"בנינו מסוף מטענים לתפארת והשקענו בו 120 מיליון שקל. לא ראינו מהמדינה שקל כמענק. אנחנו חברה מסחרית שמתמודדת עם תחרות קשה בעולם, וגם עם תחרות מבית - עם ממ"ן. אם המדינה משנה את כללי המשחק שלה, שתישא בתוצאות", אומרת ל"גלובס" סיגל מנהיים-קצוביץ', מנכ"לית החברה השוויצרית להובלת מטענים אוויריים, סוויס-פורט בישראל. מנהיים-קצוביץ' אומרת את הדברים על רקע דרישות חדשות מהשב"כ להקשחת נהלי האבטחה של מטענים אוויריים.
הדרישות כוללות רכש של אמצעים טכנולוגיים חדישים להרחבת יכולת הבידוק של מטענים והכפלת מספר המאבטחים של החברה. הדרישות גובשו בחודשים האחרונים, בעקבות הערכות מצב עדכניות וניתוח של איומים והתרעות. הצורך בנהלים החדשים התחדד בין היתר בסוף חודש אוקטובר האחרון, עם חשיפת חבילות נפץ במשלוח של החברה האמריקנית UPS שמקורו בתימן ובמשלוח אחר, של חברת "פדקס", שנמצא באחד המחסנים שלה בדובאי.
בסוויס-פורט מעריכים את עלות היישום של הנהלים המחמירים בכ-6 מיליון שקל לשנה, שאותה היא נדרשת לכסות בעצמה: "אנחנו פועלים בישראל משנת 2008, באנו לכאן בעיצומו של משבר כלכלי עולמי ולא ביקשנו ולא קיבלנו דבר. אנחנו עדיין לא מרוויחים מהפעילות בישראל ורק מחזירים את ההשקעה האדירה ששמנו כאן. בינתיים, בעלי המניות של החברה מפרנסים את סגל העובדים בארץ. להכביד עלינו עוד יותר? אם המדינה מתקנת לעצמה תקנות, שתישא בעצמה בעלויות", אומרת מנהיים-קצוביץ'.
"אי אפשר להתניע תהליכים"
חברת סוויס-פורט זכתה ב-2004 במכרז של רשות שדות התעופה לבניית מסוף מטענים חדש בתחומי נתב"ג ובזיכיון להפעלתו במשך 20 שנה. המסוף נחנך בחודש יוני 2008, והוא משתרע על שטח של כ-18 אלף מ"ר ולצדו עוד 4,500 מ"ר המשמשים למשרדים. עם פתיחת פעילותה בארץ, בין השאר בניסיון לשבור את המונופול בתחום המטענים האוויריים שממנו נהנתה קבוצת ממ"ן, החלה סוויס-פורט באספקת שירותי פריקה וטעינה של מטוסי מטען, שירותי ליווי למטענים מיוחדים ועוד.
שנתיים וחצי של פעילות בישראל הספיקו לבכירי החברה השוויצרית כדי להגיע לתובנות, כואבות למדי, אודות הקצב שבו קורים כאן דברים: "יש יותר מדי ביורוקרטיה, ומי מטעם החברה שחתם ב-2004 על ההסכם של ביסוס הפעילות בישראל, כנראה לא הביא אותה בחשבון. זה פשוט כואב, ולנו זה כואב במיליונים", אומרת בגילוי לב מנהיים-קצוביץ'.
"כבר חודשים שאנחנו מנסים לקבוע פגישה עם מנכ"ל משרד התחבורה, יעקב גנות. עד שנקבעה פגישה כזאת, התכוננו לבוא אליו עם כל טענותינו וכל נימוקינו וגנות התפטר מתפקידו. עכשיו אנחנו צריכים לעבור את כל התהליך מחדש, לחכות שהאלוף (במיל') דן הראל יכנס לתפקידו כמנכ"ל, לקוות שילמד את החומר מהר. קשה כאן: התחלופה של הנושאים בתפקידים גבוהה, אי אפשר להתניע תהליכים. עד שעושים צעד אחד קדימה, עושים שניים אחורה. ביורוקרטיה במיטבה", היא אומרת.
נהלי האבטחה החדשים היו אמורים להיכנס לתוקף בראשית השבוע, אולם על רקע הוויכוח, הטמעתו נדחתה למועד אחר: "אם המדינה לא תסייע במימון המהלכים שנכפים עלינו, ניאלץ להפסיק את פעילותנו במשלוחי המטען האוויריים. במצב הדברים הקיים, לא נצליח לעמוד בדרישות האבטחה החדשות.
"להפסיק את הייצוא האווירי"
"אני ריאלית, ברור לי לחלוטין שלא אוכל לפעול בניגוד להנחיות השב"כ, כך שהברירה היחידה שלי היא להפסיק את הייצוא האווירי", אומרת מנהיים-קצוביץ': "חברות תעופה ישראליות וזרות הממריאות מישראל זוכות להשתתפות מצד המדינה במימון עלויות הביטחון. אפליית תחום המטענים מתחום הנוסעים אינה הוגנת ואינה שוויונית".
דובר משרד התחבורה מסר בהתייחס לטענות: "הממשלה לא משתתפת בכיסוי הוצאות הביטחון של תאגידים בתחומי מדינת ישראל, אלא רק בעלויות של חברות ישראליות בחו"ל. "עם זאת, משרדנו בוחן את הפנייה של גופים עסקיים בתחום במטרה לתת להם מענה".