שרי הממשלה וסגניהם יהיו זכאים לתשלום עבור ביגוד החל מ-2010- כך קבעה היום (ב') ועדת הכספים של הכנסת. מדובר בסכום של 4,018 שקל לשנה. הדיון התקיים לבקשת מזכיר הממשלה, צבי האוזר, שביקש להחיל את התשלום רטרואקטיבית, על השנים 2009-2010. עם זאת, בתום הדיון בוועדה, הוחלט להחילו משנת 2010 בלבד.
ח"כ יעקב אדרי (קדימה), התנגד לאישור קצובת הביגוד וטען כי על השרים להגיש חשבוניות בגין הוצאות על רכישת בגדים על-מנת לקבל החזרים. לדבריו, ההטבה בדמות תשלום הקצובה באופן אוטומטי פירושה תוספת שכר.
ח"כ שלי יחימוביץ' (עבודה) וח"כ חיים אורון (מר"צ), התנגדו למתן האישור הרטרואקטיבי לשנים 2009-2010. לדבריהם, על הוועדה להימנע, כמה שיותר, מאישור רטרואקטיבי של תשלומים. אורון ציין שאישור רטרואקטיבי דורש דיון מיוחד, בייחוד כשמדובר על אישור לתקופה ממושכת, שכן מדובר בדבר מהותי ולא נלווה בלבד, לאישור התשלום מכאן ולהבא.
עדכון השכר לנושאי משרות ברשויות השלטון ב-16 בינואר יתקיים כסדרו
בתוך כך, עדכון השכר לנושאי משרות ברשויות השלטון ב-16 בינואר יתקיים כסדרו. זאת, לנוכח ויכוח סוער שהתגלע היום בוועדת הכספים באשר לקביעת מנגנון עדכון השכר. חברי הוועדה שלא הצליחו להכריע באשר לקביעת מנגנון עדכון שכר אחיד, ביקשו לקבל מהממשלה ומהנהלת בתי המשפט מידע מקיף אודות השכר והתנאים הנלווים של ראש הממשלה, שרים ושופטים, ורק לאחר מכן תתקבל החלטה. חברי הוועדה דנו באפשרות הצמדת השכר למדד המחירים לצרכן, לשכר הממוצע במשק, או לנוסחה משלבת בין שניהם.
יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני (יהדות התורה), אמר שיש לקבוע מנגנון שווה, קבוע ומוסדר לעדכון השכר והתנאים הנלווים לשרים, שופטים וראשי רשויות השלטון בכלל. חברי הוועדה קראו להפריד את הדיון בשופטים משאר נושאי המשרות בסקטור הציבורי.
ח"כ יעקב אדרי (קדימה), תומך בהסדרת מנגנון עדכון השכר והתנאים הנלווים ובלבד, שלא ייפגע שכר השופטים. ח"כ חיים אורון (מר"צ), אמר שהמנגנון הצודק לגבי השופטים, הינו עדכון על פי השכר הממוצע במשק. לדבריו, יש להותיר את המצב על כנו, ואילו ח"כ יצחק וקנין (ש"ס), קרא לאוצר לקבוע מנגנון מיוחד לעדכון שכר השופטים, כך שיישמר הפער בין השופטים לבין שאר נושאי המשרות הציבוריות.
סגן הממונה על השכר באוצר, יוסי כהן, ציין שהעדיפות הראשונה של האוצר לעדכון שכר נושאי המשרות הציבוריות הינו על פי המדד, שנחשב למנגנון המתון ביותר ואילו העדיפות השנייה היא שילוב: 50% מדד ו- 50% שכר ממוצע. לדבריו, המנגנון בעל ההשלכות השליליות ביותר הוא עדכון על פי השכר הממוצע, שעולה בצורה חדה. עוד אמר כהן שהיוזמה להסדרת מנגנון עדכון השכר נועדה למתן את התנודות בשכר.
כהן הציג ממצאי בדיקה לפיה לאורך שנים עלה השכר הממוצע ריאלית יותר מהמדד ב- 1% - 2%. מבדיקה של 17 שנים של השפעת עליית המדדים על שינוי השכר, עולה שההשפעה של עליית המדד על גידול בשכר ב- 117%, השפעת עליית השכר הממוצע על הגידול בשכר ב- 143% ואילו השילוב בין השניים היה מביא לגידול מתון יותר של כ- 125%.
השופטת ורדה אלשיך, אמרה שהצמדת שכר השופטים לשכר הממוצע במשק קיימת כבר למעלה מ-30 שנה. לדבריה, מטרת הצמדת שכר השופטים לשכר הממוצע כמנגנון של 'טייס אוטומטי', נועדה למנוע פגיעה במעמד השופטים ולבדל אותם משאר נושאי הצשרות ברשויות השלטון השונות. "חיפשו מנגנון קבוע שהשופטים לא ייחזרו על הפתחים. עם השנים, הצמידו נושאי משרות רבות בשירות הציבורי לשכר השופטים והדבר פסול. בשום מדינה נאורה אף אחד לא צמוד לשכר השופטים", אמרה אלשיך.
יו"ר הוועדה גפני, הודיע כי הוא מתנגד למנגנונים נפרדים וכי מנגנון אחיד לא אמור לפגוע במעמד השופטים. גפני ציטט את ועדת שריד ב- 2007 שקבעה ששכר השופטים גבוה בהרבה משכרם של שאר הבכירים בסקטור הציבורי. גפני אמר ששכר השופטים צריך להיות גבוה אך צריך להיות מנגנון אחיד לכל נושאי המשרות הבכירות. "לא יתכן שיהיה מנגנון נבדל לכל נושא משרה בכירה, נשיא, ראש ממשלה, שרים, ח"כים, שופטים ובכירים אחרים" אמר.