בוא ניקח מצב לא היפותטי בכלל: שחקן כדורגל חתום בקבוצה על חוזה לשלוש שנים. בתום התקופה הקבוצה מחליטה שלא לחדש את חוזהו. השחקן, כמו כל עובד במשק, מעוניין לתבוע פיצויי פיטורים. אלא שאז מוציאה הקבוצה את החוזה הסטנדרטי של ההתאחדות לכדורגל שעליו חתם השחקן, ובו הוא "הסכים לוותר על פיצויי פיטורים במידה וחוזהו לא חודש". חוקי? לא. אז מה.
***
כבר בינואר 2006 קבע בית המשפט כי חוזה השחקן הסטנדרטי של ההתאחדות לכדורגל איננו חוקי היות והוא מכיל סעיף הפוטר את הקבוצה מלשלם לשחקנים פיצויים במידה ויוחלט שלא לחדש את החוזה, וכן לא מאפשר לשחקן לתבוע את המועדון עקב כך. אז היו אלה אפרים דוידי ושלמה אילוז שתבעו את הפועל ב"ש, מאוחר יותר היה זה שביט אלימלך שתבע את הפועל ת"א והגיע להסדר מחוץ לכותלי בית המשפט. לאחרונה גם יניב כהן תבע את הפועל נצרת עילית וניצח במשפט. אלא שמדובר בסנוניות ראשונות בלבד, שלא הצליחו עדיין לתפוס כותרות של ממש, בטח לא כאלה שיגרמו להתאחדות לשנות את חוזה השחקנים ולחייב את הקבוצות בפיצויי פיטורים, מה שיעלה לקבוצות מאות אלפי שקלים בעונה.
על כמה כסף מדובר: על פי הכלל הבסיסי במשק של משכורת אחת לכל שנת עבודה - אם לוקחים כדורגלן שהחזיק בחוזה של מיליון שקל ברוטו לעונה (ויש לא מעט כאלו), הרי שאחרי 3 שנים כאלו, במידה והקבוצה לא מעוניינת לחדש את חוזהו שהסתיים, הוא זכאי לפיצויי פיטורים של 250 אלף שקל.
אז מה בעצם לא חוקי בחוזי השחקנים בישראל? סעיף 9 לחוזה מגן על הקבוצה מפני "תביעות סותרות" בו מוותר השחקן החותם על הזכות לתבוע פיצויי פיטורים במקרה של אי חידוש חוזהו, זאת למרות שעל-פי חוקי המדינה במידה והשחקן שיחק למעלה משנה בקבוצה הוא זכאי לפיצויים, ואי חידוש החוזה כמוהו כהודעת פיטורים. הקבוצות שהתגוננו בבתי המשפט טענו בעבר כי החוזה אינו רציף ובמהלך הפגרה השחקן איננו עובד בפועל, וכן כי לא קיימת מערכת יחסים שלמה של עובד-מעביד בין המועדון לשחקן, אלא של פרילאנס. אך טענות אלו נדחו על הסף על-ידי השופטים.
לחץ לצפייה: טופס הסכם שחקנים המלא של ההתאחדות לכדורגל לעונת 2010/11
גם הטענה כי השחקנים חתמו על החוזה במודע איננה תקפה היות ופיצויי הפיטורים הינה זכות קוגניטיבית שאינה ניתנת לשלילה גם בהסכמת שני הצדדים, למעט במקרים מיוחדים אשר קיבלו מראש אישור מהממונה על השכר במשרד התמ"ת. מבדיקה שערך "גלובס" עולה, כי על אף שמרבית הקבוצות פונות בבקשה לקבלת אישור חריג, משרד התמ"ת לא נוטה לאשר בקשות כאלה, ורק חוזים בהם השחקן משתכר בלמעלה ממיליון שקלים בעונה מקבלים אישור, בנימוק שהשכר הגבוה מהווה תחליף לזכויות הסוציאליות. בנוסף, בחוזה ההתאחדות רשום כי אם אכן יפסוק בית הדין לעבודה כי לשחקן מגיעים פיצויים, הם יחושבו על פי שכר המינימום במשק ולא על-פי שכרו בפועל, מה שגם לא התקבל בבית המשפט ונדחה גם על-ידי בג"ץ. למעשה, אותם סעיפים יתבטלו כמעט באופן אוטומטי בכל פעם ששחקן יפנה לבית המשפט.
"מה שזה אומר הלכה למעשה הוא שבסופו של דבר ההתאחדות תצטרך לשנות את החוזה ומעבר לכך לדרוש מהקבוצות ערבות גם לפיצויי הפיטורים כדי לאשר את חוזי השחקנים", מסביר עו"ד שי טל, שייצג את שביט אלימלך ואת יניב כהן בתביעותיהם. "ומעבר לכך, הקבוצות גם יאלצו לשלם לכל שחקן ששיחק מעל לעונה אחת במועדון פיצויי פיטורים על-פי חוק, מה שיגדיל את הוצאות המועדונים במיליוני שקלים. מדובר בסכומים שיכולים להביא מועדונים רבים בארץ, בעיקר מדרג הביניים, לחדלות פירעון. אך ורק על-ידי הסדר של החוזים על פי חוק והורדת הסעיפים הלא חוקיים ניתן יהיה להציל את הקבוצות שיתכוננו מראש בתקציבם לתשלום הזכויות הסוציאליות ולא יעמדו בפני שוקת שבורה ברגע ששחקן יתבע אותן".
אז למה בעצם לא משנה ההתאחדות את החוזה? היועץ המשפטי של ההתאחדות לכדורגל, עו"ד משה אביבי, הסביר ל"גלובס" כי "בחוזה כתוב במפורש כי על הקבוצות לקבל את אישור הממונה על השכר במשרד התמ"ת, ולא - הסעיף מבוטל. קבוצה שלא עושה כן ולוקחת את הסיכון עושה זאת על דעת עצמה בלבד. בנוסף קיים בחוזה ההתאחדות סעיף הקובע כי השחקנים לא מקבלים את התנאים הסוציאליים עקב שכרם הגבוה בהתאם לפסיקת בית המשפט. כרגע זה נדון בבג"ץ ובמידה ובית המשפט יחליט שאין זה חוקי, נשנה את החוזים בהתאם".
עם זאת, חשוב לציין כי כבר ב-1993, במסגרת תביעתם של האחים מכנס נגד משרד העבודה והרווחה, קבע בג"ץ כי שחקני כדורגל הינם עובדים מן המניין ולא פרילאנסים, וכך גם פסק בית המשפט בתביעתו של שלמה אילוז נגד הפועל ב"ש.
***
השאלה המתבקשת היא מדוע שחקנים נוספים נמנעים מלתבוע את המגיע להם. "עולם הכדורגל הישראלי הוא קטן מאוד", מסביר חבר לשעבר בצוות האימון של נבחרת ישראל שפוטר ונמנע מלתבוע פיצויים. "ברגע שיוצא לך שם של מי שעושה צרות אתה סוגר לעצמך דלתות לעתיד, ולפעמים גם אתה יכול להישאר בלי פרנסה בכלל".
אפריים דוידי, שזכה בתביעה מול הפועל ב"ש, טוען ש"כנראה שבאמת שחקנים מפחדים שהגשת תביעה כזאת תפגע בהם גם בעתיד. אבל ברגע שאתה פורש, כמו שהיה במקרה שלנו, זה פחות משמעותי, ולכן אני לא מבין למה שחקנים שפורשים לא דורשים לפחות אז את הפיצויים".
ומה עושים בעלי שקבוצות ששחקנים מעמידים אותם פתאום מול דרישה "מוזרה" לתשלום פיצויים? "אני באופן אישי מאוד נפגעתי במהלך המשפט, כי אלי זינו שהיה הבעלים של הפועל באר שבע אמר שאני יוצא נגד הקבוצה בה גדלתי", מספר דוידי. "אחר כך הוא גם הציע לי לוותר על התביעה ולקבל תפקיד במערכת. אבל סירבתי, לשמחתי".