס"ד' ומצהיר 'אני הח"מ, בהיותי בדעה צלולה, שפוי ומיושב בדעתי ומוכשר מכל הבחינות הדרושות על-פי הדת וחוקי מדינת ישראל....' ובהמשך הוא מצווה 'בעניין ספר התורה הנמצא עתה בבית-הכנסת היכל ציון ברעננה, הריני מגלה דעתי כי רק לבני יהיה לו בו דין ירושה כדין תורתנו הקדושה...'".
לפיכך, קובע רשם הירושות, "ניתן ליישב את ציון התאריך הלועזי והעברי, המתייחסים לאותו יום בשנה. השוני נובע מההבדלים בין תחילת היום וסופו על-פי הלוח הלועזי - מחצות הליל עד חצות הליל הבא אחריו, לבין תחילת היום וסופו על-פי הלוח העברי - משקיעת החמה עד שקיעת החמה שאחריה. הצוואה נעשתה ונחתמה בשעות שלאחר שקיעת החמה. בשעות אלה, לפי הלוח הלועזי, היה התאריך עדיין 28 ביולי, ולפי התאריך העברי, אחרי שקיעת החמה, כבר כ"ט בתמוז".