ביוגרפיה: התפרצויות של מחלת השפעת מתוארות משחר ההיסטוריה. בכל 30-40 שנה לערך, מגיח שוב זן אלים במיוחד של המחלה, ובעבר היו רוב ההתפרצויות האלה קטלניות עבור אחוזים נכבדים מן האוכלוסייה. השפעת ממשיכה להיות קטלנית, משום שמדובר בווירוס עם נטייה גדולה למוטציות. בכל שנה חלים בו שינויים, ומערכות החיסון של בני האדם, שהכינו את עצמן לווירוס של אשתקד, פשוט לא מצליחות להתמודד עם ההתפרצות החדשה.
למרות השינויים התדירים בווירוס, הסימפטומים של מחלת השפעת הם די דומים משחר ההיסטוריה. זאת משום שמה שאנחנו חשים כשאנחנו חולים אינו השפעת הווירוס עצמו, אלא בעיקר הפעילות של מערכת החיסון המנסה להדוף אותו.
השפעת הייתה שחקן משמעותי בהיסטוריה העולמית, והיא שינתה גורלות של מדינות שלמות. כך למשל, גילוי אמריקה על-ידי קולומבוס הביא איתו גל מחלות "אירופאיות" שטבחו באוכלוסיה המקומית יותר מכל כלי נשק. ב-1943, זמן קצר אחרי נחיתת קולומבוס באיים האנטיליים (חלק מהאיים הקריביים), פשתה שם מחלה דומה מאוד לשפעת, והמיתה כמעט את כל התושבים.
הסיפור המוכר ביותר הוא של מגפת השפעת של 1918, שהמיתה עשרות מיליונים. המגיפה החלה במהלך מלחמת העולם הראשונה, ונמשכה גם אחרי סוף המלחמה. על המחיר הכבד של המלחמה בחיי אדם שמענו רבות. על המגפה סופר פחות, אך מחירה בחיי אדם היה דומה. ככל שידוע לנו היום, כ-20 מיליון איש מתו במגיפה.
השמות הניתנים לשפעת הם יצירתיים כמעט כמו השמות הניתנים למבצעים צבאיים והוריקנים. לשפעת של 1918 קראו השפעת הספרדית, למרות שגם בכל המדינות האחרות באירופה מתו המונים. אלא שבגלל המלחמה חלה ברוב המדינות צנזורה, שכללה גם את עניין המחלה. מאחר שספרד לא השתתפה במלחמה, לא הייתה שם צנזורה ושם דווח עליה רבות, בהתאם לגודל האסון.
היום, תודות לחיסונים, להיגיינה האישית ולטיפולים תומכים בעת המחלה, גם ההתפרצויות האלימות יותר של השפעת נמצאות בדרך כלל תחת שליטה. בינתיים.
שפעת החזירים: בשנה שעברה תקפה את העולם מגפת שפעת ייחודית שזרתה בהלה רבה. השפעת מזן H1N1 הופיעה תחילה בחזירים, ואחר כך החלה לתקוף גם בני אדם.
הפאניקה הגיחה ממקסיקו, שם נפטרו תוך זמן קצר עשרות חולים במחלה, לא כולם עם מחלות רקע שיכלו להסביר את רגישותם המיוחדת למחלה.
מזמן לא שמענו על שפעת החזירים. בסופו של דבר היא עברה את ישראל ואת רוב העולם המערבי ככל שפעת אחרת, גם אם קצת יותר מדבקת וקצת יותר עוצמתית. מה קרה למגפה? מסתבר שההשפעה הקטלנית של השפעת במקסיקו לא נבעה רק ממאפיינים ייחודיים של השפעת אלא גם של המקסיקנים, שבמקרה היו רגישים גנטית בדיוק לאותו הזן. כשהשפעת תקפה עמים אחרים, הסתבר שהווירוס לא אלים במיוחד כלפי כלל האוכלוסייה.
זה מאוד מרגיע, עד שנזכרים שלכל אחד יש מאפיינים גנטיים. האם לכל אחד מאיתנו מחכה זן השפעת הקטלני שלו?
ומה עם העופות? בניגוד לשפעת החזירים, שפעת העופות בינתיים לא תוקפת בני אדם. זה מזל, כי זו דווקא עלולה להיות שפעת קטלנית ואלימה במיוחד. בשנה שעברה, אחת הדאגות הגדולות של המומחים לתחום הייתה כי וירוסי שפעת מסוג H1N1 ושפעת עופות יפגשו ויוולד להם ילד מוטנטי שהוא אלים ומדבק כמו שפעת העופות ופוגע בבני אדם כמו שפעת החזירים. למזלנו, זה לא התרחש. בינתיים.
איך מפתחים חיסונים למחלה?
ארגון הבריאות העולמי הקים מערך של חוקרים בכל העולם, אשר בכל סתיו פועלים לזהות במהירות האפשרית זנים חדשים של שפעת, לאפיין אותם ולתדרך את חברות התרופות מהם מרכיביהם.
אלא שהחברות לא יכולות להגיב לזן שפעת שאותר בסתיו, כבר בחורף שלאחריו. תהליך הפיתוח, הניסוי ובניית מערך הייצור של החיסונים דרש לפחות מספר חודשים.
לכן, חברות התרופות מכינות מבעוד מועד חיסונים שונים, אשר מכילים מרכיבים מזני השפעת של השנים האחרונות, בתקווה כי יהיה דמיון מספיק בין הווירוסים של השנה לאלה של שנים עברו. בשנים שבהן ההימור הזה מצליח, חיסוני השפעת יעילים בכ-60% ויותר. אם ההתאמה פחות טובה, היעילות יורדת לכ-30%. בכל מקרה, כיוון שאין דמיון מושלם, תמיד יהיו מי שילקו בשפעת למרות שהתחסנו.
האם החיסון יכול לגרום למחלה?
חיסונים לשפעת אינם מכילים וירוס מוחלש, אלא רק מרכיבים של וירוס אשר לבדם אינם יכולים לגרום למחלה.
מדוע, אם כך, מגיבים חלק מן המתחסנים בתופעות של חום חלש וכאבים המזכירות שפעת מוחלשת? כדי שהחיסון יעבוד, הוא צריך לעורר את מערכת החיסון, שתייצר נוגדנים. מה שאנחנו מרגישים הוא בעצם את מערכת החיסון בפעולה.
אילו פתרונות מכין המדע לבעיה?
פריצת הדרך שהתחום מצפה לה היא החיסון האוניברסלי. הכוונה היא לזהות מרכיבים קבועים אשר מופיעים בכל זני השפעת ולהתאים את החיסון אליהם. למוצר כזה יתרונות רבים, ובעיקר הוא צפוי להיות יעיל יותר, כי הוא לא מנסה לתקוף את השפעת של השנה הנוכחית בנשק של השנה שעברה. מוצר כזה מאפשר להתחסן רק אחת לכמה שנים, ולאו דווקא בחורף, והוא חוסך את כל התהליך של פיתוח תרכובת ייחודית כל שנה.
עד כמה אנחנו קרובים למוצר כזה? חברת ביונדווקס הישראלית, שהוקמה על בסיס טכנולוגיה של פרופ' רות ארנון ממכון ויצמן, נמצאת בשלבII של הניסויים הקליניים בחיסון כזה.
ואולם, גם בחיסון אוניברסלי יכולות להיות הפתעות. רון בבקוף, מנכ"ל ביונדווקס, מספר שכמה חברות שפיתחו חיסונים אוניברסליים בחרו מרכיב שהופיע באופן קבוע בכל הזנים של שפעת במשך שנים רבות, אולם לפתע בשנתיים האחרונות דווקא ברכיב הזה היו ארבע מוטציות, והפעילות הזו הפכה פחות רלוונטית.
כך הגיעה ביונדווקס להיות אחת המובילות במרוץ אל החיסון האוניברסלי. לדעתה, לא יכול לקרות לה דבר דומה, כי בחיסון שלה מופיעים תשעה מרכיבים שחוזרים על עצמם במגוון זני שפעת, ולא רק אחד.
אגב, במניית ביונדווקס ניתן לראות השתקפות של הפאניקה של הציבור הישראלי מן השפעת. כשהנושא נמצא בכותרות, המניה קופצת, וכשכולם מרגישים טוב, שקט סביב החברה והמניה שוב יורדת. ייתכן שכדאי לה לעשות את הרואד שואו הבא שלה בבית מרקחת.
פיתוחים אחרים בתחום השפעת שעליהם עמל המדע הם - שיטות חדשות למתן חיסון (בשנים האחרונות הצטרף החיסון הניתן בתרסיס, אך הוא אינו מתאים לחלק מהחולים הצעירים והמבוגרים ביותר); שיטות טובות ומהירות יותר לאבחון הווירוס, אולי אפילו בביתו של כל חולה, ותרופות אנטי ויראליות חדשות, הניתנות לאחר ההידבקות במחלה.