במשך שנים ארוכות נראה היה שהזירה הצרכנית ברשת מדשדשת. נראה היה שהסחר המקוון לחלוטין לא מנצל את הפלטפורמה האינסופית הזאת, שבה לכל צרכן ולכל בית עסק יש אפשרות ליצור ערוץ תקשורת ישיר ורווחי.
מכירתו של אתר גרופר לאתר האמריקני גרופון בסכום של 8-10 מיליון דולר היא אחד הסממנים המובהקים לכך שמשהו במסחר המקוון בארץ התעורר, ובגדול. כידוע, גרופר הוא לא אתר הדילים היומיים היחיד, הוא חלק מתופעה הולכת ומתרחבת, שמזהה את הרצון של הצרכנים ליהנות ממחירים אטרקטיביים, ומזהה גם את הרצון של בתי עסק - חלקם הגדול בתי עסק קטנים - לחשוף את עצמם בפני קהלים חדשים.
במילים אחרות, מדובר פה בצרכנות web 2.0. המושג הזה, שפרץ למודעות לפני כשלוש שנים מתוך כוונה להגדיר את שיתוף הגולשים ככוח המוביל באינטרנט, מגיע סוף סוף לכיס שלנו, ובאיחור אופנתי. בדיוק כפי שהמפרסמים עוברים לפייסבוק כדי לפנות לצרכן הבודד ולייצר אצלו מעורבות ונאמנות, כך גם מתחילים המשווקים והחנויות להגיע ישירות אל תיבות המייל של הלקוחות.
גם אם אתרי הדילים היומיים יהפכו לטרנד חולף, וגם אם לאורך זמן ישרדו רק מעטים מהם, ההצלחה הנוכחית של גרופר משקפת עוד צעד, מתבקש ובלתי נמנע, בדרך לשינוי של דפוסי הצרכנות המסורתיים שהיו מוכרים עד היום.
כאן גם המלכודת הממתינה לצרכנים. כבר היום, כאשר הקנייה מחייבת את הצרכנים לכתת רגליים ולשוטט בין חנויות, מתקשים רבים לשלוט בדחפים רגעיים ועקב כך סובלים מחריגה מתמדת בהוצאות. כעת, כשהקנייה נוחה כל כך, מפתה כל כך ווירטואלית כל כך, קיימת סכנה ממשית של היסחפות, וכבר היום מספרים חלק מהמשתמשים הרשומים על התמכרות קלה עד חמורה לקופונים.
