בטור "כולם יודעים מה יקרה ב-2011" שכתבתי לפני כשבועיים במדור זה, הבעתי את חששותיי מפני קונצנזוס האנליסטים בדבר שוק המניות השורי הצפוי לנו בשנה הקרובה.
הפעילים בשוק ההון, נחלקים לשלוש קבוצות:
DAY TRADERS - סוחרי היום, המבצעים פעולות קניה ומכירה תוך יומיות של ניירות ערך. לרוב, בסוף היום הם אינם לוקחים את "הפוזיציה" הביתה והולכים לישון עם מזומנים בלבד בחשבון ההשקעות שלהם.
SWING TRADERS - סוחרים הפועלים למשך תקופות קצרות, מספר ימים, או לכל היותר מספר שבועות.
משקיעי ערך - פעילים בשוק המחזיקים ניירות ערך לאורך פרקי זמן ארוכים, מספר שנים או לפחות מספר חודשים רב.
פעיל בשוק הנמנה על אחת משתי הקבוצות הראשונות, יכול להיעזר בדעותיהם של האנליסטים, אך לבטח לא יסתמך עליהן בקבלת החלטותיו. משקיעים אלו לרוב מייחסים משקל רב לפרסומם של אינדיקאטורים כלכליים מובילים כמו גם לסנטימנט בשוק, אותו הם מנתחים בעזרת כלים שונים מתוך עולם ה"ניתוח הטכני".
לעומתם, משקיעי הערך, יתנו משקל רב לדברי האנליסטים. חלק ממשקיעי הערך יבצעו אמנם מחקר מעמיק בעצמם הכולל ניתוח פונדמנטלי של השווקים או ניירות הערך אותם בכוונתם לרכוש, אך החלק הארי מושפע מהעיתונות הכתובה ומדעות אנליסטים שונים.
לפני מספר ימים, הגיע לידי גרף המציג את חוסר יכולתם של אנליסטים (מקרו) לחזות מגמות בשווקים על פני זמן.
את הגרף שלח אלי אמיר ארגמן מנציגות בית השקעות אופנהיימר בישראל, והמסקנה העולה ממנו, לדעתי, היא שעלינו להיות נוכחים בשוק המניות כל הזמן - בשנים הטובות ובשנים הרעות, ניתן ואף רצוי להסיט משקל של התיק שלנו בין הסקטורים השונים, ולחילופין להתמקד באזור גיאוגרפי שונה בהתאם להערכותינו האישיות או בעזרתם של מי שעוסקים בתחום, אך אל לנו, למשקיעי הערך, לנסות ולתזמן את השווקים.
הגרף מציג את תחזיות האנליסטים והכלכלנים לצמיחה בארה"ב לעומת הצמיחה בפועל.
המסקנה היא שבארבעה העשורים החולפים הקונצנזוס לא הצליח לחזות אפילו מיתון אחד!
הגרף אף מצביע על מסקנה מורכבת יותר והיא שהקונצנזוס חושב באופן הומוגני ומעריך בקביעות כי הכלכלה תצמח בין 2-3.5% לאורך עשורים שלמים.
אני מסכים עם אמיר, כי הדבר אכן מזכיר את התחזיות לעלייה שבין 8% ל-10% בשוק המניות בכל שנה.
נשמע קצת מגוחך, לא?!
אומרים שתמונה שווה אלף מילים, הנה הגרף:
מקור הנתונים הוא הבנק המרכזי בפילדלפיה מתוך מאמר מובחר של James Montier.
הגרף מציג את ההבדל בין תחזיות קונצנזוס האנליסטים בארה"ב לגבי התוצר הלאומי הגולמי, לבין נתוני התוצר בפועל.
הפער ממחיש עד כמה עמוק הקיבעון המחשבתי של הקונצנזוס. האנליסטים מקפידים להיות קרובים למה שמקובל להגיד ולעולם לא אוזרים אומץ לחזות תנודה חריפה יותר ועל כן סיכוייהם לחזות משברים ולחלופין לזהות תקופת שגשוג בפתח, אפסיים.
לסיכום, אני שב ומדגיש את שכתבתי בטור מתאריך 29.12.2010, "כולם יודעים מה יהיה ב-2011" כאשר כולם חושבים באותו האופן, קצת קשה לי להרגיש בנוח עם הקונצנזוס והגרף המוצג לעיל, מסביר היטב מדוע.
מורן צור הוא מנכ"ל משותף מיטב שירותי בורסה (גאון טרייד)