"חור שחור" הוא כוכב בעל צפיפות וכבידה שבולע כל קרינה וחומר, 'ולא נודע כי בא אל קרבם'. תופעת ה"חורים השחורים" מוכרת למדעני האסטרופיסיקה מסוף המאה ה-18. לעומת זאת, לא ידוע למדענים על קיומם של "חורים לבנים". הפיסיקאי הנודע רוג'ר פנרוז העלה השערה ש"חור לבן" היפותטי עשוי להיות בעל תכונות הפוכות לאלה של "חור שחור": הוא יעלם ע"י דחייה של חומר בניגוד ל"חור שחור" שמופיע כאשר הוא בולע חומר (אקונומיסט,6/09/10).
ההיסטוריה של כל חברה ומדינה מחוררת ב"חורים שחורים", אם כי, בניגוד לטבע, הם נוצרים מדחייה של חומר ולא מבליעתו. ישראל, כפי שהזכיר לנו לאחרונה פרופ' דניאל בלטמן, חושפת בימים אלה תסמינים של גרמניה ב-1932: "רבנים החותמים על מנשרים גזעניים נגד מיעוט לאומי וקוראים למדיניות אפרטהייד, הפגנות משולהבות נגד פליטים מאפריקה, כנופיית נערים התוקפת ערבים, יוזמות חקיקה המקדמות הפרדה ואפליה על רקע גזעי ולאומי, ואווירה ציבורית דחוסה, אלימה ונעדרת חמלה כלפי כל מי ששונה וזר" (הארץ, 26/12/10).
במקביל ל"חורים שחורים" של גזענות, אפליה ושנאת הזר והשונה, ניתן להבחין בהתפתחות מקבילה של "חורים לבנים". שוב, בניגוד להיפותזה המדעית של פרופ' פנרוז, "חורים לבנים" בהיסטוריה של כל חברה ומדינה אינם נעלמים, כי אם נוצרים ע"י בליעת חומר ולא באמצעות דחייתו.
מדינת תל-אביב מצטרפת כיום להסנפה הגלובאלית של סמי צריכה קשים. תכניות הריאליטי והמציצנות, הגרגרנות של תכניות הבישול, הבנאליות והרדידות של שיתוף כ-ו-ל-ם בחוויות הטריוויה "שלי" בפייסבוק - כל אלה מזריקים "חורים לבנים" של טשטוש ועליצות מעושה, סלבריטאיות של קצף והנגאובר מעיק ביציאה.
ברובד עמוק יותר של ה"חור הלבן" חוגגת הרב-תרבותיות. בהולנד ובמדינות סקנדינביה הולך ומעמיק "חור לבן" של אובדן זהות לאומית על רקע הפייסנות וההתבטלות כנגד איי האלימות של המהגרים המוסלמים. הסובלנות והפתיחות הסקנדינבית כלפי מהגרים מוסלמים הקצינה לאחרונה להסנפה רשמית של תחושות אשם קולקטיביות.
התוצאה היא סימום החוקה השוודית עד שכיום אין עוד הכרח להיות שוודי על מנת להתמנות למשרה ציבורית. המולטי-תרבותיות "משטרללת". במקביל, לדברי פטריק קונדל, סטיריקן בריטי חריף, אלימות המהגרים בשוודיה הפכה את שטוקהולם לבירת האונס האירופית ואין פוצה פה ומצפצף. "שוודיה נגנבת מתחת לאפם של השוודים והיא בדרכה להיות המדינה האירופית המוסלמית הראשונה". (וידיאו יו-טיוב, "היי שלום, שוודיה").
ה"חור הלבן" של עריצות רב-תרבותית ואובדן הזהות הלאומית אינו נסתם במלט פרלמנטארי ובבטון שלטוני. נוכח האימפוטנציה הממלכתית, הריאקציה פורצת מעומק החורים השחורים של הגזענות האירופית ומפלגות הימין הקיצוני. בהולנד, גארט וילדרס, בצרפת, ז'אן-מארי לה-פן ובאוסטריה היינץ שטראכה, מובילים סדר יום אירופי אנטי אסלאמי שספוג במרקם אנטישמי, האינקובאטור האידיאולוגי של תנועות הימין באירופה.
באירופה השסועה והאימפוטנטית, מרוב חורים, שחורים ולבנים, קשה כבר להבחין בגבינה. ראוי לאירופים ולנו, בישראל, ללמוד מהשוויצרים כיצד חובצים גבינה שהחורים בה חיים בדו קיום עם המרקם.
* הכותב הוא יו"ר כלמוביל ישראל.