לפני מספר ימים התבשרנו כי איגוד האינטרנט פותח את רישום שמות המתחם (domain names) בעברית עם הסיומת "il" לציבור הרחב. גופים ואנשים פרטיים סוברים בטעות כי אם יתפסו שם מתחם אטרקטיבי הזהה או דומה לסימן מסחר ידוע יהנו מרווח כלכלי.
בעיתוי הנוכחי, רגע לפני שהכול עטים על שמות המתחם בעברית, זה הזמן להזכיר כמה דיני סימני מסחר באופן כללי ובקשר לשמות מתחם באופן ספציפי:
רישום שם מתחם זהה או דומה עד כדי הטעיה לסימן מסחר רשום והפעלת אתר אינטרנט בשם מתחם זה מהווים, במרבית המקרים, הפרת סימן מסחר.
חשופים לתביעה
בנוסף, גם אם סימן המסחר אינו רשום, ייתכן כי פעולה זו תיחשב לגניבת-עין. וזאת, אם בעל הסימן מוכיח כי עמד בדרישות להוכחת עילה זו, דהיינו - הוא בעל מוניטין בישראל בסימן בתחום פעילותו, וכי פעולת הנתבע גורמת חשש להטעיית צרכנים.
על-פי פסיקת בתי המשפט, תפיסת שם מתחם מעין זו עלול להיחשב ל"עוולה מסחרית", כי לשון החוק קובעת כי בעל עסק לא ימנע או יקשה על גישת לקוחות, עובדים או סוכנים אל עסק, נכס או שירות של בעל עסק אחר.
מי שמחזיק בשם מתחם זהה לסימן מסחר של אחר, מונע מבעל סימן המסחר ליהנות ממה ששם מתחם כזה מאפשר. ובנוסף, במרבית המקרים פעולה זו עלולה להשיא למחזיק בשם המתחם שלא כדין רווחים שאין הוא ראוי להרוויח.
איגוד האינטרנט אינו מתערב בעניינים הקשורים לסימני מסחר. איגוד האינטרנט מאפשר לבעלי סימני מסחר לרשום שמות מתחם במסגרת הליך מוקדם שסגור בפני הציבור הרחב, תהליך רישום אינו כולל בדיקה אם שם מתחם הנרשם פוגע בצד שלישי כלשהו.
מבחינת החוק, העובדה שאיגוד האינטרנט הסכים לרשום שם מתחם אינה מעידה על חוקיות הפעולה ואינה מקנה חסינות מפני הפרה של חוק בשם שביצע רוכש הדומיין.
העובדה שבעל סימן המסחר לא טרח לרשום את שם המתחם במסגרת הליך הרישום המוקדם (או בכלל) אינה מעלה או מורידה לעניין זה. פעמים רבות אנו נתקלים באנשים שסברו בטעות כי רישום שם המתחם מקנה להם חסינות מפני תביעות בקשר להפעלת אתר. וזה, כאמור, אינו המצב - מי שעושה זאת, נחשף לתביעות.
על-פי החוק, במרבית המקרים שימוש בגירסה העברית של סימן מסחר לועזי (כגון:"ריבוק") אסור באותה מידה בה השימוש הלועזי ("REEBOK") אסור.
פרחים ולימודים
ועוד דוגמה: רישום שם המתחם "מייקרוסופט.il" (ואף "מיקרוסופט.איי.אל" כפי שניתן יהיה בעוד מספר חודשים) על-ידי כל אדם או גוף שאינו חברת מיקרוסופט - אסור. וזאת, על אף העובדה שחברת מיקרוסופט רשמה בארץ את סימן המסחר שלה באנגלית ולא בעברית.
המקרים השנויים במחלוקת צצים כאשר מדובר בסימן שהינו "תיאורי" (דהיינו - מתאר את הסחורות או השירותים של בעל הסימן) או גנרי בתחום. כאשר מדובר בסימן גנרי, בית המשפט לא יאפשר לגורם כלשהו "לנכס" את אותו סימן. כך, למשל, קבע בית המשפט העליון כי לא ניתן לנכס את הסימן "Coffee To Go" בקשר לשירותי אספקת קפה, שצריך להשאר פתוח לשימוש הציבור.
מאותה סיבה קבע בשעתו בית המשפט המחוזי כי השימוש במילה "limudim" במסגרת שם מתחם לאתר בתחום הלימודים צריך להשאר פתוח לציבור.
כאשר מדובר בסימן "תיאורי" העניין מורכב יותר, נוכח היכולת לרכוש זכויות בסימן שכזה כאשר הוא רכש "משמעות משנית" בתחום מסוים בעיני צרכנים. עובדה זו מעוררת מחלוקות רבות בתחום האינטרנט, שכן בעלי אתרים רבים נוהגים להשתמש בשם שקשור לתחום עיסוקם. בהקשר זה יש לבחון כל מקרה לגופו.
בכל מקרה, שמות מתחם "גנריים" כגון "פרחים.il" הינם פתוחים לחלוטין לרישום ולשימוש על-ידי כל גורם שהוא. עם התפתחות האינטרנט במשך השנים הפכו שמות מתחם מעין אלה (כגון "flowers.com") לנכס השווה מיליונים (ולעיתים אף עשרות מיליונים) של דולרים.
נוכח העובדה שבשמות גנריים מעין אלה לאף גורם בשוק אין זכות בלעדית, מי שרוצה "לעשות כסף קל" בצורה חוקית מרישום שמות מתחם אטרקטיביים צריך להתמקד בשמות מעין אלה.
עו"ד ערן ליס הוא שותף במשרד עורכי דין עדין-ליס המתמחה בקניין רוחני ובדיני אינטרנט.