הגיע הזמן, ואין חולקים או חולקות על כך. מדינת ישראל זקוקה לאישה נשיאה, שתשב בבית הנשיאה, תכבד שועי עולם בבואם לבקר כאן, תישא נאומים מאחדי לבבות ותארח חיילים מצטיינים ביום העצמאות.
מינויה של אישה לנשיאת ישראל צריך היה כבר להתרחש מזמן, אבל השבוע, בדיוק 3.5 שנים מאז נכנס הנשיא התשיעי שמעון פרס לתפקידו, צריך להתחיל לדבר על סלילת הדרך לאישה הראשונה שתהיה סמל לקונצנזוס של העם.
נשות ישראל, שהן כמחצית מן העם, והרשו לי להניח, גם רוב לא מבוטל של גברי ישראל מאמינות ומאמינים שנשים במשרות רמות הן קריטיות כמודל לחיקוי, כגורם מדרבן לקידום נשים בחברה, כחברות שוות בהנהגת המדינה. נשים בצמרת יובילו גם להפחתת האלימות נגד נשים אחרות. אחרי הנשיא האנס אין מנוס מאישה נשיאה.
שמעתי את פרקליט המדינה, משה לדור, משבח את אומץ ליבן של הנשים המתלוננות. עכשיו צריך לפעול לתיקון המצב ולהתחיל מלמעלה. 62 שנים מאז קום המדינה, ורק אישה אחת בשנת 2007 הציבה את עצמה כמועמדת לנשיאות. חברת הכנסת לשעבר קולט אביטל הפסידה בסיבוב הראשון לשמעון פרס ורובי ריבלין.
יו"ר הכנסת ריבלין מחכה בסבלנות ליום פרישתו של הנשיא התשיעי. הוא היה רוצה להיות הנשיא העשירי של ישראל ולהצעיד את המדינה לתוך שנת ה 70 שלה. את לשונו ההיתולית ובדחנותו הידועה לכל הוא החליף בחודשים האחרונים בממלכתיות, קריצה למרכז המפה הפוליטית ותקיפת ראש הממשלה נתניהו על שאינו מוביל מהלכים מדיניים.
ריבלין מכין את עצמו להמלכה. עם כל הכבוד לריבלין, יש להחיל כלל בישראל - אחרי כל נשיא גבר, תבוא נשיאה אישה. פעם הוא, פעם היא, כדי שכל העם יהיה מיוצג.
כלת פרס נובל פרופ' עדה יונת, מנכ"לית הטכניון ד"ר אביטל שטיין, נשיאת אוניברסיטת בן-גוריון רבקה כרמי, שופטת בית המשפט העליון לשעבר דליה דורנר, ועוד רבות.
אסור לתת לשיטת ועדת טירקל - שחיפשה אישה ולא מצאה - לשלוט בשיח הציבורי. יש מספיק מועמדות מתאימות. הנה תחילתה של רשימה פתוחה לדיון, כדי שבעוד 3.5 שנים ימנו רק אישה.