יותר ויותר ילדים בתוך מערכת החינוך הרגילה מאובחנים כבעלי לקויות למידה וקשיי קשב וריכוז. אליהם מתווספים ילדים בעלי לקויות שונות (שיתוק מוחין, פיגור קל, אוטיזם קל, כבדי שמיעה וכו'), המשולבים בכיתה רגילה בחינוך הרגיל (שילוב יחידני).
הילדים האלה אמורים ללמוד בבתי-ספר רגילים, שכן חוזר מנכ"ל של משרד החינוך מחייב את בתי-הספר "להעניק זכות קדימה להשמתו של תלמיד בעל צרכים מיוחדים במערכת החינוך הרגיל". זאת מאחר שהשילוב נתפס כמיטיב לא רק עם התלמיד המשולב אלא גם עם שאר התלמידים.
אלא שלמרות המילים היפות - הורים לתלמידים לקויי למידה, בעלי קשיי קשב וריכוז וילדים המשולבים בשילוב יחידני, מוציאים מאות ואלפי שקלים בחודש רק כדי לאפשר לילדיהם את אותו שילוב שמשרד החינוך מותיר בגדר מילים.
"מבחינת משרד החינוך הילד מקבל שעה או שעתיים עזרה בשבוע", אומרת מלי דנינו, מנכ"לית אגודת ניצן. "גם אם ניתן מענה הוא ניתן בקבוצות קטנות, לא פרטנית, ולרוב לא על-ידי מורה מומחה להוראה מתקנת".
רובי מנור, אם לילד עם לקויות למידה בכיתה ה', מספרת: "הבן שלי מקבל פעמיים בשבוע עזרה מסטודנטית (150 שקל) ועוד שיעור שבועי באנגלית (100 שקל) - סך של 1,600 שקל בחודש".
הוצאה זו מצומצמת יחסית לעבר, אז היא נעזרה בהוראה מתקנת (סך 250 שקל לשיעור), ובטיפולים של מיקוד ראייה בעלות של 450 שקל לשבוע במשך שנה.
מנור הלכה גם לכל פעילויות ניצן: קבוצות הורים, אוניברסיטה להורים וקואוצ'ינג. העלות ל-13 מפגשים בקבוצות הורים של אגודת ניצן: 1,100 שקל להורה, 1,700 שקל לזוג; 10 הרצאות "אוניברסיטה להורים" - 450 שקל, ואימון פרטני (13 מפגשים בני שעה וחצי) - 1,850 שקל.
מה קורה אם אין כסף? אותם ילדים נפלטים לרוב למערכת החינוך המיוחד, ובחלק מהמקרים הסיכוי שלנו לראות אותם כבוגרים עובדים ומתפקדים - יורד. במקביל הילדים ה"רגילים" נפגעים מהיעדר היכולת להיחשף ללקויות ונכויות כחלק מהחברה הכללית ולהפוך לבוגרים טובים יותר.
"ילד שהופנה לחינוך מיוחד רק בגלל קשיים של המערכת הולך בדרך חד-כיוונית. יש מעט מאוד ילדים ששולבו בחינוך המיוחד וחזרו לחינוך הרגיל", אומרת דנינו.
כמה זה עולה?
* אבחון: הוצאה כבדה חד-פעמית
המסה הגדולה היא של ילדים לקויי למידה וילדים החווים קשיים בקשב ובריכוז. כיום מדברים על כ-15% מהילדים והנוער המאובחנים כבעלי לקויות למידה.
הדרך להכרה בילד כלקוי למידה, על ההקלות וההתאמות הנלוות, מתחילה באבחון דידקטי מקיף באגודת ניצן, שעלותו עומדת על 960 שקל (יש סבסוד בפריפריה), ויכולה להגיע עד לכ-5,000 שקל לסדרת אבחונים במכונים פרטיים.
ההכרה בלקות מקנה התאמות במבחנים (למשל אפשרות להיבחן בעל-פה) ומאפשרת לקבל סיוע מבית-ספר (ישנם בתי-ספר שמתאימים גם את הדרישות מהתלמידים בשיעורי-הבית לפי האבחונים).
* הוראה מתקנת: מאות שקלים
למרות התהודה הרבה שלה זכו בעבר עלויות האבחונים, לא זה שורש הבעיה. האבחון הוא הוצאה חד-פעמית שמתגמדת לנוכח ההוצאה החודשית השוטפת, שמתבטאת בעיקר בשיעורי הוראה מתקנת שמטרתם ללמד את החומר בדרך המותאמת לילד ולהקנות אסטרטגיות למידה.
שיעורי הוראה מתקנת ניתנים אמנם בבתי-הספר על-פי הקצבה, אלא שבדרך-כלל תלמיד מקבל שיעור קבוצתי אחד בשבוע. טיפה בים. ההורים מכניסים את היד לכיס ובונים תוכנית חלופית שכוללת מורה להוראה מתקנת, לפעמים מורים פרטיים במקצועות שונים וטיפולים פרה-רפואיים ואלטרנטיביים. באגודת ניצן אומדים את הסכום בלפחות 1,500 שקל בחודש.
* תרופות: 150-750 שקל בחודש
חלק ניכר מהילדים בעלי לקויות הלמידה חווים גם קשיים בקשב ובריכוז שמטופלים באמצעות תרופות. גם כאן, מערכת חינוך מותאמת יותר היתה מפחיתה את הצורך בלקיחת תרופות אלה.
"כל ריטלין או תרופה דומה גורמים לתופעות לוואי", אומר הרוקח חגי שור, בעל בתי-המרקחת "שור טבצ'ניק". אבל מעבר לכך קיימות, כמובן, העלויות.
לדבריו הריטלין המסובסד, שעולה 14 שקל לחודש, מחזיק מעמד רק 4 שעות. לעומת זאת, ריטלין ארוך-טווח או קונצרטה, שפעילים למשך זמן ארוך ומתאימים ליום לימודים שלם, נמכרים ב-150 שקל לחודש (או 75 שקל לבעלי הביטוחים המשלימים), ומחירם מגיע עד כ-750 שקל לחודש, תלוי בסוג ובמינון.
"כשמדברים על נושא הקשב והריכוז צריך לקחת בחשבון שפעמים רבות מדובר ביותר מילד אחד במשפחה, מה שמגדיל את העלויות למאות שקלים בחודש", אומר שור.
ומה אם התרופות הללו לא מועילות ליכולת הריכוז של הילד? יש פלח לא קטן של הורים שמייבא ישירות או באמצעות בית-המרקחת "שור טבצ'ניק" תרופות שנמצאות בחו"ל ולא רשומות במדינת ישראל מסיבות בירוקרטיות (כמו שוק קטן וכו'), שעשויות להתאים יותר לילדיהם, כמו אדרל, סטרטרה ואחרות. המחירים: 1,000-400 שקל לחודש.
* טיפולים: מאימון ועד תוספים
במקביל ההורים מחפשים אחר שלל פתרונות אחרים שישפרו את מצב הקשב והריכוז של הילד: הומיאופתיה (500-800 שקל למפגש), רפואה סינית (300 שקל ומעלה), תוספי תזונה שונים (מ-150 שקל ומעלה), טיפולים רגשיים שונים (170 שקל ומעלה), אימון אישי (250 שקל ומעלה) ותוכנות אימון עצמי לשליטה (כדוגמת התוכנה Attengo, שעלותה 1,680-1,260 שקל). כמעט הכול מהכיס הפרטי.
אלו"ט: מערכת החינוך לא נותנת מענה מקצועי
קבוצה אחרת הנמצאת במגמת גידול היא קבוצת הילדים המשולבים שילוב יחידני. מדובר בילדים שחווים קשיים בשמיעה, ראייה, תקשורת, ילדים עם שיתוק מוחין, על כסא גלגלים, ילדים עם פיגור, ילדים עם תסמונת דאון ועוד.
כיום מדברים על כ-80 אלף ילדים (78,960 ילדים, ליתר דיוק), בעוד שבשנת הלימודים שעברה שולבו 76,922 ילדים (הנתונים מתייחסים לכל מערכת החינוך ולאו דווקא ליסודי). ב-5 השנים האחרונות חל גידול של כ-200 ילדים כל שנה.
מתוך קבוצה זו ישנם 1,700 ילדים הנמצאים על הספקטרום האוטיסטי, לרוב מדובר בילדים בעלי קווים אוטיסטיים בתפקוד גבוה (בדומה לילד בסדרה "פלפלים צהובים"), שחלקם ילדים שלא היו מאובחנים לפני 10 ו-15 שנים. חשיבות השילוב עבורם גדולה, מכיוון שהשילוב מאפשר להם לחקות מודלים של התנהגות רגילה.
"למעשה, על אף שהזכות לשילוב מעוגנת בחוק החינוך המיוחד ובבג"צים שונים, מערכת החינוך מתקשה עדיין לתת מענה מקצועי", אומרות מלי כ"ץ-מגן, רכזת תחום חינוך באלו"ט, וכרמל אבנט, מנהלת חטיבת נעורים באלו"ט - אגודה לאומית לילדים אוטיסטיים.
אמנם משרד החינוך נותן שעות סייעת, שעת תיווך חברתי ומעט הדרכה לצוות, אבל בדרך-כלל מדובר בשעות מצומצמות, בסייעות שלא תמיד מיומנות בסוג השילוב הנדרש (בשונה מלקויות אחרות - לא מדובר בסיוע טכני או לימודי אלא בסיוע בתקשורת ובפרשנות חברתית), ובצוות של מורים שלא מבינים את הקשיים של הילד.
הרבה מאוד תלוי בכישורים הרגשיים ובערכיות האמיתית של הנהלת בית-הספר. כך למשל מוזכרים מאוד לטובה מוסדות החינוך בעיר כפר-סבא, בית-ספר ישגב בתל-אביב ויד המורה בירושלים.
בחלק גדול מהמקרים ההורים הם אלה שממלאים את התפקיד שמשרד החינוך זנח. רובם נעזרים בפסיכולוג פרטי לבניית התוכנית החברתית וההתנהגותית שבית-הספר יישם (350-500 שקל לשעה. הגעה עם איש המקצוע לבית-הספר תגיע עד 600 שקל, תלוי באורך המפגש ובמרחק). הם שולחים את הילד לקבוצות חברתיות בשעות אחר-הצהריים (250-500 שקל), ולומדים רבות מאנשי מקצוע ומשקיעים שעות רבות בעצמם. גם כאן העלות כ-1,000 שקל ומעלה לחודש.
איציק פרנקו, הורה לילד על הספקטרום האוטיסטי המשולב בכיתה ה', מספר כי לשם טיפול בבנו הוא מוציא 9,000 שקל בחודש. חלק מהעלויות הן לצרכי שילוב וכוללות צוות שמנתח את אירועי היום ובונה את מפגשי המחר עם ילדים, שמתווך בינו לבין חברים שמגיעים הביתה ושבונה את תוכנית השילוב בבית-הספא. בנוסף יש טיפולים כמו ריפוי בעיסוק, קלינאית תקשורת, הידרותרפיה וכו'.
משרד החינוך: יש תמיכה
ממשרד החינוך נמסר כי מדי שנה הוא מממן כ-500 אבחונים לתלמידים מעוטי יכולת ומכשיר אנשי מקצוע בתוך בתי-הספר ובשירותים הפסיכולוגים לבצוע תהליכי איתור מוקדמים, אבחונים ודרכי התערבות לקידום התלמידים.
תלמידים המצויים בתוכנית השילוב מקבלים את זכאותם למשאבי התמיכה על בסיס החלטות ועדה סטאטורית - ועדת שילוב. משאבי התמיכה ניתנים באמצעות מסגרות החינוך, מרכזי תמיכה יישוביים/אזוריים, ומרכזים טיפוליים.
4 עצות לשילוב ילד עם לקות במערכת החינוך
1. איתור בית-הספר המתאים: חשוב למצוא בית-ספר שיודע לשלב. לא. אין טעם להסתכל בהצהרות בחזון או באמנה של בית-הספר. פה המעשים מדברים ולא המילים. כמעט הכול תלוי במנהל או במנהלת בית-הספר ובתרבות הארגונית שהוא מקדם בתוך המוסד החינוכי. האם חשובים לו הצדדים הרגשיים של הילדים? האם הוא רואה את הטוב שבהם לפני הכול? כדאי מאוד לערוך שיחה פתוחה לפני הכניסה לבית-הספר. בית-ספר שיודע לשלב יעשה חלק מהעבודה של "הכשרת הלבבות" - ובסופו של דבר יחסוך לכם כסף.
2. מציאת מעגל תמיכה: חשוב מאוד להתחבר לארגונים ולקבוצות הורים הדומים לכם. לכל קושי או לקות יש ארגון שתומך. הידע שווה הרבה מאוד כסף.
3. השוואת החזרים בין קופות-החולים: קופות-החולים מסבסדות מתוך סל הבריאות חלק מהטיפולים הרגשיים והפרה-רפואיים. חשוב לדבר עם האגף שאחראי על התפתחות הילד בקופה שלכם וגם לברר את הזכויות בקופות האחרות. אתם נכנסים למסע, והבדלים ארוכי-טווח בזכויות שלכם בקופה יצטברו לסכומים גדולים.
4. אם אין אני לי מי לי: מומלץ להורים ללמוד בעצמם אסטרטגיות לטיפול בלקות שחווה הילד. כך למשל, הורים לילד עם קשיי תקשורת ילמדו כיצד לתווך בינו לבין ילדים שבאים הביתה בשעות אחר-הצהריים, והורים לילד עם לקות למידה ילמדו כיצד לסייע לו בשיעורי-הבית או בארגון הילקוט, וכך יצמצמו את התלות באנשי מקצוע.