בית הדין הארצי לעבודה משנה את ההלכה בדבר הגשת תביעות ייצוגיות של עובדים, וקובע לראשונה כי במקרים מסוימים, גם עובדים שמועסקים במקום עבודה מאורגן, שחל עליו הסכם קיבוצי, יוכלו להגיש תביעה ייצוגית נגד המעסיק.
לראשונה בתולדותיו, אישר היום (ד') בית הדין הארצי לעבודה הגשת תביעה ייצוגית. בהחלטתו קיבל בית הדין הארצי את ערעורו של יגאל וירון, שומר שעבד בחברת כוח-האדם תבל אבטחה ניקיון ושירותים, על החלטת בית הדין האזורי בתל-אביב לדחות את בקשתו להגיש תביעה ייצוגית נגד החברה, בטענה כי זו לא הפרישה עבורו ועבור יתר עובדיה סכומים לקרן הפנסיה ולקופת הפיצויים, בניגוד לקבוע בצו ההרחבה בענף השמירה.
שופטת בית הדין האזורי בתל-אביב, אורלי סלע, קיבלה את טענת החברה וקבעה כי התביעה לא תאושר כייצוגית, בין היתר בנימוק שמדובר במקום עבודה מאורגן, שלפי הפסיקה ראוי יותר לנהל בו דיון במסגרת סכסוך קיבוצי ולא כתביעה ייצוגית.
בית הדין הארצי דחה את טענה החברה כי לפי החוק, תביעות של עובדים במקום עבודה מאורגן שחל עליהם הסכם קיבוצי לא יכולות להתנהל לעולם בהליך של תביעה ייצוגית, וקבע כי יש לאפשר לארגון העובדים להיאבק על זכויותיהם.
"כאשר ארגון עובדים לא נאבק בעניין מסוים, ראוי הוא לאפשר לעובדים בודדים להגיש תביעה ייצוגית. ולכן, במקרים חריגים בהם מוצא בית הדין כי התובענה הייצוגית לא תפגע בתכלית העומדת ביסוד הסייג המופיע בחוק (הקובע כי עובד שחל עליו הסכם קיבוצי לא יוכל להגיש תביעה ייצוגית. ח.מ.), ניתן יהיה לאשר הגשת תביעה ייצוגית גם במקום עבודה מאורגן, כאשר ערעור שלפנינו הוא ממין אותם מקרים", הסבירה השופטת ורדה וירט-לבנה.
הפרה גסה
וירט-לבנה הוסיפה כי במקרה זה, ראוי לאשר תביעה ייצוגית לאור התופעה הקיימת בענף השמירה של הפרה שיטתית וגסה של זכויות העובדים, ו"מפני שבמבחן המעשה, האיגוד הארצי של עובדי השמירה והאבטחה אינו פועל למען יוזמות אכיפה במסגרת של סכסוכים קיבוציים".
השופטת ציינה כי אישורה של תביעה ייצוגית בענף השמירה יעודד עובדים שזכויותיהם נפגעו להתאגד ולהצטרף לקבוצה המנהלת הליך למימוש זכויותיהם, תוך הגברת המודעות לעצם הזכאות.
למסקנתה ולנימוקיה של וירט-לבנה הצטרפו חברי ההרכב, השופט עמירם רבינוביץ' ונציג הציבור, אילן שגב.
הנשיא (הפורש) סטיב אדלר ונציג הציבור שלום חבשוש סברו, בדעת מיעוט, כי במקומות עבודה מאורגנים שבהם ארגון עובדים יציג והסכם קיבוצי תקף, אין לאפשר ניהולה של תובענה ייצוגית.
עם זאת, אדלר וחבשוש הצטרפו למסקנה כי במקרה זה תאושר הגשת ייצוגית, מכיוון שהנתבעת הצטרפה לארגון המעבידים רק לאחר הגשת הבקשה לאישור התביעה הייצוגית.
"כשל מערכתי"
בעקבות ההחלטה התקדימית מסרו באי-כוחו של התובע, עורכי הדין גל ורם גורודיסקי, כי פסק הדין מהווה מהפכה של ממש בתחום דיני העבודה, הן במישור משפט העבודה האישי והן במישור משפט העבודה הקיבוצי.
"פסק הדין פותר כשל מערכתי שאיפשר הפרה נרחבת של זכויות עובדים עד היום. משמעותו היא כי מעתה יתקיים פתרון אכיפה יעיל לבעיית ההפרה השיטתית של זכויות עובדים, גם כשמדובר בעובדים מוחלשים, החוששים להתייצב מול המעביד ולתבוע את זכויותיהם הבסיסיות", מסרו עורכי הדין.
עו"ד ערן גולן מארגון "קו לעובד" מכנה את פסק הדין "דרמטי ותקדימי". לדבריו, פסק הדין משנה את המצב המשפטי הקיים בדבר הגשת ייצוגיות בדיני עבודה ומתאים אותו לכוונת המחוקק.
"אחרי מאבק של שנים, סוף-סוף יש הכרה בכך שעובדים בענפי תעסוקה שלמים זכויותיהם מופרות בשיטתיות, והתביעה הייצוגית היא הדרך הנאותה לטפל בכך", אמר גולן.