מתקפת הסביבה בעיצומה. "חוק האריזות", המכונה רפורמת הפסולת, אושר השבוע בוועדת הכלכלה. תקנות "רפורמת הרעש", ייכנסו לחיינו באפריל. תכנית לאומית רב-שנתית, תואמת "חוק אוויר נקי", תוצג, בחלקה, בינואר.
חובת דיווח סיכוני סביבה שתחול על חברות הנסחרות בבורסה פורסמו החודש ביוזמת גלעד ארדן, השר להגנת הסביבה, שאומר-מזהיר: "אני מציע לכל דירקטורית ודירקטור בחברות הציבוריות לנקוט גישה פרו אקטיבית. לא להיות פסיביים, לא להסתפק בדיווח ההנהלה, לשאול שאלות ולדרוש תשובות, ושלא יספרו לכם שאין שום השפעה על הסביבה, אין דבר כזה. ותוודאו , בעצמכם, שכל הכתוב בדוחות אכן עומד בתקנות".
בקרוב יביא נסיך-הסביבה ארדן תיקון לחוק הנפט, בהשראת אסון הסביבה במפרץ מקסיקו, וכבר השבוע הסתבר ששר התשתיות עוזי לנדאו (פעם פעיל סביבתי, בחברה להגנת הטבע) הפעיל את מיטב כוחו כדי שנציגי המשרד להגנת הסביבה לא יוכנסו כחברים למועצת הנפט. ללמדך, שלא רק קשה לשנות הרגלים אנטי- סביבתיים, גם מורכב, סבוך, מתיש וממושך לקדם כל מילימטר לטובת הסביבה.
חוץ מזה, המונח "צמיחה ירוקה" כבר פה, וגם התחייבות לאומית מפי נשיא המדינה שמעון פרס, בוועידת קופנהגן האחרונה, להפחית לפחות 20% מפליטות גזי החממה עד 2020.
האכיפה המשפטית נגד זיהומי הסביבה מחמירה בהדרגה. בין לבין שיכנע ארדן את צה"ל להתחיל להתחבר למערכות הביוב, שכן עד היום זורמים שפכי הצבא לבורות ספיגה, והוא כבר פתח מערכה, בינתיים שקטה, מול חברות הסלולר, לחובת האחדת אנטנות.
תוך כמה שבועות הכול ידברו על קמפיין סביבתי אדיר, בכיכובו של טל פרידמן, "ארץ נהדרת", שיסייע בגידול דור מודע לסביבה, ייתן "טיפים" צרכניים- סביבתיים, ובעיקר יבקש למתן את "המרוץ המטורף אחרי עוד ועוד צריכה, אחרי עוד ועוד פיתויים לעגלות קניות מפוצצות במצרכים ובאורך אוטובוס.
המרוץ לצריכה
"בסופו של דבר מבזבזים כספים לשווא, מייצרים פסולת בהיקפים אדירים - מפגעים סביבתיים שמסכנים בריאות וגם יעלה הון לטפל בהם" אומר ארדן, מהפכן סביבתי, שחגג יום הולדת 40 לפני חודשיים.
פעם קראו לו הליכודניק עם הג'ל בשערות, ובאחרונה הגיע למקום השני בסקר דעת קהל בשביעות רצון הציבור מתפקודו כשר, מיד אחרי כוכב הסלולר משה כחלון. לדבריו, "אם רק אפשר היה, יש לי תוכנית למהפכה סביבתית אחת ליום".
כל זה מתנגש עם בקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר החוץ אביגדור ליברמן, שארדן יעבור לייצג את ישראל באו"ם. מדברים על זה חודשים, והשבוע קבע ארדן לעצמו "דד- ליין" פומבי: בעוד שבועיים יחליט אם יוותר על מלחמות הסביבה החביבות עליו כבר הרבה שנים, ויעבור לאולמות המאבק המפוארים בניו יורק, או שלא.
- לא כולם ששים לחסכנות הצרכנית שאתה רוצה לחנך אליה.
"האמת, הייתי קצת בשוק כשהרשות השנייה שלחה אותי לקבל אישור לקמפיין מזכייניות הטלוויזיה שהן גופים פרטיים, שנמצאים אולי בניגוד עניינים. אני הרי הולך לקרוא תיגר על תרבות הצריכה שהם נהנים מכספיה. אבל אני חושב שאני יודע להיאבק, ואין לי ספק בתוצאה: הקמפיין יעלה למסכים!".
- השבוע העברת את חוק המיחזור.
"ישראל מטפלת בפסולת שלה באופן הכי פרימיטיבי שאפשר - 80% נטמנים בקרקע. זה מבזבז קרקע ומזהם, התסיסה פולטת גזי מתאן. מעכשיו הפסולת הופכת ממפגע למשאב כלכלי. חובה להבין שהמהפכה הזו ממש דחופה, אנחנו כבר בפיגור של כמה עשרות שנים. המדינה קטנה וצפופה ביחס לכל מדינה מערבית, עם גידול האוכלוסייה הגבוה בעולם המערבי וצמיחה כלכלית גבוהה, והפסולת צומחת בהתאם. הגענו כבר למצב של שני ק"ג פסולת לנפש ליום.
"כל המשאיות נוסעות דרומה או צפונה למטמנות, כי אלה שבמרכז נסתמות כבר. עד 2020 תישאר רק מטמנה אחת, בדרום הרחוק, וכל הארץ תיסע לשם. וזה כשפסולת שווה זהב. קוברים באדמה חומרי גלם בשווי מיליארד שקל בשנה: פלסטיק, זכוכית, מתכות, עץ ונייר. התעשייה הישראלית יכולה לעשות בזה שימוש חוזר כחומרי גלם. אבל אם כל מפעל יצטרך לחפש פסולת בעצמו או להקים תעשיית מיחזור בעצמו, זה לא יקרה. ברגע שכל התעשייה חייבת - נוצר יתרון לגודל. זה אומר עסק. תעשייה. יזמות. שרגא ברוש, לזכותו ייאמר, אמר לנו: 'נלך יחד, מרצון'".
- הציבור מוכן?
"הציבור בהחלט מוכן למחזר, אבל יש לו דרישה מהממשלה לתת לו שירות שיאפשר את זה. כל רשות מקומית תספק תשתית להפרדת פסולת, והמשרד להגנת הסביבה יממן את זה. התעשיינים יקימו מערך משלהם לאיסוף הפסולת. הם יהיו אחראים למיחזור, ועם הזמן גם ירוויחו מזה".
- התעשיינים והיבואנים יגלגלו עלויות על הצרכנים.
"כל העבודות הכלכליות שעשינו בעניין חוק האריזות מראות שהתועלות הכלכליות למשק גבוהות משמעותית מעלות יישומו של החוק. חוק האריזות עומד להוזיל לעיריות את הטיפול בפסולת: עד היום הרשות המקומית הייתה צריכה להסיע ולטמון בעלות גבוהה. עכשיו אני מטיל אחריות על היצרנים והיבואנים לאסוף את האריזות שלהם מהעיריות".
- אתה אומר שאין הצדקה לכך שרשויות יעלו מיסים.
"להיפך, לא רק שלא יוכלו להעלות, אלא שבתוך כמה שנים, ממש ספורות, אפילו יצטרכו להוריד את גובה מיסי הארנונה, כי עלויות הטיפול בזבל יירדו משמעותית".
- והיצרנים? היבואנים? אלה שיצטרכו לאסוף את האריזות?
"הניסיון האירופי מלמד שהעלות השנתית הכוללת לתפעול תהיה בסדר גודל של 300 מיליון שקל. אם מחלקים את זה על כל האריזות, זה אגורה עד אגורה וחצי תוספת לאריזה. ייתכן שיהיו יצרנים או יבואנים שייקרו באגורות בודדות, אבל אני מאמין שהתחרות תעשה את שלה, ובהחלט יהיו כאלה שיספגו את תוספת העלות הצנועה הזו. מצד שני, אם לא נמחזר, הרי בעוד כמה שנים כל מחירי המוצרים יעלו פי כמה וכמה בגלל עליות המחירים של חומרי הגלם לייצור האריזות".
- בכמה כסף ממשלתי מדובר?
"בעשור הקרוב ייזום המשרד הקמת מפעלי מיחזור ומיון פסולת בהיקף של שני מיליארד שקל, מתוכם 750 מיליון שקל השקעה ממשלתית בשיתוף המגזר הפרטי והמקומי. עוד מיליארד יושקע בתשתיות עירוניות - שמתוכו 700 מיליון שקל מהממשלה. בסך הכל 3 מיליארד שקל למהפכת המיחזור".
- בזיהומי מים, קרקע ואוויר, הבעיה המרכזית היא אכיפה. העונשים שמטילים בתי המשפט מבדחים עד מצחיקים.
"מודה ומתוודה על חולשת האכיפה של הממשל בישראל לדורותיו. יש כאן תפיסה מעוותת לאורך שנים. אי-ציות לחוקים הופך לנורמה, 'למה שאני אהיה הפראייר של השכונה?'. לצערי הרב, זה לא רק משך הזמן הרב שלוקח מהעבירה עד לפסק הדין וגזר הדין, אלא גם שמערכת המשפט רחמנית משהו. לא זוכר שמישהו נכנס לכלא על זיהום מסיבי של הסביבה.
"עם זאת, הקנסות שהיו במאות או אלפי שקלים בודדים, עוברים אט אט לעשרות ומאות, ואפילו למיליוני שקלים. אני מאמין שככל שהשופטים, יותר מהאזרחים, יבינו את הפגיעה בבריאות הציבור, זה יגיע גם לעונשי מאסר. אצלי במשרד, כשיש תוספת כספית, אני נותן עדיפות למנגנוני אכיפה".
- מעולם לא ראיתי פקח עירייה נותן דוח, אלא על חניה.
"גם אני לא. משום מה, הרשויות חזקות רק בדוחות חניה, על אף שהאינטרס הברור שלהן הוא גם להגן על בסיסי החיים והבריאות של התושבים, וגם האפשרות להכניס כסף לקופתן. והן יכולות לרשום דוחות על השלכת פסולת ומפגעי סביבה, השלכת פסולת ממכוניות ומשאיות, ואפילו זיהום קרקע ומים, הפרשות כלבים ועוד ועוד. מצער מאוד שלא עושים את זה".
- אז מה עוד צפוי לנו ממך בשנה-שנתיים הבאות, אלא אם תיסע להיות שגריר באו"ם?
"קבעתי חמישה יעדים שיביאו להבנה שסביבה זה גם כלכלה, גם בריאות וגם שיתוף הציבור לשינוי סביבתי: 1. טיפול בפסולת - החוק יעבור סופית בקרוב. 2. חינוך סביבתי במערכת החינוך - בגנים, בבתי ספר, בתנועות נוער. תיקצבנו הליכי הסמכה למורים, גננות ומדריכים, גם בנושאי החיסכון במים, ראינו שבסופו של דבר הילד הוא שמאלץ את אבא שלו לסגור ברז בגילוח ובמקלחת. 3. הפחתת זיהום אוויר - חוק אוויר נקי עבר וייכנס בקרוב. 4. אכיפה - להראות לציבור שעבירה סביבתית כמוה ככל עבירה פלילית אחרת. ו-5. הפחתת פליטות גזי חממה - נושא גלובלי".
"אצביע נגד המלצות ששינסקי"
דוח ועדת ששינסקי, שבחן את נושא תמלוגי הגז והנפט, הציף את הבעייתיות של האופן שבו המדינה צריכה ליהנות ממשאבי טבע, ובכך הפנה זרקור גם למפעלי ים המלח ולאופן הטיפול בבעיה הסביבתית.
- עדיין לא שמענו אותך בעניין ששינסקי.
"נכון. עוד לא הגענו להצגת עמדתנו".
- מדוע מיסוי הוא עניינו של השר והמשרד להגנת הסביבה?
"זה ועוד איך ענייננו. כי אם בגלל הריב על הכסף, וממש לא משנה מי צודק, יחול עיכוב בפיתוח קידוח תמר ובהזרמת הגז הטבעי ממנו - אז זה מאוד מאוד ענייננו. המשמעות של מעבר מפעלים כמו בז"ן, תחנת הכוח של חברת החשמל בחיפה ועוד, לצריכת גז טבעי - היא ירידה של 80%-90% בפליטות מזהמים באזור חיפה. אם קידוח תמר יתעכב, כלל לא בטוח שתהיה אספקת גז טבעי ב-2013, והמחיר הסביבתי והבריאותי יהיה כבד מאוד".
- אין סוג של "סחיטה באיומים" של הבעלים בעיכובים בקידוח תמר?
"שלא תטעו, תמים אני לא. זה שיזמים באים ואומרים: 'עכשיו לא יהיה כדאי לנו להשקיע כי נפסיד כסף', זו טענה צפויה ומוכרת. כשאני דורש להתקין סולקנים זועקים לי 'זה יעלה לנו כל כך הרבה שנאלץ לפטר המוני עובדים'. אני גם יודע היטב שבדיון הציבורי הקיים היום, אני אולי נשמע נורא ואיום. אתם מיד חושבים שאני חבר של יצחק תשובה ושל נובל אנרג'י ושאני נכנע וכו'. אבל זה לא מעניין אותי, כבר הוכחתי שאני יודע לצאת נגד יזמים חזקים ומשפיעים, גם נגד משקיעי הגז, בתביעות שלי למניעת קטסטרופה כדוגמת אסון מפרץ מקסיקו. הרי מקידוח לווייתן גם יכול לפרוץ נפט".
- אז מה עמדתך בעניין שינויי המיסוי, יהיו אשר יהיו.
"הכי חשוב זה שקידוח תמר יתחיל לפעול בזמן. אז גם אם יובל שטייניץ ידידי צודק במהלך הכספי שפתח בו, אני חושב ששיקול העיכוב בתמר, מבחינת זיהום האוויר, הוא משמעותי ביותר".
- מה זה אומר בעניין ההצבעה שלך בבוא העת?
"אם האוצר לא יידע להראות לי ב-100% איך יזרום גז טבעי מקידוח תמר ב-2013, אני כנראה אצביע נגד".
- יופי, יצחק תשובה מחזיק את המדינה בגרון, אתה תתמוך בעמדתו, והציבור יפסיד הון.
"אני לא מדבר על כסף. אני מדבר על זיהום אוויר ובריאות הציבור. כספי ציבור חשובים לי לפחות באותה מידה כמו לאחרים. אם מה שחשוב לשר האוצר זה כסף, ואני בהחלט מבין את זה, אז שיוותר על שינוי הכנסות המדינה מתמר, יאפשר פיתוח מהיר ככל האפשר, ויגדיל עוד יותר את התמלוגים והמיסוי מקידוח לווייתן."
- אז אתה הולך להצטרף לשרים והח"כים של אביגדור ליברמן ולהתנגד לששינסקי.
"אפשר שכן. יותר מזה, אני חושב שיש הבדל עצום בין מי שבא לחפש פה גז, כשהכל היה ספקולטיבי ולא ברור, לבין אלה שנכנסים היום כשברור שיש פה ים גז פורה. המחפשים הגדולים לא הגיעו לכאן בזמנו כי איימו עליהם בחרם ערבי. אבל נובל אנרג'י הגיעה והסתכנה בכך שלא יאפשרו לה לעבוד במדינות אויב של ישראל. והנה היום משנים לה, רטרואקטיבית, את רמת הרווחיות.
"אני בהחלט מסכים לעמדה שמדינה יכולה לבצע שינויי מס רטרואקטיביים, אבל אני חושב שיש משהו קצת לא הוגן ולא נעים בשינוי הכללים עבור חברות עסקיות שלקחו סיכונים בכך שבאו לכאן".