את השנים האחרונות בילה דב לאוטמן בעיקר בבניית תקווה לשינוי. התעשיין הוותיק, שמתמודד בשנים האחרונות עם מחלת ניוון שרירים, החליט לשים בצד את עסקי הטקסטיל של דלתא לטובת מטרה נעלה - קידום ושיפור מערכת החינוך בישראל. כדי לקדם את המשימה הוא הקים את תנועת "הכול חינוך", בניהולו של הרב שי פירון, ורתם למשימה חברים רבים מהמגזר העסקי לצד בכירים בתחום החינוך.
אחרי חודשים רבים של הכנות, שבהם ניסתה התנועה להביא את נושא החינוך לראש סדר היום הציבורי, היא ירתה אתמול (ב') את יריית הפתיחה של קמפיין שמטרתו לקדם הצעת חוק שתטיל את האחריות על חינוך ילדי ישראל על המדינה.
בין היתר מדובר בהצעה על החלת לימודי ליבה על כלל בתי הספר (ומי שלא - יתוגמל פחות), תקצוב דיפרנציאלי לכל תלמיד על בסיס רקע כלכלי-חברתי, שקיפות ברישוי ותקצוב בתי ספר, שוויון הזדמנויות בחינוך ללא אפליה ועוד. את הרוח הגבית למהלך מעניקים חברי התנועה, בהם שלמה דוברת, מי שעמד בראש ועדת דוברת לקידום החינוך בישראל; פרופ' חגית מסר ירון, נשיאת האוניברסיטה הפתוחה; ריצ'י האנטר, מנכ"ל שופרסל; מאיר ברנד, מנכ"ל גוגל ישראל ואחרים.
אתמול הצטרפו לפתיחת הקמפיין גם הח"כים זבולון אורלב, אלכס מילר, זאב בילסקי ואיתן כבל. ארבעתם הגיעו בשביל לתמוך, אבל בעיקר כדי לקדם את הצעת החוק במשכן הכנסת, שם נמצא המבחן האמיתי.
בין המשוכות שיצטרכו לאוטמן ופירון לעבור ישנם משרד החינוך, מפלגות החרדים שמתנגדות ללימודי הליבה בבתי הספר שלהן וגם המציאות הפוליטית שמתקשה להסתגל במהירות לשינויים.
"בהחלט מדובר ביוזמה מבורכת, אבל חוקים שהכנסת מעבירה הם פעמים רבות נטולי כל חשיבות ומשמעות", מזהיר פרופ' יוסי יונה מהמחלקה לחינוך באוניברסיטת בן גוריון ומכון ון ליר. "יש היום חוק חינוך חינם ויש חוק חינוך לילדים עד גיל 3 - מישהו מקיים אותם? היום המנגנון של חוק ההסדרים מאפשר לעקוף חוקים קיימים".
גם פרופ' דן ענבר, חוקר חינוך בכיר מהאוניברסיטה העברית, משדר מעט פסימיות. "'הכול חינוך' נכנסה לחלל ריק, אבל אני חושש שהחוק לא ישיג מספיק עוצמה פוליטית, ובדרך לאישור, אם יאושר, הוא יעבור עיוותים שונים".
לאוטמן השקיע לא מעט זמן ומשאבים על 'הכול חינוך'. עכשיו נותר לראות אם האמביציה המוכרת שלו לצד הקשרים החברתיים הרבים יצליחו לדחוף את היוזמה לשינוי במערכת החינוך - או שהפוליטיקה תמוסס את הרעיון.