יוסי הררי קיבל לא מעט הצעות במהלך השנים, אולם ההצעה העסקית שהניח לפתחו יוסף טרוים הצליחה להפתיע אפילו אותו. זה קרה אחרי שהררי, שנודע בשנות ה-90 כראש "כנופיית רמת עמידר" האימתנית והכריז מאז על חזרה למוטב, סייע לטענתו לאיש העסקים המסתורי לפתור פלונטר לא פשוט בקנדה.
"הוא בא אליי הביתה", סיפר הררי השבוע בראיון ל-G, "ואמר שיש לו איזו בעיה עם עבריינים שם, אנשים שאיימו עליו ועל אשתו. פתרתי לו את הבעיה. הוא אמר, 'עכשיו מגיע לך על זה כסף'. אמרתי לו, 'לא, את זה עשיתי לשם שמיים'. הוא הסתכל עליי ואמר, 'שמע, אני רוצה לתת לך 750 מיליון דולר'. לא הגבתי. הוא קם מהכורסה, ניגש אליי לאוזן ואמר, 'לא שמעת טוב? 750 מיליון דולר! אני רוצה אותך שותף חצי-חצי בכל העסקים שלי'. הוא סיפר על ים עסקים שיש לו בעולם - קניונים, נדל"ן, הכול. והוא סיפר לי גם שיש לו סכסוך עם ארקדי גאידמק ועם מיכאל צ'רנוי, ושהוא רוצה שאשמור עליו. הוא אמר שהמשטרה אמרה לו שאלה אנשים מסוכנים. אז הבנתי למה הוא רוצה אותי כשותף".
- וזה התאים לך?
"זה התאים לי, אבל אמרתי, 'קודם כול צריך את האישור של הרב'".
הרב הוא הרב יאשיהו פינטו מאשדוד, מי שנודע בשנים האחרונות כמושא הערצתם של אנשי עסקים כמו אילן בן-דב וג'קי בן-זקן ופוליטיקאים כבנימין בן-אליעזר ושאול מופז, וכן כמגשר בסכסוכי עבריינים. גם הררי בחסידיו: "אני לא נושם בלעדיו", הוא מספר, "אני רובוט, עפר לרגליו. מה שהוא אומר לי זה מה שאני עושה, ולא חשוב מה. לידו אין לי דעה ואין לי מחשבה, אני בטל ומבוטל".
כשהגיע יחד עם טרוים אל הרב, טוען הררי, אמר איש העסקים לרב ש"אני רוצה את הררי איתי, שותף שווה, בכל מה שיש לי". הרב אישר, ונתן לשניים את ברכת הדרך, לא לפני שהדהים את טרוים: "הוא אמר לו דברים שגם אני לא ידעתי - את שמות השותפים שלו, עסקים שיש לו, הכול. טרוים כמעט קיבל דום לב, הוא היה בהלם איך הרב יודע".
לטרוים היו סיבות טובות להיות המום: מדובר באיש עסקים שאחרי נפילת מסך הברזל רשם רווחי עתק מניצול הזדמנויות במדינות חבר העמים (מפעל וודקה בסיביר שהיה בשליטתו נמכר על-ידו, לטענתו, תמורת 40 מיליון דולרים), אולם באמצעות הקפדה קנאית על חשאיות והתרחקות מהתקשורת, שמר על אנונימיות מוחלטת בציבור. למעשה, התמונה שמתפרסמת כאן היא כנראה היחידה שלו שהתפרסמה אי-פעם בכלי תקשורת.
"כל עורך דין רוסי אמר לי, 'תפעל דרך חברות זרות, שהשם שלך לא יופיע בפנים, שלא ידעו לזהות'", הסביר טרוים בעבר בדיון משפטי, "רחוק מן העין, רחוק מן האקדח".
אל הררי הוא הגיע לאחר שלטענתו הרגיש שהאקדח בכל זאת מתקרב אליו: בתחילת המילניום נקלע טרוים לסכסוך עם צ'רנוי, שבעקבותיו נטש את עסקיו ברוסיה בטענה שאם יישאר שם הוא עלול להירצח; ההסתבכות הזו, וצרות עם השלטונות, הביאו אותו ב-2002 למכור תשלובת כימית ענקית בקזחסטן לארקדי גאידמק, עסקה שהולידה סכסוך משפטי שהחל ב-2003 ונמשך גם כיום: טרוים טוען שגאידמק התחייב לשלם תמורת התשלובת 22 מיליון דולרים, ושילם רק 3 מיליון. גאידמק טוען שטרוים הונה אותו ומכר לו מפעל ריק מתוכן. "הגיעו לטרוים שמועות שהוצא חוזה על ראשו", כתב הררי באוטוביוגרפיה שפרסם לאחרונה ("דרך המלך", ספריית מעריב), "והוא ממש פחד. זו הסיבה, אגב, שהוא כל-כך רצה להתחבר אליי. הגנה".
אבל לא רק הגנה סיפק הררי לטרוים, לטענתו, אלא גם ייצוג שהיה שווה הרבה מאוד כסף. הררי טוען כי הצליח להשיג עבור טרוים הרבה יותר משהצליחו להניב עבורו ההליכים המשפטיים. בפברואר שעבר פסקה ערכאת הערעור בבוררות בין הצדדים, בראשות השופט בדימוס אליהו וינוגרד, כי על גאידמק לפצות את טרוים ב-8 מיליון דולרים. גאידמק פנה לבית משפט וערער על פסק הבוררות כדי לא לשלם שקל, וכאמור הדיונים המשפטיים נמשכים גם כיום. לטענת הררי, כשהוא היה בתמונה כנציגו של טרוים - נשמעו מכיוונו של האוליגרך זמירות אחרות לחלוטין.
"גאידמק שלח אליי הצעה באמצעות עורך הדין שלו, לתת לטרוים את הבניין שהוא קנה בירושלים, של בית החולים ביקור חולים. צלצלתי לטרוים - הוא לא רצה, העדיף כסף. ישבתי לפתור את הבעיות עם הנציגים של גאידמק. בפגישה הראשונה טרוים בא איתי, אבל הם לא רצו לשבת איתו, לקחו אותי לצד לדבר לבד, והציעו 5 מיליון דולר. בפגישה השנייה הוא כבר לא בא, אבל עדכנתי אותו שהם הכפילו את הסכום פי שלושה. בפגישה השלישית הם כבר אמרו לי, 'אתה תקבע את הסכום'. הם רצו לתת לי אישית את הכסף, לא לטרוים. אמרתי להם שדרכי אפשר לגמור עניין, אבל זה צריך לקבל אישור מסודר עם עורכי הדין ובבית המשפט".
- איך הם רצו להעביר את הכסף? במזומן?
"הם אמרו, 'תביא חשבון בנק, נעביר לך כסף'. הרבה מאוד כסף".
טרוים, באמצעות עורך דינו, סרב להתייחס או להגיב לכתבה.
קח מתנה, 2 מיליון דולרים
הררי, 44, כיכב בצמרת טבלאות היעדים המודיעיניים של המשטרה ובמדורי הפלילים מגיל צעיר. בשנות ה-90 הוא ריצה מאסר ממושך בגין סחיטה באיומים של בעלי מכון ליווי, כשבחוץ התחוללה מלחמת הכנופיות הקטלנית ביותר שידעה ישראל; מצד אחד כנופיית רמת עמידר בראשות הררי (שהמשטרה ייחסה לו שליטה בעניינים גם מהכלא), ומצד שני כנופיית פרדס כץ בראשות יצחק (חישי) חדיף. מדי כמה חודשים, במעין פינג פונג אכזרי ועקוב מדם, נרצח חבר באחת הכנופיות.
הררי שוחרר מהכלא ב-1998, אולם עד מהרה שב אליו לאחר שנעצר בחשד לשלל עבירות, בראשן ניסיון שידול לרצח חבר בכנופיה היריבה. במארס 2000 הוא החליט להודות במסגרת עסקת טיעון, ונידון לשבע שנים נוספות. לטענתו הודה על אף שלא היה אשם, ועשה זאת בשל עצתו של הרב פינטו, ששמע כי מתכוונים לרצוח אותו בחוץ וסבר שהררי יהיה בטוח יותר מאחורי הסורגים. כשהשתחרר ב-2003, הוא כותב בספרו, החליט ש"נגמר עידן יוסי הררי האסיר, העבריין, ראש כנופיית רמת עמידר. ראיתי לאן כל זה הביא אותי... עולם העסקים קורא לי".
האם אנשים אינם נרתעים משותפות עסקית עמו, על רקע עברו? "באופן טבעי יש אנשים שכשהם שומעים את השם חוששים, אבל זה לא מפריע לי. יש כל-כך הרבה אנשים בעולם, ברמות הכי גבוהות, שאני בקשר איתם ועושה איתם עסקים - אנשי שב"כ, אנשי מוסד לשעבר, טייסים - כולם אין להם בעיה איתי. ואלה שחוששים, גם הם ילמדו לא לחשוש".
הוא מספר כי רוב עסקיו בנדל"ן, אך מאשר כי הוא מעניק גם שירותי "הגנה", כמו במקרה של טרוים. המפגש עם טרוים נולד בעקבות אדם שהיה חייב להררי כסף. בספרו כותב הררי על המקרה, ומציין כי הרב פינטו ייעץ לו לפתור את הבעיה בדרך יצירתית-החייב ירכוש עבורו בית בסביון. אחת ההצעות שנבחנו הייתה ביתו של טרוים, וכך נפגשו והשלושה. הררי: "מהר מאוד טרוים אמר, 'אם הבית בשבילך, קח את הבית, אני אעביר אותו על שמך, ובעוד עשר-עשרים שנה, אם בכלל, תביא כסף'. הסברתי לו שלא אני הוא האיש שמקבל מתנות. סיירנו בבית, ואז הוא ביקש שניפגש לבד.
"נפגשנו אחרי כמה ימים בהרצליה פיתוח, במלון דניאל, בארבע עיניים. הוא סיפר לי שיש לו המון כסף ועד כמה הוא עשיר. אני סיפרתי על עצמי. במהלך השיחה הוא פתאום אומר, 'אני רוצה לתת לך מתנה - 2 מיליון דולר'. אמרתי לו, 'תקשיב, אני אגיד את זה עוד פעם אחת ולא אחזור על זה: מגיל 9 אני עובד לפרנסתי. לא לקחתי כלום, לא מהאחים שלי ולא מההורים שלי. אז בטח שהיום, כשיש לי, אני לא אקבץ נדבות מאף אחד. אז תכבד אותי ואל תציע לי עוד פעם כסף, אלא אם כן זה יגיע לי בזכות, על עבודה. התשובה שלו הייתה, 'מה, יש אנשים כמוך בעולם?'. אמרתי לו, 'כן, יש, אולי לא פגשת, אבל יש'. השיחה הסתיימה בנימה טובה, וזהו".
כמה חודשים, לדברי הררי, הוא וטרוים לא היו בקשר - עד שהגיע ממנו טלפון נוסף ובקשה לסיוע בקנדה, ולאחריו הצעת השותפות האטרקטיבית להפליא: 750 מיליון דולר, חצי-חצי בכל העסקים.
- זה לא נראה לך מוזר?
"כבר בהתחלה הבנתי שיש פה בעיה. מי מציע לבן אדם בית בסביון במתנה, או 2 מיליון דולר במתנה? אין ארוחות חינם. אני נולדתי ברחוב, אני חתול רחוב. כשאדם בא ואומר, 'אני רוצה לתת לך', מסתתר מאחורי זה משהו. אף אחד לא מחלק כסף, אלא אם כן הוא ברח מבית חולים פסיכיאטרי. וטרוים הוא אדם מאוד חכם ואינטליגנטי, וכשאחד כזה מציע לך כסף זה מלווה בהרבה מחשבה".
בהמשך, כאמור, התבהרה התמונה כשהררי הבין שטרוים מסוכסך עם צ'רנוי ועם גאידמק, ו"רוצה שאשמור עליו".
- ובאמת ניסו לפגוע בו?
"בכל השנים שהייתי איתו, אף אחד לא ניסה לפגוע בו. לא ראיתי שום סכנה או בעיה. מצד גאידמק דווקא ראיתי נכונות לשלם. עובדה שהוא רצה לתת את הבניין בירושלים. בפגישות, האנשים מהצד שלו שישבתי איתם היו מאוד אינטליגנטים ומכובדים".
- נדרשת לקיים מגעים גם מול צ'רנוי או אנשיו?
"אני לא רוצה להיכנס לזה, אבל אני יכול להגיד לך בגדול שכל מי שהיה צריך לדעת על השותפות שלי עם טרוים, ידע. במשך כמה שנים הייתי איתו בפומבי לגבי כל דבר שקשור בו".
- עוד אנשי עסקים מבקשים ממך לתת להם הגנה, או שהסיפור של טרוים היה חריג?
"זה לא סיפור חריג. קודם כול אני איש עסקים, זה אחת. שתיים, התרומה שלי בתור יוסי הררי היא מכל ההיבטים, מבחינה עסקית ומבחינה של ביטחון. בן אדם מרגיש יותר טוב כשיוסי הררי שותף שלו".
- אז יש הרבה שנותנים לך הצעות כאלה.
"כן, יש הצעות".
קומת משרדים, קניונים, קרקע
השותפות העסקית עם טרוים, אומר הררי, הפכה עם הזמן לחברות ממש. "היינו ברמה של כמו משפחה. אשתו והילדים שלו עם אשתי והילדים שלי, מסיבות, ימי הולדת יחד". בספר הוא כותב כי "בתחילת הקשר בינינו, כשהאיש היה זקוק לעזרתי, בעיקר כדי להדוף כל מיני איומים על חייו, הוא היה כולו נופת צופים". אלא שכעבור שנתיים וחצי של יחסים קרובים הגיע הקרע אחרי שטרוים לא שילם את מה שהררי חשב שהגיע לו.
- היה לכם הסכם שותפות, או שהכול נסגר בעל-פה?
"יש לי מסמך על שותפות איתו"
- באילו עסקים?
"קומת משרדים במגדלי ב.ס.ר ברמת גן, אדמה באילת, קניונים, מה שיצא מהתביעות מול גאידמק וצ'רנוי. בלי קשר עשינו גם עסקים משותפים והייתה לנו כוונה לבנות עסקים חדשים יחד".
- ולטענתך הוא לא קיים את החוזה ביניכם?
"הוא עדיין לא העביר את המניות על שמי".
- אתה מאמין שהוא עוד יעשה את זה?
"כן, כי יוסי הוא אדם חכם. גם פגשתי אותו לפני חודשיים, והייתה בינינו שיחה מאוד לבבית".
- הוא יצר קשר מאז שפורסם הספר שלך?
"לא. תראה, כל מה שכתבתי אלה דברים עם קבלות. אין לי כוונה לפגוע באף אחד בספר, בסך-הכול ציינתי עובדות. אף פעם לא הייתה לי בעיה להתמודד עם האמת, ומי שלא אוהב את האמת ידע עם הזמן להעריך אותה".
- אם הוא הפר חוזה איתך, למה אתה לא תובע אותו בבית המשפט?
"כי אני ויוסי אוהבים זה את זה, ואין לי ספק שהוא יקרא לי בעצמו וייתן את מה שמגיע לי".
הזדמנות עסקית בניקרגואה
על ההכרזות של הררי בדבר חזרה למוטב העיב באוקטובר שעבר הפרסום על מעצרו בחשד לסחיטת איש עסקים שהגיע אליו לבוררות ולא שילם את חובו. הררי הכחיש כל קשר (מהמשטרה נמסר כי התיק עדיין בחקירה), אולם הוא מאשר כי חלק נכבד מזמנו מוקדש לניהול בוררויות בין גורמים שהסתכסכו בעסקים. כמו שהררי מציין בצדק - עקרונית אין בכך כל בעיה חוקית.
בספר הוא מגלה כי לפני שנים מספר פנה אליו בבקשה שישמש בורר בעניינו אריה גולדין, מי ששימש בשנות ה-80 כמנכ"ל כלל אינווסטמנט ונחשב לכוח עולה במשק עד שהורשע במעילת ענק. גולדין הסתכסך עם קבוצת אסירים שטענה כי עקץ אותם, חש מאוים ופנה להררי - שפסק לטובת האסירים (אשתקד, אגב, נדחתה בקשה של גולדין לקיצור מאסרו, בין השאר בטענה שקיים מהכלא קשרים עסקיים עם "עבריינים בכירים"). פרטים נוספים על הבוררויות שערך, מבטיח הררי, הוא יחשוף "בספר הבא שאני מתכנן לכתוב, שיהיה כולו על עולם העסקים".
המעורבות בסכסוכים עסקיים של גורמים מהעולם התחתון עלתה לפני כארבעה חודשים לכותרות בפרשת רציו: סכסוך בין שלומי שוקרון למנהלי חברת חיפושי הנפט הובא בפניו של מאיר אברג'יל, לטענת המשטרה מבכירי העבריינים בארץ. "במשך הרבה שנים מתקיימות אין-ספור פגישות כאלה, וזה מעולם לא הגיע לתקשורת", אומר הררי על הפרשה (יודגש שהוא אינו קשור אליה או לאברג'יל). "מה שקרה כאן בסך-הכול זה שהכתבים הפליליים מחפשים במה להתעסק. בסך-הכול היו פה אנשים שחתמו על עסקה, ואחר כך, כשהמניה של החברה קפצה, הצטערו (שוקרון טוען כלפי מנהלי רציו כי אינם מעבירים אליו מניות כפי שהתחייבו, "כי שווי המניות עלה מאוד", א' ר'). אז מה עושים? איך יוצאים מההתחייבות? מצאו פרצה, מתלוננים שהביאו לפה איש פלילי ועושים מזה פצצת אטום, איזה עניין בומבסטי. אבל בן אדם אינטליגנטי רואה שכל הפגישה הייתה בהסכמה, ואפילו נהגו שם בכפפות משי והתנהגו בצורה הכי טובה בעולם והעבירו את זה לבוררות אצל מומחה בתחום (אברג'יל אכן העביר את הבוררות לעו"ד אסף ברם, המתמחה בשוק ההון, א' ר')".
- למה אנשים פונים דווקא לדמויות שלטענת המשטרה קשורות בפשע כדי שינהלו עבורם בוררויות?
"כי בבית המשפט יש סחבת, לוקח שבע שנים לפתור סכסוך. בבוררות זה נגמר בהליך מהיר, גג בתוך חודש".
- כן, אבל אפשר גם לפנות לבוררים כמו שופטים בדימוס.
"הבעיה היא שהרבה פעמים יש פסקי בוררות או פסקי דין של בית משפט ולא מכבדים אותם. תבדוק כמה פעמים אנשים אומרים, 'אז מה אם השופט אמר, אני לא רוצה לשלם'".
- גם כשאתה עושה בוררות, צד שהפסיקה שלך לא מוצאת חן בעיניו יכול אחר כך להשתמש ברקורד שלך כדי להתחמק מתשלום. כמו שקרה בסיפור רציו, לא?
"בגלל זה אני תמיד מושיב לידי עורך דין ומחתים את הצדדים על הסכמה להליך".
בתחילת השנה, מספר הררי, בדק הזדמנות עסקית מעניינת ביעד לא שגרתי: ניקרגואה. "נסעתי לשם לבחון עסקה גדולה. הייתי אורח של ראש העיר ושל הנשיא של האינדיאנים שם. לא מזמן הכירו בהם, והם קיבלו בחזרה אדמות שלהם. נסעתי עם עורך הדין שלי לבדוק אפשרויות שקשורות למכרות מחצבים ולאוצרות טבע באדמות האלה. חתמתי איתם על הסדר עקרונות". בנוסף, לדבריו, הוא משקיע - "בעיקר בנדל"ן" - באירופה ובערים אמריקאיות גדולות כלוס אנג'לס וכניו יורק.
- אנשים שאתה עובד מולם בחו"ל מכירים את הרקע שלך?
"אני מספר לכולם מי אני. אם הוא יבדוק עליך בגוגל הוא ייבהל; אבל אם סיפרת לו מראש הוא יראה את האמינות שלי ולא ייבהל".
- מעניין אותך להיכנס לחברות בורסאיות?
"אני מנוע בגלל העבר, אבל זה ממש לא מבאס אותי. זה לא משהו שמגרד לי באצבעות".
- אילו עסקים כן מעניינים אותך?
"כל מה שמביא כסף. בתנאי, כמובן, שזה חוקי למהדרין ועובר את ברכת הצדיק".