פחות מיממה לאחר שנקבע כי כדורגלן העבר אבי כהן מת מוות מוחי, הודיעו הבוקר בבית החולים איכילוב כי גם ליבו של כהן פסק מלפעום ולכן קבעו רופאיו את מותו. הבשורה העצובה נמסרה הבוקר לבני משפחתו.
אמש החליטו בני משפחתו, בתום התייעצות עם רבנים, שלא לתרום את איבריו לאחר שנקבע כי הוא מת מוות מוחי, ולפיכך לא נותק כהן מהמכשירים. כעת, לאחר שגם ליבו של כהן פסק מלפעום, לא ניתן יהיה לתרום את איבריו.
"אבי, הפכת לאגדה גם בחייך"
ארונו של כהן הוצב הבוקר באיצטדיון רמת גן, ומאות בני אדם הגיעו לחלוק לו כבוד אחרון.
"משפחת הספורט הישראלית מרכינה ראש ומתאבלת על אחד מבניה הנערצים ביותר", ספדה היום שרת הספורט לימור לבנת לכהן. "אבי, הפכת לאגדה גם בחייך. מאות אנשים התייצבו לצד מיטתך והמתינו לנס. למרות פציעתך הקשה, האמינו שהווינריות שלך על כר הדשא תציל גם את חייך".
לאחר מכן ספד גם יו"ר ההתאחדות, אבי לוזן. "אף אחד לא הכיר אותך כ'אבי'", אמר. "הכירו אותך או כ'אבילה' או כ'אבי כהן מליברפול'. אבי שהגשים את החלום שהבקיע גול באליפות, שמושיט יד בתנועת ניצחון עם החיוך התמידי ל פניך".
"רק לפני מספר ימים דיברנו, צחקנו ועשינו תוכניות לדור הכדורגלנים הבא", המשיך לוזון. "תמיד נשארת אבי הצנוע שמדבר עם כולם בגובה העיניים. למרות שהיית מזוהה עם קבוצה אחת, כולם אהבו אותך. קפטן נבחרת ישראל, הישראלי היפה, מודל ודמות להערצה".
האישה דורית: "אף פעם לא תהיה לבד, נהיה חזקים ולא נישבר"
"לא כתבתי כלום כי לא הצלחתי לכתוב", מיררה בבכי אשתו של כהן, דורית. "אני רק יודעת שלפני שבוע חרב עליי עולמי, חרב על הילדים שלנו העולם וגם על הנכדים שלנו, על הספורט ועל כל עם ישראל. אני יודעת בדיוק מי היית, את טוב הלב שלך. הכל אצלך היה טוב".
"שום דבר לא עשית כדי לקבל תמורה", המשיכה דורית. "רק רצית לתת - ובחיים לא ציפית לקבל. ישבנו אצלך שבוע, יום ולילה. ביקשתי שתקום וביקשתי שתתעורר. כל כך התחננתי. אבל אתה לא הצלחת. אני לא כועסת, אני פשוט מתגעגעת אליך, מתגעגעת אליך מאוד".
"ביום שני באתי אליך ואמרתי לך: 'אבי, אני רוצה שיהיה לך שקט'. אני רוצה שתלך לישון כמו שאהבת. הבטחתי לך ואקיים: אנחנו נהיה חזקים, לא נישבר. אנחנו תמיד נהיה איתך, אף פעם לא תהיה לבד במקום הזה. אנחנו תמיד איתך, אל תשכח את זה. אנחנו אוהבים אותך מאוד מאוד אבי".
הבן תמיר: "אמשיך לשאת את שמך על גבי"
"איך אפשר להספיד אדם כמוך?", ספד בהמשך בנו של כהן, תמיר. "כל סיפור אני יכול לספר על מי שהיית. גידלת משפחה לתפארת, טיפחת את אמא כמו שרק אתה ידעת. גידלת אותנו בצורה שאני מאחל לכל ילד לגדול, נתת בנו אמונה, החדרת בנו מוטיבציה ורצית שתמיד נהיה שמחים, אופטימיים ולעולם לא נתלונן, שתמיד נסתכל על חצי הכוס המלאה ושתמיד נדע להגיד תודה ושנהיה מאושרים. נתת לנו כוח בכל רגע ובכל שעה".
"אתה הגדול מכולם", המשיך כהן למרר בבכי. "כולם אומרים שהיית ווינר, אבל אתה עדיין ווינר. לא הפסדת - ניצחת. הגעת לאן שרצית להגיע, זו הייתה המטרה שלך. ועכשיו, אחרי שנכנסת לכולם ללב, כולם יודעים מי זה אבי כהן, מדינה שלמה והמון אנשים בעולם התחננו ובכו כדי שתראה שאתה עדיין איתנו. אבל אתה הראית שאלוהים לא היה מוכן לוותר עליך, וזה מראה עד כמה היית גדול".
"נשאת את השם כהן בכל כך הרבה כבוד על גבך במשך 54 שנה. היום אני נשבע לך: אמשיך לשאת את השם הזה. נשבע לך שתוכל לנוח בשקט. תשמור עלינו מכל משמר".
למרות אישור הרב, משפחתו של כהן לא תרמה את איבריו
לאחר התלבטויות רבות ומסע שיכנועים לילי של אנשי דת, שהפצירו בבן תמיר לא לחתום על תרומת איברים משום שהוא מונע אפשרות לנס, החליטה, כאמור, המשפחה שלא לנתק אותו ממכשרי ההחייאה עד שלבו יפסיק לפעום.
מוקדם יותר אמש שוחח קרוביו עם הראשון לציון, הרב שלמה עמאר, והתייעצו עמו לגבי תרומת איבריו של כדורגלן העבר, שהיה חתום על כרטיס אדי. עמאר התיר את התרומה.
נולד במצרים, כבש את אנגליה
אבי כהן נולד ב-1956 במצרים, ועלה עם משפחתו לישראל בגיל שנה. משפחת כהן התגוררה בשכונת אבו כביר בתל אביב, אולם לאחר שכהן הצטרף למכבי תל אביב בגיל 9, עברה המשפחה לשכונת רמת השקמה. כהן ערך את הופעת הבכורה שלו בקבוצה הבוגרת של מכבי בשנת 1973 מול הכח רמת גן, ובמהלך השנים הפך למנהיג ולסמל הבלתי מעורער של הצהובים.
במהלך הקריירה הארוכה שלו, זכה כהן בשתי אליפויות עם מכבי תל אביב ובגביע המדינה. הוא היה הכדורגלן הישראלי הראשון ששיחק בליגה האנגלית, כשהצטרף לקבוצת הפאר ליברפול ב-1979 וזכה איתה באליפות ב-1980, כולל שער במשחק האליפות. בשנת 1982 שב כהן לשחק בישראל, במדי מכבי ת"א כמובן. כהן פרש ממשחק פעיל ב-1990. במהלך הקריירה רשם כהן 64 הופעות ושלושה שערים במדי נבחרת ישראל. בין היתר השתתף כהן גם באולימפיאדת מונטריאול ב-1976, שבה הגיעה נבחרת ישראל עד לרבע הגמר. בשנים האחרונות שימש כהן כיושב ראש ארגון השחקנים, והיה בין מקימיו עוד כשחקן פעיל בשנות השמונים.