1 בפברואר השנה נכנס פרופ' עודד שריג לתפקיד הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון באוצר, ללא ניסיון רגולטורי או עסקי בענף הביטוח. שתי הדמויות הדומיננטיות באגף - המשנה הקודם יואב בן אור והסגן הבכיר אריק פרץ - פרשו מהאגף זמן קצר לאחר מכן.
מבחינתו של שריג זה בוודאי נראה כמו היסטוריה רחוקה. מאז שנכנס לתפקידו הספיק להכניס את השוק המוסדי למשטר חודק בשוק האג"ח הקונצרני ולפרסם תוכנית לשינויים במבנה שוק הגמל, במבנה התגמול בייעוץ הפנסיוני בבנקים ובמבנה דמי הניהול בגמל. מצד שני למד שריג להכיר את ועדות הכנסת, לאחר שח"כ חיים כץ, יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות, חסם בימים האחרונים את מהלך הדגל של שריג - הקמת מסלקה פנסיונית, והוציא זאת מחוק ההסדרים. כעת המהלך המרכזי של שריג יזכה לחקיקה פרטנית, מייגעת ונתונה להשפעות חיצוניות הרבה יותר ממה שהיה קורה אם היה נותר בחוק ההסדרים.
למרות האקורד הצורם מהמסלקה, באוצר סימנו השנה שני מהלכים מרכזיים. הראשון הוא פרסום תוכנית האוצר "לשיפור התחרותיות בשוק הפנסיוני", או התוכנית שמנסה להשיב את קופות הגמל לחיים, לצד טיפול בנסיקת דמי הניהול בקופות והורדה אפקטיבית של דמי הניהול בשוק זה.
המהלך השני הוא כניסתן לתוקף של הוראות ועדת חודק להסדרת התנהלות הגופים המוסדיים בשוק האג"ח הקונצרני. בעוד שהמהלך הראשון עדיין רחוק מסיום, ועשוי להשתנות בדרך, הרי שחודק הפך למציאות.
נוסף לכך, בשנה החולפת בלטה הרגולציה בענף הביטוח גם בהיבט הענישה. פרשת ההלוואות האסורות בקבוצת הביטוח והפיננסים מנורה הגיעה לסיומה עם קנס גבוה על החברה עצמה (בוודאי בימים שלפני "הקנס שהושת בהסכמה" על פסגות) וקנס אישי על העומד בראשה.
סבב תפקידים
כעבור זמן קצר חלו שינויים גם במנורה-מבטחים עצמה, כשהמנכ"ל הוותיק ארי קלמן פרש מתפקידו ועבר לכס כפול: יו"ר חברת הביטוח - שאותה הוביל שנים רבות - ומנכ"ל חברת החזקות. את מקומו כמנכ"ל מנורה חברה לביטוח ממלא מוטי רוזן - לשעבר המנכ"ל הוותיק של הראל חברה לביטוח. בתוך כך סיכם מנכ"ל מבטחים החדשה, יעקב רוזן, כהונה מוצלחת ופרש ממנורה, ויהודה בן אסאייג מחליף אותו ממש בימים אלו.
רכבת השינויים הפרסונליים לא עצרה במנורה, ולקראת סוף השנה עזב רונן טוב את תפקיד המשנה למנכ"ל קבוצת הביטוח מגדל וראש חטיבת הלקוחות שלה, לטובת תפקיד מנכ"ל בית ההשקעות פסגות, ובמקומו מונה במגדל אריק יוגב, מנכ"ל מבטח סימון.
אפרופו רונן טוב בפסגות, כשבעלת הבית בבית ההשקעות הגדול והמוביל בישראל בוחרת לתפקיד המנכ"ל את האיש המזוהה ביותר עם ענף הפנסיה, ולא איש שוק הון, זה אומר הכול על כיוון ההתפתחות הראשי שהיא שמה לנגד עיניה: הפיכת בית ההשקעות לשחקן מוביל בשוק החיסכון הפנסיוני, ולא רק שחקן גדול ומוגבל.
קונים ומוכרים
אבל השינויים שחלו השנה בענף הביטוח לא נגעו רק לפרסונות או לרגולציה. במהלך השנה החולפת נמשכה מגמת רכישות חברות הביטוח הקטנות על-ידי הגדולות, כשביטוח חקלאי חברה למגדל ו-EMI נרכשה על-ידי הראל. בעיקר בעסקה הראשונה הובהר, ולא בפעם הראשונה, כי חברות ביטוח שעוסקות במרבית עסקי הביטוח צריכות גב גדול מאחוריהן - ולו רק בגלל שניהול חברת ביטוח הפך למורכב ויקר בהרבה ביחס לעבר.
יחד עם זאת, בשנה החולפת זכו חברות הביטוח לחיזורים מגורמים מחוץ לענף, ולא רק מצד החברות הגדולות יותר, וזאת ללא קשר מיידי לכך שבמהלך השנה הן שבו לחלק דיבידנדים. כך, בעלי דש איפקס (אלי ברקת) ופסגות (אייפקס ישראל) מעוניינים בחברת ביטוח ובוחנים אפשרויות, במטרה לספק לגופים שבשליטתם מטרייה מלאה יותר של מוצרים ואפיקי הפצה.
מהצד השני אי.די.בי שבה והעמידה את כלל ביטוח על המדף באופן הבולט ביותר, כשפנתה בנושא לבנק השקעות זר. בשוק רווחות מעת לעת שמועות על כך שגם בקבוצת דלק עשויים לפעול למכירת הפניקס.
קבוצת הראל ריכזה עניין בתחילת השנה כשמשפחת המבורגר שבה לשלוט לבד בקבוצה, לאחר שרכשה את החזקות משפחת סמפורנה, ובסוף השנה, ללא קשר, כשהודיעה על פרישתו של היורש המיועד - בן המבורגר - מתפקיד מנכ"ל הקבוצה, והליכתו לניהול עסקי המשפחה שאינם ביטוח. זה אומר שלפי שעה בן המבורגר מפסיק את הליך החניכה בתוך הבית, כשמהרבה בחינות מה שהיה בקבוצה הוא שיהיה, והגורם הדומיננטי בה היה ועודנו יאיר המבורגר.
אסונות, ריביות וצה"ל
השנה החולפת גם לימדה משהו על עסקי הליבה של הענף: ניהול סיכונים ביטוחיים. השנה התרחשו כמה אירועים שרק מרמזים על העשוי לקרות באסון רב-נפגעים או באסון עם פגיעה ברכוש נרחב. השנה אלו היו השריפות ביערות הכרמל, במגדל שלום בת"א ואפילו אתמול ברכבת, או הסערה שגרמה לנזקים רבים מוקדם יותר החודש.
מהצד הפנסיוני, קרנות הפנסיה הוותיקות המאוזנות נתנו השנה שיעור על התלות של קצבת הפנסיונר הישראלי (תלות שגוברת בהרבה בקרנות החדשות) בתשואות או בשינויים בווקטור הריביות. לפי שעה נראה שבחודשים הראשונים של 2011 אלפי מקבלי קצבאות פנסיה בכמה מקרנות הפנסיה הוותיקות "המאוזנות" שלא הולאמו על-ידי המדינה, עשויים למצוא את עצמם עם קצבה חודשית נמוכה ב-5% עד כ-15% מאשר כיום. זוהי המחשה לשינויים שיכולים לחול בכל רגע במה שבעבר נתפס כקבוע - הקצבה החודשית של הגמלאי.
ולסיום, האופציה האחרונה למובילות מהירה יחסית בתחום הפנסיוני בשנים הקרובות (מעבר לרכישת אחת מקבוצות הביטוח הגדולות, ובהמתנה לשינויים שטרם קרו בשוק ההפצה), יצאה השנה לדרך לאחר המתנה ארוכה, כשצה"ל יצא למכרז הפנסיוני. הראל ואיילון עלו לישורת האחרונה, והפניקס נותרה בחוץ ולמעשה הייתה המפסידה היחידה במכרז. סוף פסוק? לא אם זה תלוי בהפניקס, שעושה כל מה שהיא יכולה כדי לבטל את המכרז ולהביא להליך חדש. את המשך המאבק ותוצאותיו נראה בשנה הבאה.