ראש רשות המסים לשעבר, ג'קי מצא, יכול היה להעיד מטעם התביעה במשפט שולה זקן, הנאשמת בתיק רשות המסים בהליך משפטי נפרד, גם ללא הסדר הטיעון שבו הודה הבוקר (א'), וזאת בניגוד לפרסומים שלפיהם הרצון לזמנו להעיד נגד זקן עמד בבסיס המוטיבציה של הפרקליטות בחתימת הסדר הטיעון.
הסדר הטיעון גם איננו כולל הסכמה בדבר העדתו של מצא כעד תביעה נגד יתר הנאשמים בתיק, ובראשם קובי בן-גור ויורם קארשי. בכל מקרה, הפרקליטות היתה יכולה לחקור אותו בחקירה נגדית, כשהיה מתייצב להעיד במסגרת פרשת ההגנה. סיכום כזה היה הופך את הסדר הטיעון להסכם עד מדינה - וזה איננו המצב.
אלא שכעת מבקשת המדינה, שכבר סיימה להעלות את עדיה, להוסיף את מצא לרשימת עדי התביעה, מיד לאחר שייגזר דינו. פירוש הדבר שעדותו, שבה הוא צפוי לתת גירסה התואמת את העובדות שבהן הודה במסגרת כתב האישום המתוקן, תסייע לפרקליטות בהרשעתם של יתר הנאשמים בתיק.
נמנעה ממצא מבוכה
השאלה החשובה היא כמובן מה תכליתו של הסדר הטיעון ואם הוא מסמן התקפלות, ולו חלקית, מצד התביעה בתיק רשות המסים, שהוגדר כתיק דגל של המאבק בשחיתות השלטונית או ניצחון טקטי כלשהו. לשם כך יש לבחון מה הרוויח כל אחד מהצדדים כתוצאה מההסדר.
מבחינת ג'קי מצא, התועלת ברורה. מכתב האישום המתוקן נמחקה עבירת השוחד. סנגורו של מצא, עו"ד נבות תל-צור, טרח והדגיש הבוקר בבית המשפט כי כתב אישום של ניסיון לשוחד ועבירות של מירמה והפרת אמונים הוא עולם נורמטיבי אחר, שונה לחלוטין מהאישום המקורי בשוחד. עולם נורמטיבי התואם יותר, לשיטת תל-צור, את "הפגמים שנפלו בהתנהלותו" של מצא, שהם - כמה אדיב מצד תל-צור להודות - "יותר מפגמים אסתטיים".
מצא מרוויח גם את הזכות שלא להיחקר בחקירה נגדית צולבת. זאת לאור הבטחת התביעה כי בידיה יש אוקיינוס של ראיות חותכות, לרבות הקלטות, שהיו גורמות למצא מבוכה רבה, נוסף על כך שהיו מוכיחות את הרשעתו.
עבירת השוחד יוחסה למצא בכתב האישום המקורי על בסיס הטענה שהיה מודע לכך כי עצם מינויו לראש הרשות היה בבחינת הטבה מושחתת, שבצדה תמורה מובטחת, בדמות מינויים מושחתים נוספים בדרגות נמוכות יותר ברשות המסים.
המודעות הזו של מצא נמחקה מכתב האישום. אך העובדה שהוא איפשר לשני גורמים חיצוניים ברשות - בן-גור וקארשי - להתערב במינויים נוספים, באמצעותו ובמעורבותו הפעילה - זו נותרה גם בהסדר הטיעון, ותשמש את הפרקליטות להרשעת יתר הנאשמים בהמשך הדרך.
במעטפת התקשורתית של תיק רשות המסים, ברור שהתביעה הסכימה לוויתור בלתי מבוטל מצדה. אחרי הכול, העבירה החמורה ביותר בכתב האישום היא הדגל של כתב האישום, ומשזו נמחקה - מדובר בתיק בסדר גודל אחר.
אולם, בתביעה מדגישים כי היוזמה להסדר הטיעון בתיק לא היתה שלהם אלא של מצא, שהבין כעת, בסוף פרשת התביעה במשפט, כי עדיף לו למזער נזקים כבר כעת, בטרם תתחיל פרשת ההגנה והוא ייקרא לדוכן העדים.
בפרשת רשות המסים, צריך לזכור, הצליחו גורמים מושחתים לחדור לאחד המוקדים הרגישים ביותר במערכת הציבורית - הגוף האחראי על טור ההכנסות בתקציב המדינה. הסירחון שם התחיל מלמעלה, וחלחל אל דרגות הביניים.
הודאתו של מצא איננה ניצחון בנוק-אאוט למערכת האכיפה, אך היא מהווה לכל הפחות שלב נוסף בניקוי האורוות.