חכמים, מלומדים ואלכימאי-שיווק רבים ניסו במהלך השנים לפצח ולפענח את נוסחת הקסמים, שהופכת רכב ללהיט בקרב הלקוחות הפרטיים בישראל ומאפשרת ליבואן לייצר זהב (או לפחות דולרים) מברזל ופלסטיק. רובם כשלו.
מסתבר, שהנוסחה סבוכה מאוד ותלויה בהרבה משתנים כמו עיצוב, מיצוב, מצב השוק, מחיר הרכב, חוזק המותג, סחירות, טקטיקת שיווק ועוד. די בשינוי קל בתמהיל של אחד המרכיבים כדי להקדיח את שיקוי הפלאים ולגרום לרכב לשקוע לשולי טבלאות המכירות.
החטיבה האירופאית של ניסן גילתה את הנוסחה הסודית לפני כשנתיים עם ה"קאשקאי" הגדול והלא-זול, שהצליח למכור בארץ כמעט 5,000 כלים תוך שנתיים, וכעת היא קצת משכפלת אותה עם הפנאי הקומפקטי "ג'וק". למעלה מ-1,800 יחידות של הכלי החדש הוזמנו מאז נחת כאן בנובמבר וכשליש מההזמנות כבר עלו בפועל על כבישי ישראל. שאר הלקוחות נמצאים ברשימת המתנה שנמתחת כיום עד מאי-יוני. זהו יחס זמן-מכירות שכמעט אינו מוכר מחוץ לפלח המוסדי בישראל.
עיצוב זועק-למרחוק
אז מה כוללת הנוסחה שהפכה את הג'וק ללהיט מכירות מקומי תוך חודשיים בלבד? בתור התחלה מנה גדושה ודחוסה של המרכיב הקרוי "סגנון חיים". בתוך אורך של פחות מ-4.2 מ' ורוחב של משפחתית ממוצעת דחסו מעצבי ניסן כמות מרשימה של תפיחות, שרירים, קימורים, פנסים ואלמנטים מעולם רכבי הפנאי והספורט. הזנב המאסיבי מזכיר את רכבי הכביש-שטח של איניפיניטי, הצדודית הקמורה מזכירה מכונית קופה ואילו החרטום עם הפנסים, שממוקמים במדורג, לא מזכיר שום דבר אחר.
התוצאה היא עיצוב זועק-למרחוק, שמצליח לרתק ברחוב צופים בני כל הגילים ומעניק לנהג תשומת לב ציבורית, ששמורה בדרך לכלים שעולים כפול ויותר.
עוד אלמנט בנוסחה הוא תא נוסעים שימושי מאוד, שמתגבר את התחושה הסובייקטיבית של "כלי-גדול במחיר קטן". מפתן הרכב והתקרה מאפשרים כניסה ויציאה נוחה מאוד נוסח מיניוואנים עירוניים. המושבים ממוקמים גבוה מספיק כדי לטפח את האגו של היושבים בהם ולהעניק לנהג קשר-עין ישיר עם בעלי ג'יפים עירוניים "אמיתיים", והמושב האחורי מספק תחושה מרווחת מאוד לראש ולברכיים, למרות בסיס גלגלים קצר יותר בכ-5 ס"מ מזה של משפחתית טיפוסית.
גם עמדת הפיקוד מעניקה "סגנון חיים" בשפע. הדיפונים הקדמיים זורמים מצד לצד בקווים אורגניים עגלגלים, לוח המחוונים עם השעונים העגולים-שקועים מזכיר רכב ספורט, ועמדת הפיקוד המשנית מצוידת כסטנדרט במסך LCD צבעוני שמאפשר לנהג לתכנת את עזרי השליטה ברכב באמצעות תפריטים ולדור הצעיר תעסוקה. אם מוסיפים לכך אופציות מעניינות להתאמה אישית של צבעי הפנים באמצעות כיסויי דיפונים בצבעים תואמים לצבע החיצוני, מקבלים סביבת מחייה תוססת.
מי שיתעקש לרדת לפרטים יגלה את מאמצי החיסכון בעלויות שנעשו כדי להביא את הרכב למחיר נגיש. בתא הנוסעים קשה למצוא ולו גם פיסה אחת של פלסטיק רך נוסח פולקסווגן, מכסה הרצפה של תא המטען נראה ומרגיש כאילו נרכש בסייל שנתי של "איקאה" וישבנו כבר על מושבים נוחים ומתכווננים יותר. מנגד, יש את איכות הייצור יפנית ואת בידוד הרעשים היעיל בהחלט, כמקובל כיום.
יכולות שטח סמליות
על הכביש מרגיש הג'וק כמו משפחתית מודרנית. הוא מנטרל ביעילות את רוב המהמורות, יש לו היגוי נעים ומדויק למדי, נטיית הצד שלו סבירה בפניות הדוקות, והוא לא מתלונן גם בנסיעות עבודה מהירות ותובעניות. לקחנו אותו לגיחת הלוך-חזור צפופה על המסלול חיפה-ירושלים באחד הימים הסוערים והגשומים יותר שזימן לנו חורף שחון זה. הוא ביצע את המשימה בצורה מושלמת, תוך שמירה על יציבות כיוונית מופתית ברוחות הצד העזות של כביש 6 והפגנת משיכה נטולת מאמץ גם בפיתולים החלקים של הרי ירושלים בואכה עין-כרם. קרוב לוודאי שגרסת ההנעה הכפולה, המשודכת למנוע החזק, תהיה אפילו מהנה לנהיגה נמרצת.
רכב המבחן שלנו צויד בגרסת ההנעה הבסיסית שמגיעה ארצה: מנוע 1.6 ליטר בנזין בהספק צנוע של 117 כ"ס ותיבת הילוכים אוטומטית רציפה מטיפוס CVT. שילוב זה פועל היטב בנהיגה עירונית מתונה ובשיוט בין-עירוני, אבל צריך מראש להפחית את הציפיות. ה-CVT של הגרסה הבסיסית מרגיש מיושן (חיסכון בעלויות כבר אמרנו?) ואינו מאפשר שליטה ידנית בהילוכים נפרדים. הוא מגיב בעצלתיים על דרישות האצה אגרסיביות ומעלה את סיבובי המנוע לרמה קולנית וטורדנית שאינה פרופורציונלית לתחושת ההאצה.
אנו משערים שגרסת הטורבו החזקה יותר, עם לא פחות מ-190 כ"ס, ואולי אפילו הגרסה הידנית של המנוע הבסיסי שתגיע בקרוב, יעניקו לשוחרי הביצועים תחושה מספקת יותר. צריכת הדלק סבירה ותואמת את זו של משפחתית ממוצעת, אם כי מיכל הדלק מצויד ב-46 ליטר בלבד (כולל רזרבות), מה שאומר ביקורים תכופים יותר בתחנה.
כצפוי, יכולות השטח של הג'וק סמליות למדי. בסיוע גלגלי 17 אינץ' ומרווח גחון גבוה במעט מזה של פרייבט, הג'וק יטפס ללא תלונות על מדרכות גבוהות וישרוד גם שבילי עפר זרועי אבנים ואגני בוץ בדרך אל הפיקניק או אל חוף הים. מי שלא רוצה להשאיר פגוש מהודר או חתיכת פנס אופנתי אי-שם בשטח, יצטרך להסתפק בזה. הארכי-יריב דייהטסו טריוס מותאם יותר לנהיגת שטח.
המרכיב האחרון בנוסחה הוא, כמובן, המחיר הנגיש - 128 אלף שקל - שמביא את הג'וק האופנתי קרוב מאוד לכיס של פלח הלקוחות הגדול בישראל, והופך אותו לאלטרנטיבה לגיטימית למשפחתית. במחיר זה מקבל הרוכש כלי שימושי עם מוניטין אמינות של מותג יפני ועם יותר תשומת-לב-לשקל מכל רכב אחר בפלח מחיר זה. בחברה הישראלית של 2011, שבה כולם רוצים להיות "כוכב נולד", או לפחות להתערטל לעיני העולם בבית "האח הגדול", אסור לזלזל בכוחו של שילוב זה.
מתחרות
דייהטסו טריוס
הטריוס הוא להיט מכירות ותיק שגם בשנה שעברה העלה על כבישי הארץ יותר מ-700 יחידות. הוא קצר מהג'וק ושמרני יותר בעיצובו, אבל עדיין מדיף ניחוח שטח ונראה גדול מכפי מידותיו. עם בסיס גלגלים באורך 2.58 מ' יש לו גם מרחב פנים משפחתי סביר ומנוע 1.5 ליטר עצל למדי, אך גם יכולת שטח מפתיעה שאין למתחריו בפלח. מחירו הרשמי 139 אלף שקל, אך מבצעי הנחות למועדוני לקוחות הביאו אותו בשנה שעברה אל מתחת ל-128 אלף
סקודה YETI
YETI של סקודה פונה לאותו קהל יעד של ג'וק: רכב פנאי אופנתי, המבוסס על מכללי מכונית משפחתית ומציע עיצוב "כמו שטח", עם שלל קישוטים קרביים ומרחב פנים מכובד בהחלט. ב-135 אלף שקל מקבלים מנוע 1.2 ליטר טורבו סופר-חסכוני בהספק 105 כ"ס ותיבת DSG מתוחכמת. הנעה כפולה כבר מגיע עם מנוע 2 ליטר דיזל, שמחירו מתחיל ב-163אלף שקל
קיה "סול"
למתחרה הטרי ביותר בפלח אין יומרות שטח, אך יש להו עיצוב פנאי קלאסי שמתבלט למרחוק ותא נוסעים מרווח ושימושי מאוד. בשלב הראשון מוצעת גרסת טורבו-דיזל חזקה (127 כ"ס) עם תיבה אוטומטית שעולה כ-127 אלף שקל, וגרסת בנזין ידנית שמחירה מתחיל בפחות מ-118 אלף שקל. תיאורטית היא מוצעת עם אפשרות ל"פרסונליזציה" של צבעי החוץ והפנים ועם אבזור נדיב