ד"ר דן הרוניאן, שניהל מאבק משפטי ממושך מול חברת "איזי פורקס" בגין הונאות מט"ח לטענתו, וקיבל ממנה פיצוי במסגרת הסכם פשרה חסוי, ניהל במקביל מאבק מול חברת פורקס נוספת, "מט"ח 24", מהמובילות בענף שוק מטבעות המט"ח.
גם מאבק זה הסתיים מחוץ לכותלי בית המשפט לאחר שמט"ח 24 החזירה לד"ר הרוניאן כספים שהשקיע בחברה, כפי שעולה מעדותו של ד"ר הרוניאן, בסכום של יותר מ-200 אלף דולר.
הסדר זה נחשף היום לראשונה ב"גלובס", יחד עם חשיפתן של תביעות נוספות שהגישו לקוחות מאוכזבים של חברות פורקס שונות ואשר טרם פורסמו.
* השופט (ד"ר אברהם טננבוים): "כמה כסף השקעת במט"ח 24?"
* העד:"מאתיים ומשהו אלף דולר"
* עו"ד מטעם איזי פורקס: "אתה באת למט"ח 24 ואמרת להם אתם רמאים, נכון?"
* העד:"כן".
* עו"ד: "והם בעקבות זה שאמרת להם שהם רמאים בסופו של דבר הגיעו איתך להסדר והחזירו לך כסף?"
* העד:"החזירו את כל הכסף".
(ציטוט מפרוטוקול דיון בבית משפט השלום בירושלים ב-ק.פ 113/08, שבמהלכו נחקר ד"ר דן הרוניאן ע"י עורך דינה דאז של חברת איזי פורקס, אייל רוזובסקי).
חברות הפורקס סוחרות בשוק מטבעות המט"ח ומאפשרות למשקיעים לבצע מהמחשב הביתי עסקאות חליפין בין שני מטבעות למסירה מיידית או מאוחרת, על-פי שער ותאריך מוסכמים מראש. זהו אחד מהענפים הצומחים והרווחיים ביותר בשוק ההון. עם זאת, כיוון שהענף אינו מפוקח, הקמת חברת פורקס לא דורשת רישיונות ואין רגולציה ואכיפה בתחום.
לכאורה, פלטפורמות המסחר של הפורקס מאפשרות רווחים גדולים במהירות, אך במסגרת תביעות שהוגשו נגד חברות פורקס, נטען כי 95% מהמשקיעים מפסידים את כספם בתוך זמן קצר מאוד. "גלובס" ניסה לעשות סדר בבליל התביעות שהוגשו, ההסדרים שנחתמו וטענות ההגנה שנטענו - וגילה שזה לא פשוט. בזירה הזו רב הנסתר על הגלוי.
מאבקו של ד"ר הרוניאן, שחשף את קשר השתיקה סביב חברות הפורקס בישראל, החל לפני כארבע שנים, לאחר שהפסיד כחצי מיליון דולר במסחר דרך איזי פורקס. הרוניאן פנה למשרד עוה"ד ברם-דחוח, ובאמצעות עו"ד אסף ברם תבע את החברה על הפסדיו.
אנשי איזי פורקס לא אהבו את המהומה שיצר הרוניאן, והגישו נגדו קובלנה פלילית. הרוניאן הצטייד בעדים - לקוחות מאוכזבים לכאורה של החברה - שסיפרו כיצד הפסידו את כספם בעקבות כך שסחרו דרך איזי פורקס.
בדצמבר 2009 החליטו באיזי פורקס, משיקולי עלות-תועלת או משיקולים אחרים השמורים עימם, כי עדיף לסיים את הפרשה מחוץ לבית המשפט החשוף לעיני כול: הרוניאן ומשקיעים נוספים שיוצגו על-ידי משרד ברם דחוח, פוצו על-ידי חברת איזי פורקס. אך כיוון שחתמו על הסכמי סודיות, שבהם נקבע כי מי שחושף פרטי ההסדר ישלם קנס נכבד נותרו הסכומים המדויקים חסויים. ההערכות שהתפרסמו, היו כי איזי פורקס שילמה להרוניאן כ-2.5 מיליון שקל. סכומי התביעות וקביעת קנס גבוה בגין גילוי פרטי ההסדר, יכולים אולי לרמוז על הסכומים שעברו ידיים.
אלא שהפיצוי במסגרת תיק זה לא היה היחיד שקיבל הרוניאן. מפרוטוקול דיון שהתקיים בבית המשפט המחוזי ביולי 2009 עולה, כי הרוניאן ניהל מאבק מקביל מול חברת מט"ח 24 וזכה להחזר כספי במסגרת הסדר פשרה. נראה, כי גם שם חתם הרוניאן על הסכם סודיות האוסר גילוי כל פרט מפרטי ההסדר, אך כשנחקר על כך בבית המשפט, במסגרת עדותו בקובלנה הפלילית נגדו, נאלץ לחשוף את הדברים.
בהמשך לחשיפת ההסדר, במסגרת עדותו שנמשכה שעות ארוכות, שאל השופט אברהם טננבוים את הרוניאן: "אתה קיבלת מהם (מט"ח 24, א' ל'ו') את הכסף נומינלית או בשקלים או איך?", והרוניאן השיב: "את הקרן... זה היה בדולרים".
ד"ר הרוניאן סירב להגיב לדברים. משרד ברם, דחוח, שייצג אותו במאבקיו בחברות הפורקס, מסר כי אינם יכולים למסור פרטים על תיקים של לקוחותיהם ועל הסדרים חסויים. רפי כהן, מנכ"ל חברת מט"ח 24 מסר בתגובה, כי "לעניין דן הרוניאן, הפרטים כפי שנמסרו לנו אינם נכונים".
הסתנן אל "שורות האויב"
סיפורו של הרוניאן נשמע כאילו נלקח מתסריט הוליוודי: במסגרת מאבקיו באיזי פורקס ובמט"ח 24 הסתנן הרוניאן אל "שורות האויב" - החל לעבוד באחד מסניפיה של איזי פורקס, יצר קשרים פנימיים והקליט שיחות של בכירי החברות, עובדיהן וסוכנים שלהן, ביניהם גם מנכ"ל מט"ח 24, רפי כהן. במקביל הקים אתר אינטרנט בשם "איזי פורקס - רישיון לגנוב", וכתב ספר על הנושא.
ההקלטות שתיעד הרוניאן וראיות שאסף הוגשו לבית המשפט בתיקים אחרים של לקוחות של חברות פורקס שונות, ולכאורה מוכיחות (כך על-פי הטענות בכתבי התביעה שהוגשו) כיצד מתגמלת החברה את מנהלי התיקים שלה כך שיגרמו להפסדי לקוחות.
למרות מעטה הסודיות סביב הסדרי הפיצוי והערפל סביב זירת הפורקס בכלל, "גלובס" מצא עוד, כי בין התביעות שמאיימות להטביע את חברות הפורקס השונות ישנן גם כאלה שטרם פורסמו, ביניהן תביעותיהם של מאיר אסף, אלירן ומשה אונל ויוסף ברנדס.
בימים אלה מתנהלת בבית משפט השלום בת"א תביעה כספית, בסך כ-540 אלף שקל נגד מט"ח 24, המנכ"ל שלה רפי כהן וסוכן שלה, רפי קרימן. התובע, מאיר אסף, טוען, באמצעות עוה"ד אסף ברם, כי שוכנע להפקיד בידי הנתבעים סך של 120 אלף דולר, שנעלמו תוך זמן קצר. בכתב התביעה נטען, כי החברה הסתירה במכוון את העובדה כי היא "צד שני לעסקאות" מול לקוחותיה.
התובע טוען עוד, כי מט"ח 24 גרמה לו להפסיד את כל כספו, בשעה שייעצה לו לפתוח עסקאות במנופים עצומים, בלי ליידע אותו כי ניתן לקבוע שער עצירת הפסד. במקביל, אפשרה החברה להכניס את חשבון התובע ליתרות חובה בלי לקבל את אישורו לכך, ופעלה לגבות את יתרת החובה, בניגוד להסכמים ולדין.
תביעה נוספת שהוגשה נגד מט"ח 24 רק בחודש שעבר מתנהלת בבית משפט השלום בתל אביב. התובעים, משה ואלירן אונל, טוענים באמצעות עוה"ד ברם, כי במהלך שלושה חודשים שבהם נוהל חשבונם במט"ח 24 הם הפסידו כ-900 אלף שקל. גם בתביעה זו נטען, כי מט"ח 24 קלעה את חשבון התובעים למינוס ובסופו של יום כל כספם נעלם. עוד נטען, כי רפי כהן, מנכ"ל החברה, שכנע את התובעים להשקיע באמצעות החברה בטענה כי "במט"ח 24 הלקוחות כולם מרוויחים".
"גלובס" פנה לחברת מט"ח 24 בבקשה לקבל את כתבי ההגנה שהוגשו בתביעות אלה ואחרות נגד החברה, אך מהחברה נמסר כי היא מעדיפה שלא להעביר את כתבי טענותיה לפרסום וכי המחלוקות יידונו בביהמ"ש.
תקלה טכנית
במשפט אחר המתנהל בימים אלה מתבררת טענה של לקוח לשעבר של חברת גופורקס, יוסף ברנדס, שלפיה הוא הורה על עסקאות סגירת פוזיציות בחשבונות שלו, אך גופורקס לא ביצעה אותן בעקבות תקלה טכנית. בעקבות ה"כשל", נטען, הפסידו התובע וחבריו (עבורם ניהל חשבונות בחברה) כ-280 אלף דולר. לטענתו, מערכת גופורקס אינה סוגרת עסקאות בזמן אמת. עוד נטען, כי גופורקס הציעה לפצות את התובע ב-100 אלף דולר, אך בהמשך חזרה בה מהצעתה.
גופורקס הגישה לביהמ"ש כתב הגנה ובקשה למחיקה על הסף של התביעה, באמצעות עוה"ד דנה גולן וגיא אילון, ממשרד אהרנסון, אבולעפיה, שמסרו כי "כל טענותיו של ברנדס כלפי גופורקס ביחס ל'מצגי שווא' ש'הוצגו על ידה', לכאורה, הומצאו כדי ליתן בידו עילת תביעה נגד גופורקס ותו לא".
לטענת גופורקס, הפסדיהם של ברנדס ו"לקוחותיו" (חברים שהוא ניהל את כספם, על-פי התביעה), נגרמו אך ורק בשל התנהלותו של ברנדס עצמו. באשר לטענה כי גופורקס לא ביצעה את סגירת העסקאות בעקבות תקלה טכנית, מסרו גולן ואילון, כי כל אלפי העסקאות של ברנדס ולקוחותיו שהוזרמו על ידו במהלך כל התקופה בוצעו במלואן על-ידי החברה ולשביעות רצונו המלאה.
לטענתם, הסיבה לתנודתיות הקיצונית שאפיינה את השווקים ביום שבו נגרמו כל הפסדיו של ברנדס "נעוצה בכך שבאותו היום הודיע נגיד הבנק האירופי על כך שמדינות מסוימות עלולות להיקלע למצב של חדלות פירעון. כל מאות העסקאות של מר ברנדס ולקוחותיו בוצעו באופן מלא ומיידי באותו היום, למעט עסקה אחת שביצועה התעכב ב-15 דקות בלבד, וזאת בשל חוסר נזילות, המאפיין מצב של שווקים סוערים".
באי-כוח החברה ציינו עוד, כי אכן התקיים משא-ומתן בין הצדדים ובתחילתו החברה הייתה מוכנה, בכפוף לתנאים מסוימים, להתפשר עם ברנדס ו"זאת מטעמים שיווקיים בלבד וכיוון שהניחה, כי בתובע מגולם פוטנציאל עסקי בהיותו איש עסקים אמיד, מקושר ובעל יכולת לגייס לקוחות נוספים, כפי שעשה עם חבריו/לקוחותיו". עם זאת, הם מבהירים, כי הטענה שהחברה הציעה לברנדס פיצוי בסך 100 אלף דולר ואחר-כך חזרה בה, אינה נכונה. החברה סירבה לבקשת "גלובס" להעביר את כתבי טענותיה לפרסום.
תביעות אלה, הנחשפות כאן לראשונה, הן חלק קטן בפאזל שמורכב מתביעות רבות אחרות התלויות ועומדות נגד חברות הפורקס, ביניהן תביעתם הייצוגית של שני לקוחות לשעבר של מט"ח 24, באמצעות עו"ד נמרוד אסיף, בטענה להפסדים כבדים שנגרמו להם בשל מצג שווא של החברה.
בתביעה ובבקשה לאישורה כייצוגית נטען, בין השאר, כי החברה פונה במתכוון למשקיעים "בלתי מתוחכמים" ומטעה אותם לחשוב שהשקעה במט"ח מובילה להתעשרות. לטענת התובעים, כדי לרכוש את אמון הלקוחות, מט"ח 24 הציגה את עצמה במרמה כגוף ניטרלי שמחבר בין סוחרים, מעין בורסה, ולמעשה מסתירה מהלקוחות שהיא משחקת נגדם.
בתביעה אחרת שהגישו בינואר השנה לבית משפט השלום בחיפה שני לקוחות לשעבר של חברת איזי פורקס, בנימין תקתוק ואריה לוי דש, נדרשת איזי פורקס לפצותם בסכום של כ-2 מיליון שקל (התביעה הוגשה על-ידי עוה"ד אדם פיש ומנוהלת כעת ע"י עוה"ד ירון שפירא וגדי אפריאט). לטענת התובעים, הם לא ידעו כי איזי פורקס - ברוב המקרים - היא צד נגדי לעסקאות שהם מבצעים במערכת המסחר שלה.
ויש גם את תביעת הענק, בסך של כחצי מיליארד שקל, שהגישו השנה חמישה לקוחות אחרים של איזי פורקס, בראשות שמואל רוזובסקי, באמצעות עו"ד אסף. התביעה והבקשה לאישורה כייצוגית הוגשו לבית המשפט המחוזי בת"א, בטענה כי לקוחות החברה איבדו מאות אלפי שקלים, ולעיתים אף מיליוני שקלים, תוך זמן קצר. בתביעה זו מכונה המסחר בפורקס "הונאת הפורקס", ומתואר בפירוט (על-פני כ-100 עמודים) הליך המסחר בזירה זו, תוך טענה כי החברות הפועלות בה ניזונות מהפסדי הלקוחות.
סיסמאות פופוליסטיות
בתגובת החברה, מבקשת איזי פורקס לדחות את הבקשה לאישור התביעה כייצוגית, ומציינת כי היא "מנוסחת באופן דמגוגי, רצופה באמירות ובסיסמאות פופוליסטיות ריקות מתוכן, ומבוססת על הנחות עובדתיות ומשפטיות חסרות שחר".
לטענת החברה, באמצעות עו"ד גלעד פורת ממשרד עוה"ד ברקמן-וקסלר בלום, דבר היותה של איזי פורקס הצד הנגדי לעסקה, כעושה שוק, מופיע באופן גלוי ומפורש בהסכם ההתקשרות בינה ללקוחות וקל להוכיח, כי "איזי פורקס נעדרת רצון, אינטרס ויכולת לגרום להפסדי לקוחותיה".
המחלוקת הגיעה גם אל מוסדות בוררות חרדיים. ב"תביעה" שהוגשה באוגוסט השנה ל"בית-הדין צדק שע"י הגר"נ קרליץ שליטא" נגד חברת פורקס פלייס טענו מספר משקיעים חרדיים, באמצעות עו"ד ירון שפירא ממשרד שפירא, כי האחרונה מחויבת להחזיר להם, ולשאר לקוחות החברה שיבחרו להצטרף לתביעה, מחצית מההפסדים שנגרמו להם כתוצאה מהשקעה במט"ח - סכומים שלדברי התובעים מסתכמים במיליוני דולרים. זאת, בהסתמך על שטר "היתר עסקא" שנחתם עם החברה.
הנתבעת, באמצעות עו"ד דוד ביטון, מסרה אז ל"גלובס", כי "מדובר במקרה הזוי לחלוטין - אין תביעה, אין תובע, אין כתב תביעה, אנחנו לא יודעים מה הם דורשים, איזה סכום ובכלל".
אך זה עוד לא הכול. בראשית השנה נמחקה תביעה של משקיע אחר בחברת פורקס פלייס, מאיר מושיאשווילי, שחתם עם החברה והיועץ שלה, יוסי הרצוג, על הסדר שלפיו התביעה נגד הרצוג תימחק, כאשר פורקס פלייס תעביר לו כ-414 אלף שקל - כמעט סכום התביעה: כ-470 אלף שקל.
מקרה אחר שבו נתבעה חברת סטארט פורקס בסך של כ-747 אלף שקל, הסתיים בראשית השנה בבית משפט השלום בת"א כשלקוח לשעבר של החברה, אבי פרץ, קיבל פסיקתא המחייבת את החברה לשלם לו פיצוי בסך של כ-800 אלף שקל, הכולל הוצאות שכר טרחה ומשפט.
מסחר במט"ח, כמו גם בבורסה ובסחורות, כולל בתוכו ערב רב של מידע צופה פני עתיד, הערכות, ספקולציות ואינסטינקטים טהורים. נדמה שבזירת האגרוף של הפורקס חוסר הוודאות המוטמע הזה יוצר התנגשות חזיתית קשה בין המתאגרפים. הלקוחות המאוכזבים-מנושלים-לכאורה זועקים חמס. החברות הנתבעות טוענות שמדובר בספורט לאומי חדש - הגשת תביעות לא מוצדקות נגד חברות פורקס - רק משום שחוסר ההבנה בתחום בקרב הציבור הרחב, רב. ומי שמעולם לא סחר בזירה הזו בעיקר מבולבל. עכשיו נותר לראות מה יעשו בתי המשפט כדי להסיר את מעטה הערפל שמכסה את "הפורסט" הזה.
רקע
פורקס: אז איך זה עובד?
המושג פורקס הוא קיצור של Foreign Exchange - מסחר במטבע-חוץ (מט"ח), המתייחס לפעולת החלפה של מטבע אחד במטבע אחר על מנת להרוויח משינויים בשערי המטבעות (שינויים של דקות ספורות, שעות, ימים או תקופה ארוכה יותר(. המסחר הוא בשערי מטבע - קנייה ומכירה של חוזי חליפין למטבעות - ין יפני תמורת אירו; דולר קנדי תמורת פרנק שווייצרי; קניית זהב תמורת דולר ארה"ב, וכו'. שוק המט"ח הוא השוק הפיננסי הגדול בעולם. ההערכות הן, שמחזור העסקאות היומי בשוק זה הוא 4 טריליון דולר.
חברות הפורקס מגייסות לקוחות למסחר בפלטפורמות שלהן על-ידי הבטחת עמלות נמוכות, אפשרות לסחור מהבית 24 שעות ביממה, ואפשרות "המינוף", שטומנת בחובה אפשרות לרווחים גדולים, אך מנגד גם הפסד מהיר של כל הכסף שהושקע. במסגרת זו, חברות הפורקס מאפשרות ללקוח להביא מהבית סכום נמוך יחסית ואז למנף אותו פי 50, 100, 200, ובחברות מסוימות אף יותר.
אחת החברות המובילות בתחום הפורקס מסבירה את אפשרות המינוף באתר האינטרנט שלה באופן הבא: "המסחר במטבעות זרים עם מינוף ביטחונות מאפשר לכם להגביר את כוח הקנייה שלכם. הנה דוגמה פשוטה: אם יש לכם 1,000 דולר במזומן, בחשבון המאפשר מינוף ביחס של 500:1, תוכלו לרכוש מטבע בערך של עד 500 אלף דולר משום שעליכם לספק רק 1% ממחיר הרכישה כערבות. אפשר גם לומר, שיש לכם כוח קנייה בעל ערך של 500 אלף דולר".
נשמע מפתה אבל זה אם מסתכלים דרך משקפיים ורודים ורואים רק את האפשרות ששערי המטבע יעלו. לקוחות רבים אינם יודעים או לא מבינים, שהמינוף פוגע סטטיסטית בסיכוייהם להרוויח, וככל שהוא גבוה יותר - הוא מחסל את השקעתו של הסוחר מהר יותר. במצב שבו המינוף גבוה מספיקה ירידה קלה בגובה השער שעליו הימר הלקוח כדי לחסל את השקעתו. החברה שמסבירה את אפשרות המינוף באתרה לא מסתירה זאת מלקוחותיה, ובין השאר כותבת: "המסחר עם מינוף ביטחונות מגדיל את הרווחים שלכם וגם את ההפסדים שלכם". האמירה המדויקת והמלאה יותר היא, שהסיכויים הם לרעת המשקיעים.
אז איך זה עובד? ההליך מתחיל בהעברת סכום ההשקעה מהמשקיע לחברות הפורקס, ועובר דרך ההחלטה אם למנף את הסכום ובאיזה גובה, ובהתאם לכך אנו רוכשים את מטבע-החוץ. לדוגמה: אם החלטנו למנף השקעה של 1,000 דולר ב-1:100 נוכל לרכוש מט"ח, אירו למשל, בסכום של 100 אלף דולר. השלב הבא הוא הקריטי: במקרה שהאירו התחזק מול הדולר, המשקיע מורה לחברה לסגור את הפוזיציה וגורף את הרווח שלו - ההפרש בין שער האירו לדולר. במקרה שהאירו נחלש מול הדולר, והביטחונות לעסקה עומדים על 1,000 דולר, העסקה פוקעת והמשקיע מפסיד את סכום ההשקעה.
בעסקאות מסוימות הביטחונות גבוהים מסכום ההשקעה, ואז המסחר ממשיך, אלא אם המשקיע הורה על סגירת הפוזיציה, ואז ההפסד ישקף את הפרשי השער בתוספת עמלות לחברת הפורקס.
תוכנית הרגולציה ותקנות רשות ניירות ערך, שלהערכת גורמים ברשות אמורים להיכנס לתוקף תוך חודשים ספורים, עוסקים בין השאר בצמצום אופציית המינוף ל-1:25 בלבד.
הרגולטור
נורה אדומה ברשות ני"ע
ואיפה נמצאים המחוקק והרגולטור בכל הסיפור הזה? גל התביעות הגואה נגד חברות הפורקס הדליק נורה אדומה גם במשרדי רשות ניירות ערך, שהגישה לכנסת הצעת תיקון לחוק, המסדירה את פעילותן של זירות מסחר אלטרנטיביות לבורסה ואת הפיקוח עליהן. זירת הפורקס היא אחת מהן.
לאורך השנים התפתחו בעולם זירות מסחר נוספות על הבורסות המוסדרות. בישראל מתקיימת פעילות ענפה במט"ח ובנגזריו המתבצעת במתכונת זו. מרבית הפעילות מתבצעת במסגרת הבנקים ומפוקחת על-ידי בנק ישראל. אך בנוסף לכך, פועלות בישראל זירות המאפשרות למשקיעים לסחור מול מפעילי הזירה (דילרים) בנכסים פיננסיים שונים (מט"ח, מדדים, סחורות וכו'). זירות אלו מיועדות בעיקר למשקיעים הפועלים בהיקפים כספיים קטנים, ומתקיים בהן מסחר בנכסים פיננסיים שונים לרבות בנגזרים על מטבעות.
זירה פרוצה
המסחר ברוב הזירות האלה מתבצע "מול הבית" - הלקוחות סוחרים מול מפעילי הזירה עצמה. לקוח המעוניין להתחיל לפעול בזירה נדרש להפקיד כספים בידי מפעילי הזירה, כספים הנמצאים בשליטתם המלאה של מפעילים אלה - חברות הפורקס השונות.
החשש שאופן גיוס הלקוחות והתנהלות המסחר בזירות אלו אינם הוגנים, בלי שלמשקיע יינתן מידע מלא, ההיקף הגדל והולך של פעילות המסחר בזירות אלו ופוטנציאל ניגוד העניינים המובנה באופן פעילותן - היו עוד דלק שהניע את מנוע רשות ני"ע.
ביוני השנה אישרה מליאת הכנסת בקריאה שנייה ושלישית את התיקון לחוק שהציעה הרשות, אשר בין היתר קובע כי תוגדר "זירת סוחר לחשבון עצמו" (דילר), אשר תחויב בקבלת רישיון לצורך פעילותה. ברישיון יצוינו התחומים שבהם היא רשאית לעסוק, והמשקיעים שמולם היא רשאית לפעול, והזירה תאושר אם אכן היא תעמוד, בין השאר, בכללים שייקבעו בתקנות לעניין אופן הטיפול בכספי לקוחותיה.
יישום החוק תלוי באישור תקנות שיקבעו את דרכי הפיקוח. באוקטובר אישרה מליאת רשות ניירות ערך נוסח תקנות מטעמה, במסגרתם נקבעה הגבלת מינוף הלקוחות ל-1:25 בלבד; איסור להעניק ללקוחות ייעוץ השקעות; חיוב חברות הפורקס לבחון את מידת התאמת הלקוח לסחור במט"ח ואת מידת הבנתו את הסיכויים והסיכונים; והחלת סטנדרט הוגן של שיווק פרסום, שיכלול אזהרות מפורשות לגבי הסיכון והמומחיות הנדרשת כדי לפעול בתחום.
התקנות הועברו להערות הציבור, עד שלשום, הרשות תדון בהערות ותעביר נוסח סופי למשרדי האוצר והמשפטים, ואלה יעבירו את העניין להצבעה ולאישור בוועדת הכספים. ברשות מקווים שמדובר בחודשים בודדים עד שהתקנות יאושרו, אך עד אז נראה שהר התביעות סביב הזירה הפרוצה והלא מפוקחת ילך ויגדל.
תגובות
"מאחורי התביעות עומדים משקיעים ממולחים"
איזי פורקס מסרה בתגובה, כי "איזי פורקס חברה פעילה ומשרתת אלפי לקוחות מרוצים לאורך שנים. מאחורי התביעות נגד החברה עומדים משקיעים ממולחים אשר במשך תקופה ארוכה השקיעו בעשרות רבות של עסקאות מט"ח ועל-פי עדותם הרוויחו כסף רב. רק כעת, לאחר שהמזל הפסיק לשחק לידם, הם מנסים לסחוט את החברה. מסיבות משפטיות לא נוכל להתייחס להסכם הפשרה שהושג בזמנו, יחד עם זאת, נדגיש בצורה הברורה ביותר, כי אין בכוונת החברה להיכנע לניסיונות סחיטה אלה.
"איזי פורקס היא חברה בינלאומית, שבחרה מיוזמתה להחיל גם על פעילותה בישראל את כללי הרגולציה המחמירים ביותר הנהוגים בארה"ב ובאירופה, ואף תמכה בהחלת רגולציה על שוק המט"ח בישראל. איזי פורקס מדגישה בכל מקום את הסיכון הגלום במסחר במט"ח, וכי איננו מתאים לכל אחד ואחת, ומי שמחליט להשקיע כספים בשוק המט"ח מודע היטב לסיכונים הקיימים לצד הרווחים האפשריים.
"התביעה נגד חברת איזי פורקס דומה לתביעה של אדם שהשקיע במניות, הרוויח כסף רב, ורק לאחר שהמניות שבהן השקיע ירדו לפתע, תובע את הבורסה על ההפסד הכספי".
"טענות סרק וחסרות בסיס"
רפי כהן, מנכ"ל חברת מט"ח 24 מסר בתגובה, כי "חברת מט"ח 24 קיימת 10 שנים ומשרתת נאמנה חברות ופרטיים בשוק מטבע-חוץ במדינת ישראל.
אין בכוונת החברה לנהל את התביעות שהוגשו נגדה ונגד אחרים בזירה התקשורתית, כי אם בבית המשפט - הזירה היחידה המתאימה לבירורן.
אשר לתביעה שהוגשה נגד החברה לאחרונה והבקשה לאשרה כתובענה ייצוגית, הרי שזו נלמדה ונלמדת על-ידי יועציה המשפטיים של החברה, וכבר בשלב זה ברור לחברה כי התביעה והבקשה משוללות יסוד, והחברה מאמינה כי הן תידחנה.
"לעניין דן הרוניאן, הפרטים כפי שנמסרו לנו על-ידך אינם נכונים".
עוה"ד דנה גולן וגיא אילון, ממשרד אהרנסון, אבולעפיה, המייצגים את גופורקס, מסרו בתגובה, כי "החברה הגישה כתב הגנה ובקשה למחיקה על הסף של כתב התביעה. החברה דוחה את כל טענות הסרק וחסרות הבסיס שהועלו על-ידי התובע בכתב התביעה.
"מר ברנדס, שסחר באמצעות פלטפורמת המסחר של גופורקס זה תקופה וגרף לעצמו רווחים נאים, היה לקוח מרוצה של גופורקס ואף גייס את חבריו הקרובים ואת בנו כדי שיעשו שימוש בפלטפורמת המסחר של החברה. אולם ביום שבו 'התברר' למר ברנדס, כי המסחר במט"ח צופן לעיתים גם הפסדים, הפך מר ברנדס ללקוח לא מרוצה, והחל להאשים את גופורקס בכשלים שהוא ורק הוא גרם להם.-
"כל טענות מר ברנדס כלפי גופורקס ביחס ל'מצגי שווא' ש'הוצגו על ידה' בעניין זה, לכאורה, הומצאו כדי ליתן בידו עילת תביעה נגד גופורקס ותו לא".
