סין הפכה כבר לשם נרדף "לשווקים מתעוררים" בעולם ההשקעות, כאשר כולם - מחברות הענק ועד למשקיעים פרטיים - רוצים לדהור על גב הדרקון וליהנות מהצמיחה יוצאת הדופן של המעצמה הכלכלית הזו. ואולם, "דווקא יתר תשומת הלב שמושכת סין, מעלימה מעיניהם של המשקיעים מדינות נוספות באסיה, שנהנות מצפי לשיעורי צמיחה גבוהים ופוטנציאל צמיחה אדיר בשנים הבאות", מציין בפנינו רונן פשה, אנליסט בית ההשקעות אדמונד דה רוטשילד.
רבות ממדינות אלה מאוגדות באיגוד מדינות דרום מזרח אסיה,
ה-ASEAN (Association of Southeast Asian Nations), שהוקם במטרה לקדם את האינטרסים הכלכליים המשותפים של עשר החברות בו: אינדונזיה, מלזיה, תאילנד, וייטנאם, הפיליפינים, סינגפור, מיינמאר, קמבודיה ולאוס. "מדובר בקבוצת הטרוגנית מאוד מבחינה פוליטית, דתית ותרבותית, אך בעלת אינטרסים כלכליים משותפים רבים", מדגיש פשה. "ההתאוששות המהירה של מדינות אסיה מהמיתון העולמי, הידקה את שיתוף הפעולה והסכמי הסחר החופשי בין סין לשאר המדינות בגוש".
מאוצרות טבע ועד שוקי פיננסים
כיום, מונה אוכלוסיית מדינות ה-ASEAN כ-2 מיליארד נפש, והיקפי המסחר שלהן נושקים לכ-4.5 טריליון דולר בשנה. "מדינות הגוש האסייתי הציגו בשנה החולפת נתוני צמיחה ותשואות מרשימים בהשוואה לשאר העולם. הנתונים הפונדמנטליים של הכלכלות האסייתיות בכלל, ושל דרום מזרח אסיה בפרט, עושים רושם טוב יותר משל המדינות המפותחות, כאשר שיעור הצמיחה שלהן הוא יותר מכ-8% בממוצע. שיעורי האינפלציה נעים סביב 5%, והחובות הלאומיים סבירים", מפרט פשה.
- מה הופך את המדינות הללו לאטרקטיביות עבור המשקיעים?
פשה: "מדובר על פלח אוכלוסייה צעיר בעל פוטנציאל צריכה גבוה, וכן על מערכת פיננסית יציבה יחסית וכלכלה מתפתחת, מגוונת ותחרותית מאוד. אמנם שווקים אלו תלויים במידה רבה בסין, אך הם קטנים וגמישים יותר, עם מאפיינים ייחודים ויתרונות יחסיים לכל מדינה.
"אינדונזיה בולטת באוצרות טבע, מאגרי נפט וגז טבעי ובמכרות של מתכות תעשייה, כמו גם בחקלאות וסחורות חקלאיות, והיא בעלת פוטנציאל צמיחה עצום, הודות להרכב האוכלוסייה הצעיר. לעומתה, וייטנאם סובלת מאינפלציה גבוהה וגירעון תקציבי משמעותי, אולם היא עדיין מושכת השקעות זרות בזכות עלות עבודה נמוכה, שנשענת על חקלאות ותעשייה כבדה המתבססת על מרבצי הפחם והברזל.
"במלזיה", מוסיף פשה, "הסקטורים הדומיננטיים הם דווקא הפיננסים והתעשייה, שמהווים 50% ממדד ה-MSCI של המדינה. הבורסה המקומית רשמה תשואות נאה של כ-20% השנה, והמטבע המלזי, הרינגיט, יוסף בכ-10% מתחילת השנה. כיום, מחירי המניות שם לא זולים, והצפי ל-2011 הוא דווקא להאטה בצמיחה, לרמות של כ-4%.
"תאילנד חשופה בעיקר לסקטור האנרגיה והפיננסים, שכל אחד מהם מהווה כ-40% מה-MSCI של המדינה. הבורסה שם עלתה בחדות ביותר מ-50% בשנה האחרונה, הודות לירידת הסיכון הפוליטי וייסוף חד של הבאט המקומי. בשנה האחרונה, הייצוא והוצאה על מוצרי צריכה היו מגורמי הצמיחה העיקריים של תאילנד, ואנו מעריכים כי תנופה בתיירות המקומית וגידול בהשקעות פרטיות יהיו מנועי הצמיחה בעתיד".
למי להיחשף וממה להיזהר
פשה סבור כי אופן החשיפה הטוב ביותר למשקיע הזר, הוא על ידי הענקת משקל יתר למדינות בעלות פוטנציאל צמיחה עודף על הממוצע הקיים בגוש האסייתי. "תפיסה זו ממקדת אותנו באינדונזיה, דרום קוריאה והפיליפינים", הוא אומר, ומזכיר כי מנגד "הסיכונים הטמונים בהשקעה במדינות ה-ASEAN נובעים מההיבט הגיאו-פוליטי בחלק מהמדינות, התנודתיות הגבוהה והנזילות הנמוכה יחסית בשוקי המניות. לכן, מומלץ לשים דגש על בחירה אקטיבית של מניות. בין המניות אנו מעדיפים חברות הפועלות בסקטורים מוטי צריכה מקומית, כמו רשתות מזון ובריאות, וכן תשתיות.
"סקטור הטכנולוגיה מהווה חלק נכבד מתיק ההשקעות באזור, משום שקיים צורך בהשבחת כל התשתיות הממשלתיות, על מנת להבטיח את עתיד הצמיחה. הצריכה הפנימית במדינות אלה נמצאת במגמת עלייה מובהקת, ולפיכך מעניינים גם סקטור הצריכה הפרטית והבריאות".
סקטור נוסף אותו מציין פשה הוא משאבים טבעיים כמו נפט, גז ומתכות לתעשייה. תחום האנרגיה והסחורות מצוי כעת כידוע ברמות שיא, לנוכח הביקושים הגואים מכלל מדינות האזור, ובראשן סין, מה שבין היתר מוביל לאינפלציה. "כל עוד יימשך המומנטום החיובי בשווקים, הודות להיחלשות הדולר, נתוני צמיחה מעודדים והפסקה זמנית בנקיטת המדיניות המוניטארית המצמצמת מצד סין", אומר פשה, "אסיה תיהנה מכך, והמדינות בדרומה עוד יותר".
- ומה לגבי החשיפה המטבעית?
"אנו מאמינים כי המטבעות האסייתיים מתומחרים עדיין בחסר. התחזקות שלהם, בהובלת היואן הסיני, עשויה לגרום להמשך הסטת השקעות לאזור, שיטיבו עם המשקיעים".