ארגוני המעסיקים וההסתדרות בראשות עופר עיני הודיעו היום (א') על הסכמה להעלות את שכר המינימום. השכר יעלה ל-4,300 שקל בשתי פעימות - 250 שקל בחודש יולי ועוד 250 שקל באוקטובר 2012.
יו"ר ההסתדרות עופר עיני אמר היום כי "אני מקווה ששר האוצר שטייניץ יצטרף למהלך שיעוגן בהצעת חוק ממשלתית. אם האוצר לא יסכים, כבר דיברנו עם משרד התמ"ת שיוציא צו הרחבה שיחיל את ההסכם על כלל המשק, כולל הסקטור הציבורי בו המדינה היא המעסיק". שרגא ברוש הוסיף ואמר כי "זהו יום חשוב לעובדים ולמעסיקים בישראל".
עיני הגדיל לעשות ופירגן במסיבת העיתונאים לעמיר פרץ: "חלקו של פרץ בעניין הזה גדול - בעצם העובדה שהוא קידם את הדיון הציבורי בעניין".
האוצר דורש תוספות שכר דיפרנציאליות לעובדי המגזר הציבורי
במשרד האוצר קיבלו את הודעת עיני וברוש בתדהמה ואחרי כמה שעות של איפוק החליטו להשיב מלחמה ולא להסתפק רק עם הודעה הצהרתית. האוצר דורש כי חלק מתוספות השכר אותן נקבעו בהסכם השכר הקיבוצי שנחתם בתחילת נובמבר יהיו דיפרנציאליות זאת בניגוד לעמדה שהציגה ההסתדרות בעת המו''מ: "כך שבעלי השכר הנמוך יקבלו תוספות שכר גבוהות ובעלי השכר הגבוה יקבלו תוספות נמוכות - אם בכלל. אך נכון הוא שההסתדרות תתמוך בחלוקת שכר דיפרנציאלית כזו", לשון הודעת האוצר.
מהאוצר נמסר עוד, כי "כחלק מהצעדים לצמצום הפערים במשק, משרד האוצר דורש כי שתי הפעימות האחרונות בהסכם השכר יוסטו לטובת מקבלי השכר הנמוך במגזר הציבורי". כזכור הסכם זה כלל 3 פעימות: הפעימה הראשונה ברמה של 2.25% תינתן לכלל העובדים באופן אחיד במשכורת חודש ינואר. ההסכם עוד קובע כי שתי הפעימות הנוספות, אחת בשיעור של 2% במשכורת ינואר 2012 והשנייה בשיעור של 2% נוספים בינואר 2013 ישולמו על פי חלוקה שתקבע בין הצדדים. "המהלך מיועד לחשוף את הפנים האמיתיות של ההסתדרות ושהציבור סוף סוף יידע למי היא דואגת, לוועדים החזקים או לעובדים החלשים", הסביר גורם באוצר.
כפי שהיה צפוי, האוצר שב וחידד את התנגדותו הנחרצת למהלך עצמו וטען כי הוא עלול להגדיל את מספר הבלתי מועסקים: "בעת שהמשבר העולמי עדיין לא חלף, כאשר שיעור האבטלה במדינות רבות בעולם מאמיר וממשלות רבות עורכות קיצוצים בתקציב, אנו סבורים כי ההחלטה להעלות באופן מהיר וחד את עלויות ההעסקה במגזרי התעשייה והאבטחה עלולה לפגוע במאמצי הממשלה ואף להביא לגידול לא רצוי בשיעור האבטלה. מהלך זה צפוי לפגוע בתחרותיות של המשק הישראלי במיוחד בתקופה של התחזקות המטבע המקומי".
יו"ר לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים, שרגא ברוש, אמר היום בתגובה לטענות האוצר כי העלאת שכר המינימום תפגע בתחרותיות המשק הישראלי: "קצת תמוהה בעיני בלשון המעטה דאגתו של שר האוצר לפגיעה בכושר התחרות של המגזר העסקי. הרי רק לפני שלושה ימים אישר שר האוצר תקציב שבו כלול סכום של שבעה מיליארד שקל גזרות כלכליות על הציבור שמתוכם כ- 4 מיליארד שקל על המגזר העסקי. אז לא עזרו טענתנו ושר האוצר סירב להבין את הפגיעה בכושר התחרות. והיום, על חשבון משתכרי שכר מינימום הפגיעה ברורה לו. טוב יעשה שר האוצר באם יפסיק עם תגובות פופוליסטיות ופשוט ידאג לחלשים מצד אחד ולשמירת כושר התחרותיות מצד שני".
"גלובס" חשף את המגעים בין הצדדים
לפני כשבועיים חשף "גלובס" כי יו"ר ההסתדרות, עופר עיני, מקיים מגעים עם ארגוני המעסיקים כדי להביא להסכמה מהירה בנושא שכר המינימום. בהסתדרות הכחישו את הדברים ומסרו כי "הנושא טרם נדון", אולם חלק מארגוני המעסיקים אישרו כי אכן התקיימו מגעים בעניין.
יהודה טלמון, נשיא ארגוני העצמאיים, הבהיר במסגרת אותו פרסום כי הוא תומך בהעלאת שכר המינימום, אולם כתנאי להסכמתו הוא ידרוש כי משרד האוצר יגמיש לראשונה את עמדתו בדבר דמי אבטלה לעצמאיים שפשטו רגל, ויאפשר פטור ממס עבור קופת פיצויים שאליה יפרישו העצמאיים כספים לשעת משבר.
"החבר'ה שלי אומרים לי בצדק שאני מתבלבל בתפקיד שלי ושאני צריך להביא הישגים לעצמאיים ולא רק לעובדים", אמר אז טלמון, שתמך בעבר בהסכם פנסיה חובה ובשורה של חוקי עבודה חדשים.
גם אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, הבהיר כי הוא תומך בהעלאת שכר המינימום באופן מדורג עד לכדי 5,000 שקל ברוטו בחודש, אך הוא לא התנה את הסכמתו בשום דרישה.
"הגיעה השעה לתמול את האנשים האלה שכל הזמן דפקו אותם וכל הזמן מצאו סיבות לא להעלות את שכר המינימום", אמר אז לין, בעצמו בעלים של חברת כוח אדם. "אני אף פעם לא מבין למה כל כך קל לארגן את חברי הכנסת נגד העלאת שכר המינימום, למה כל כך קל להנהיג בעניין הזה משמעת קואליציונית. אני דוחה את הטענות שאם מעלים את שכר המינימום יוצרים אבטלה. היה לנו עשור טוב של צמיחה כלכלית ומתוך אחריות לאומית צריך לדאוג לשכבות החלשות ולסגור אחת ולתמיד אפילו במעט את הפערים החברתיים".
דומה להצעה של פרץ?
כזכור, לפי הצעת החוק המקורית שהציע חבר הכנסת עמיר פרץ במאי האחרון, שכר המינימום אמור היה לעמוד על 4,600 שקל לעומת 3,850 שקל כיום, זאת באמצעות 3 פעימות שיחולקו על פני 15 חודשים בלבד.
הצעתו של פרץ זכתה בחודש מאי האחרון לתמיכת ועדת השרים לענייני חקיקה בניגוד לעמדת משרד האוצר, אך נפלה לבסוף במליאת הכנסת בעקבות משמעת קואליציונית שהטילה הממשלה. עיני זכה אז לביקורת על כך שהצהיר כי הוא תומך בהעלאת שכר המינימום בהסכמה ולא בחקיקה, ובכך הזיק לכאורה לסיכויי ההצעה של פרץ.
יצוין כי גם פרץ בעצמו הסביר באחת ההזדמנויות כי הוא מסכים לפעימה ראשונה של כ-250 שקל, כאשר רק לאחר בחינת ההשפעות השונות יוחלט אם להמשיך בפעימות הנוספות. כך, באופן אירוני, נראה כי מתווה הפשרה של ההסתדרות והמעסיקים דומה מאוד להצעה של פרץ, למעט עניין עקרוני אחד - פרץ הגיש הצעת חוק בלי לדבר עם המעסיקים, ואילו כאן מדובר בהסכמה רחבה.