הלחץ שהפעילו בתחילת השבוע הכלכלות החזקות בגוש האירו על פורטוגל כדי שתפנה לקבל חילוץ כמו אירלנד ויוון, רק הגביר את הדאגה לגבי הנפקת האג"ח הממשלתית של פורטוגל. פורטוגל הלכה להנפקה והביאה קבלות: האג"ח רשמו ביקוש יתר של פי 3.2, והמדינה הצליחה לגייס 1.25 מיליארד אירו.
זה לא שכנע חלק מהמשקיעים. בנקאי ממדריד צוטט כשהוא טוען שלמרות ההנפקה, "פורטוגל תקרוס תוך שבועיים-שלושה". ולא מדובר רק בבנקאי אלמוני. אתמול גם נודע ששרי האוצר של גוש האירו מגבשים חבילת סיוע של 60 מיליארד אירו.
הספקנים יסבירו שההנפקה המוצלחת היא תוצאה של לא מעט ביקושים שהזרים הבנק האירופי המרכזי עצמו, ושפעולה כזאת ממילא מוגבלת בהיקפה ובאפקטיביות שלה. בספרד ובפורטוגל מתעקשים להוכיח עמידות, אבל יש כוחות ספקולטיביים שלא יירגעו עד שכל השמות שנזכרו בדומינו המדינות הקורסות אכן יפנו לקבל סיוע.
הבעיה היחידה היא שהכסף בקרן החילוץ האירופית מוגבל, ולא בטוח שהיא תעמוד בעוד הרפתקאות כאלה. לגרמניה ולצרפת חשוב מאוד לשמור על המטבע, אבל בדרך נרמסות השכבות העניות ושכבות הביניים במדינות הגירעון.
מעניין שהספקולנטים ממשיכים במבצע הדומינו שלהם כמעט באין מפריע, כשהטעות האמיתית היא המאמץ לעזור למטבע, במקום לעזור לבני האדם שזקוקים לו.
כלכלת גרמניה צמחה ב-2010 בקצב המהיר ביותר זה עשור. אולי במקום להיות שוטר הגירעון של אירופה, הגיע הזמן שהיא תיזום סיוע ישיר, כמו שקרן המטבע עושה עם מדינות חלשות, כך שרמת החיים בספרד ובפורטוגל לא תהפוך להעתק של אפריקה?
במקום לשפוך כסף בשוקי ההון, גרמניה צריכה רק לוודא שהכסף לחילוץ יגיע לרווחה ולחינוך ולא יתגלגל לידי המשקיעים הספקולנטים.