מי שפרץ ביום שלישי שעבר לכספת של הסוויטה הנשיאותית במלון הרודס ויטאליס באילת ידע כנראה למה לצפות. בוריס שפיגל, מולטי-מיליונר יהודי וחובב עתיקות, הוא מסוג האנשים שאוהבים לעבוד עם מזומן ולהרגיש את הכסף בידיים, גם כשהם עושים שופינג בחופשה השנתית באילת.
וכך, בזמן ששפיגל ופמלייתו בילו בהפלגה פסטורלית בים האדום, הצליחה יד נעלמה לשים יד על 100 אלף דולרים, על 200 אלף שקלים, ועל שעון מדגם סקיי מון של חברת פטק פיליפ השוויצרית. בשעון הזה, כמו ביצירת אמנות ייחודית, יהיה קשה לגנב להתהדר. מדובר בשעון שמצריך הזמנה מיוחדת ותקופת המתנה של שנה. הוא מאפשר לבעליו לדעת את מיקומו של שביל החלב בכל שנייה של היממה, והחריטה הייחודית שעליו ודאי תשמש כפרט מוכמן בחקירה.
כיצד חדרו לסוויטה, שהכניסה אליה נעשית באמצעות מעלית מאובטחת שנועדה לשימושו הפרטי של האורח? ייתכן שמצלמה שאולי הייתה מותקנת בסלון, כך שתצלם את היוצאים והבאים מהמעלית, תספק פתרון לתעלומה. שפיגל התוודע לאפשרות הזאת במקרה. כששחזר לעיני החוקרים הפרטיים ששכר את האירועים לאחר גילוי הפריצה, הוא נזכר שבלהט ההתרוצצויות בחדר הגיעו לסוויטה קב"ט המלון ועובד תחזוקה. השניים שלפו חפץ ממערכת האוורור הממוקמת בתקרה, והקב"ט מיהר להיעלם איתו. החוקרים הפרטיים אלכס אבסלנדר ומיקי וילקו חיפשו ומצאו במקום מה שנראה להם כמו תשתית למצלמת אבטחה.
האם מישהו במלון רצה להעלים עדויות, או שסתם חשש שהחקירה תחשוף את מה שנראה כמו חדירה לפרטיותם של האורחים? ויש עוד שאלות פתוחות: מי שאמור היה לשכור את הסוויטה באותה תקופה הוא אוליגרך גולה הנמנה עם מתנגדיו של פוטין ונידון לתקופת מאסר ברוסיה. האם ייתכן כי אותה מצלמה לכאורה הותקנה לכבודו? לא ברור.
מה שבטוח, הפריצה הזו עומדת להיות כאב ראש לחברת הראל, שמבטחת את הרודס. אשת יחסי הציבור של הרודס ודוברת הראל סירבו להתייחס לשאלות בנושא, בנימוק שחקירת המשטרה עדיין בעיצומה.
"לא הייתה פריצה לחדר"
שפיגל ידוע כאדם חם וסימפטי, אבל כזה שלא כדאי להיות בקרבתו כשהוא כועס. וכמו שזה נראה עכשיו, עדיף לשמור מרחק. הוא מחזיק בווילה נאה בהרצליה פיתוח, ונחשב למי שבנה את עסקיו מאפס. בניגוד לדור הראשון של האוליגרכים, שקנו בפרוטות נכסים שהפריטה המדינה, הוא שייך לדור החדש, שעבד קשה כדי להתעשר.
הסכומים שנגנבו מהכספת אמנם רחוקים מלפגום באיכות החיים שלו, אבל לא נראה ששפיגל מתכוון לוותר. עצם החדירה לפרטיות מזעזע אותו, והוא מוכן להתגושש גם על האותיות הקטנות, כמו היכן היה כתוב שהמלון אינו אחראי על הפריטים המוכנסים לכספת. שפיגל כמובן טוען כי לא היה כיתוב כזה.
לפי גרסתו, הדבר הראשון ששאל כשהגיע למלון היה איפה יוכל לאחסן את דברי הערך שברשותו. תשובת נציגי המלון כי יש לו כספת בסוויטה הניחה את דעתו. "בוריס הניח שהכספת בחדר היא לא לקישוט", אומרים מקורביו. "עכשיו חברת הביטוח מנסה להתנער מאחריות, וטוענת שיכול היה להצהיר על הדברים בפני הקב"ט, ולשים אותם בכספת שליד הקבלה, אבל הוא אף פעם לא שמע על סידור כזה. מבחינתו כסף שומרים בבנק או בחדר".
את צוות התשאול של מרחב אילת מטריד מספרם הרב של האנשים בסביבתו של שפיגל, שהחזיקו במפתחות לסוויטה. ההערכה היא שפורץ הכספת ידע במי מדובר ואיך לחמוק מטבעת המאבטחים שמקיפה את האיש. "לא הייתה פריצה לחדר, אלא כניסה מסודרת", מסביר דובר משטרת אילת סנ"צ איתן גדסי. "הגנב כנראה ידע היכן לחפש, כי החדר לא היה הפוך. הכספת, שנלקחה לבדיקה, נפתחה בדרך שאיני יכול לפרט".
אנשיו של שפיגל חושדים דווקא באחד מעובדי המלון, שהוצמד אליהם כדי לארגן את השיט ונחשף לעובדה שהכספת בשימוש. מאז היוודע הפריצה הוא נעלם, והניסיונות הטלפוניים להשיגו עלו בתוהו. האם היה מספיק מתוחכם כדי לפרוץ את הכספת?
פופולרי בכנסת ובממשלה
הפריצה העלתה לכותרות את שפיגל, 58, הבעלים של ענקית הפארמה הרוסית ביוטק, המשמש כחבר במועצת הפדרציה הרוסית, תפקיד המקביל לחבר כנסת. מהיותו סנטור, נאסר עליו להחזיק באופן ישיר במניותיה של ביוטק, והן הועברו לידי אשתו. לפני שלוש שנים ניסה לב לבייב לרכוש את השליטה בביוטק. המשא ומתן נתקע כיוון ששפיגל רצה לממש רק חלק מהפעילות בחברת האחזקות, שכוללת ארבעה מפעלים לייצור תרופות, חברת הפצה ורשתות של בתי מרקחת.
עבור מרבית הציבור הישראלי עד היום היה שפיגל אלמוני, אבל בקרב הפוליטיקאים הישראלים, בעיקר דוברי הרוסית שבהם, הוא דווקא פופולרי. בביקוריו בארץ הוא נפגש עם ראש הממשלה בנימין נתניהו, עם יו"ר הכנסת רובי ריבלין ועם השרים גדעון סער וסטס מיסז'ניקוב. הוא בקשרים טוב עם יו"ר האופוזיציה ציפי לבני ועם יו"ר הקואליציה זאב אלקין (ליכוד). שפיגל מכהן גם כנשיא הקונגרס הבינלאומי של היהודים דוברי הרוסית, ומשמש כנשיא קרן היסוד ברוסיה. בשנה שעברה תרם לקרן 350 אלף דולרים.
התפקידים האלה משמעותיים עבורו מאוד, כיוון ששפיגל שואף להתבסס ככוח משפיע בפילנתרופיה המקומית, ולשמש כמגשר בין מוסקבה לירושלים. הוא רואה את אייפק, השדולה האמריקאית-ישראלית בוושינגטון, וחושב שהוא יכול למלא תפקיד דומה במוסקבה. אלא שרוסיה אינה ארצות הברית, ולמעט חברי הכנסת דוברי הרוסית, מרבית הממסד הישראלי אינו מודע לפוטנציאל.
מדי פעם זה בכל זאת מצליח לו. האנדרטה המוקמת בימים אלה בנתניה, לזכר חללי הצבא האדום, הועלתה כמחווה מצד נתניהו בביקורו ברוסיה לפני כשנה. שפיגל היה זה שהציע לראש הממשלה להעלות את היוזמה בפני פוטין.
בעקבות הפריצה הזמין שפיגל, שרואה עצמו אדם מאמין, רבנים כדי לברר למה זה קרה לו. נראה שזה שמר עליך ממשהו יותר גרוע, הם ענו לו. כשתסתיים חקירת המשטרה, אולי נדע אם הם צודקים.