אסירים שרוצים להשתחרר אחרי שני שליש מתקופת מאסרם זקוקים לתוכנית שיקום. עם זאת, אסירים רבים נאלצים לשלם מכספם הפרטי אלפי שקלים בעבור תוכנית זו, כאשר מי שאין ידו משגת את הכסף נאלץ להישאר מאחורי הסורגים - כך עולה הבוקר (א') מתחקיר של העיתון "ידיעות אחרונות".
הרשות לשיקום אסירים מעסיקה 40 משקמים בכל רחבי הארץ. אלה מסוגלים לטפל רק בכ-1,700 אסירים בשנה בלבד מתוך כ-3,000 האסירים שעומדים בתנאים.
בעקבות המצב, הוועדה לשחרור אסירים איפשרה לפנות למשקמים פרטיים דוגמת פסיכולוגים, עובדים סוציאליים וקציני מבחני בעלי ניסיון, שיבנו עבור אותם אסירים תוכנית שיקום בסכום של אלפי שקלים.
נציין כי המפקחת על תוכנית השיקום היא הוועדה לשחרור אסירים. עם זאת, בעקבות העומס הרב גם הפיקוח הזה עבר למשקמים פרטיים.
ברשות לשיקום האסיר, במשרד הרווחה ובאיגוד העובדים הסוציאליים קיימת התנגדות לתופעה, בשל האפליה שקיימת בין אסירים בעלי ממון לבין אסירים ללא היכולת לשלם עבור תוכנית שכזאת. בנוסף, קיימת בעייתיות בכך שהאסירים משלמים למי שאמור לפקח עליהם.
"מפקח פרטי מתפרנס מאסיר משוקם שמשלם לו בעבור תוכנית השיקום ובעבור הפיקוח", אמרו ברשות לשיקום האסיר. "אם ידווח לוועדה על כך שאסיר לא עומד בתנאי השחרור, והאסיר יחזור לכלא - יאבד המפקח את פרנסתו. נתקלנו במקרים שבהם המפקחים לא דיווחו על אסירים שסרחו - ומי שמשלם את המחיר הוא הציבור, שחשוף לסכנה. גם האסיר עצמו נפגע משום שאינו משתקם".
מנכ"ל הרשות לשיקום האסיר, ד"ר חיים אילוז-אילון, ציין כי יש בעייתיות גם בהיקף הפיקוח של מפקחים פרטיים. "הפיקוח אצלנו כולל לפחות 3 פגישות שבועיות, בדיקות שתן לאסיר שהשתמש בסמים, בדיקת תלושי משכורת ולעיתים טיפול אישי לו ולמשפחתו. המשקמים הפרטיים ברובם אינם מקיימים פיקוח כל-כך הדוק. יש כאלה שנפגשים עם האסיר פעם בחודש בשביל הפרוטוקול".
ד"ר אילוז-אילון פנה למשרד האוצר בבקשה להגדיל את תקציב שיקום האסירים של הרשות, והוסיף כי "זה חוסר צדק משווע שמביא לאפליה. פניתי למשרד האוצר שוב ושוב בדרישה להעלות את התקציב כדי שנוכל להכשיר יותר משקמים ולשקם יותר אסירים, אבל כלום לא קרה. לצערי הרב, באוצר לא מבינים ששיקום האסיר באמצעותינו הוא גם לטובת המדינה, כי בעוד ששיקום אסיר עולה כ-5,100 שקל בשנה - עלות החזקת האסיר בכלא נאמדת בכ-180 אלף שקל בשנה".