"לפי הנתונים, היו כשלים ב
שריפה בכרמל. אולי בשלב מסוים, כשהתחילה השריפה, נהגו בצורה ראויה. אבל באירועים הללו יש הרבה מהישראלי הלא טוב: הוא יודע לטפל בכל דבר אחרי שכבר קרה אסון - קודם צריך לקרות אסון; וכשכבר ניתנים דוחות, לא באים ומבצעים אותם. אמר את זה יפה הנשיא זיילר בעניין דוח ורסאי: 'אנחנו נתנו בדיוק מה צריך לעשות. אין לי שום תקווה שזה ייעשה'".
כך אומר בראיון ל"גלובס" עו"ד אסף פוזנר, שותף בכיר במשרד כהן, וילצ'יק, קמחי ושות', מומחה בתחום הנזיקין, הקניין והרשלנות הרפואית, המייצג בין היתר את נפגעי אסון ורסאי, מעורב בתיק הזיהום של רמת-חובב ועוד.
"מערכת המשפט מהווה זרז לפיצוי"
לדברי פוזנר, "מהניסיון שלי, לעתים מערכת המשפט - חוץ מזה שהיא נותנת פיצוי, גם זה חשוב מאד - משמשת זרז לסיפור, כשגורמי האוצר, או חברות הביטוח, מבינים למשל שיהיה להם יותר זול לעשות את הדבר הנכון מאשר לא לעשות ולא לחסוך כסף. וזה כנראה התפקיד שיהיה למערכת המשפט בתיקים האלה. רק חבל שהתהליך לוקח המון זמן, ובינתיים נעבור כמה אסונות בדרך.
"נטען כלפי ראש הממשלה שהוא ביקש ממבקר המדינה לבדוק את אירוע השריפה בכרמל, ולעכב את הדוח, מתוך ידיעה כי עד שיינתן הדוח יעבור זמן רב, וכלשון הילדים, 'אלוהים גדול'. ואם זו המחשבה שאנשים מעלים בעקבות דוח מבקר שניתן יחסית מהר, אז תחשוב מה המשמעות של פסק דין שניתן אחרי הרבה שנים.
"מבחינת הפיצוי - זה כבר לא פיצוי, כי אנשים צריכים לחיות בינתיים, ואיך הם חיו? גם מבחינת הלימוד לא מדובר באותם אנשים, כי הם התחלפו 800 פעם, וגם מבחינת הלקחים, שמגיעים מאוחר מאד, אחרי שנים רבות.
"מערכת המשפט לא בנויה לאירועים המוניים, אבל לא עושים עם זה כלום. אני אתפרנס מזה מצוין, זו קרן הפנסיה שלי. אבל זה לא הפתרון האמיתי. הפתרון צריך להיות פיצויים תוך זמן סביר ולימוד הלקחים כי ניתן פסק דין".
"ליטיגציה זה כמו כמו שני מתאגרפים"
"אני מאד אוהב את מה שאני עושה", אומר פוזנר. "מישהו אמר לי פעם: 'זה קצת לא מוסרי - אתה יותר מדי נהנה. אדם צריך להרגיש קצת עבודה'. ואני אומר על המקצוע משהו נורא ואיום: אני מצליח לשעשע את עצמי. עורכי דין לוקחים את עצמם ברצינות תהומית, ולדעתי זה נורא. אני הולך לכדורסל באופן קבוע, הפועל ירושלים. כשעלה עניין מועמדותי לשיפוט, היינו בנוקיה. שופטים צריכים לראות גם כדורסל ולא רק פילהרמונית.
"אני מאד אוהב ליטיגציה. מופיע המון בבתי משפט. זה מרגיש לי כמו שני מתאגרפים שהולכים מכות ובסוף יש שופט שאומר מי ניצח. אני מאד אוהב את המאבק - ולנצח. אני אוהב לחשוב מחוץ לקופסה, להעלות טענה חדשה. פעם היו אומרים לי: 'אין פסק דין שאומר את זה' - היום כבר יודעים שזה רק משלהב אותי יותר".
"יותר מדי צעיר בשביל העליון"
"בשני הסיבובים האחרונים לבית המשפט העליון הייתי מועמד - שמי פורסם ברשומות", מספר פוזנר, "אבל אמרו לי שאני יותר מדי צעיר, ושאני גם נראה עוד יותר צעיר מכפי גילי. לטעמי, טוב שעורכי דין ישתלבו במערכת. אבל אני מסתדר בלי זה, ואני מניח שהמערכת מסתדרת בלעדיי.
"בשעתו הטרידה אותי התופעה ששופטים מתמנים בגיל מאד צעיר, בתחילת שנות ה-30 לחייהם. הקריירה שלהם שיפוטית, 'השופט' שמם הפרטי, חלק גדול מהם מתייבשים, ויש חשש שיאבדו את חדוות העשייה.
"אני רואה בעייתיות בקריירה של 40 שנות שיפוט. אני כבר 26 שנה עורך דין ומרצה - יש לי 18 שנים לשפוט. זו נקודת שבר טובה להחלפת מקצוע".
* הראיון המלא עם עו"ד אסף פוזנר - ב"גלובס הערב" במהדורה המודפסת.