שיחה עם דייויד בלאט היא הצצה נדירה למוח של מקצוען. אין לך הרבה אנשים מסוגו בארץ. הוא מבקש לקבוע את מקום המפגש קרוב ככל האפשר ליד אליהו. יום קודם הוא ניצח את אשקלון בגביע, עשרה ימים מאוחר יותר תחכה לו ברצלונה. בתווך, הוא יפגוש את חולון בליגה. ימים שלמחרת משחקים הם הזמן של בלאט ל"סלף סקאוט": הצוות שלו עוקב אחרי השחקנים שלו עצמו, אוסף עליהם נתונים ומשווה אותם לציפיות מהם. מאחר והמשחק מול אשקלון הוא לא באמת אינדיקציה לכלום בכל הקשור למלאכת ה"סלף סקאוט", ולמשחק בליגה נגד חולון מספיקים יומיים של הכנה, בלאט יכול לפנות לעצמו זמן לברצלונה כבר מיום שני השבוע.
בלאט הקציב לנו שעה. בסוף הקדיש לנו שעתיים. אחר כך הוא הלך למשרדו ביד אליהו, עלה על מכשיר ההליכה בחדר הכושר והפעיל בווידיאו שמולו קטעים ממשחקים של ברצלונה שהכינו לו העוזרים שלו. ביקשנו להצטרף אליו למשרד, לראות אותו בעבודה. בהתחלה הוא הסכים, אחר כך התחרט. מאמנים יריבים ועמיתים למקצוע דווקא מוזמנים אליו. בלאט חולק איתם את שיטות העבודה שלו ולומד מהם. בקדנציה הקודמת שלו במכבי, חל איסור חמור על שיתוף פעולה מהסוג הזה. מכבי החרדתית ההיא, שחיה תחת תפיסה ששיתוף פעולה הוא ריגול במסווה, לא היתה מסוגלת להכיר בשיטות עבודה כאלה.
אבל מכבי הנוכחית מבקשת להשתנות. אם מחפשים ביטוי לפרסטרויקה שעובר המועדון הזה, אפשר למצוא אותו באופן בו מרשים ההורים לבלאט להביא חברים הביתה לשחק איתו בצעצועים. זאת לא רק מכבי שהשתנתה. הסיבוב שלו באירופה, על האליפות בטרוויזו והזכייה באליפות אירופה עם רוסיה, החזיר את בלאט לכאן אחר; בוגר יותר, מחושל יותר. באנלוגיה לילד והצעצועים, בלאט כבר לא מבקש רשות לכל דבר. הוא מודיע. כל זמן שההתנהלות שלו הולכת יד ביד עם ניצחונות ויכולת מרשימה, לאף אחד במערכת שממונה עליו לא אכפת.
בלאט. "מה שקרה מחוץ למכבי ביגר אותי" (צילום: מינהלת הליגה)
***
- דייויד, ממבט מהצד נראה שהסיבוב בחוץ היטיב איתך.
"אין ספק שמה שקרה איתי מאז ביגר אותי. עברתי הרבה בשבע השנים האחרונות. העשרתי את עצמי בכל מה שמסביב לכדורסל. פתאום אתה רואה דברים בצורה אחרת. לפרספקטיבה ולבגרות אין תחליף. את הקדנציה הקודמת במכבי אני רואה כהצלחה גדולה. אבל היום, אחרי שאימנתי בקבוצות גדולות, אני מבין שלמערכת גדולה יש אופי אחר. זה דבר שאתה חייב להיות מוכן לו. אני מבין בדיעבד שחוץ מהקטע המקצועי, לא הייתי מוכן כמו היום לאמן במערכת גדולה ומורכבת כזאת. אבל בוא לא נתבלבל. לקחתי תארים במקומות שאנשים לא חולמים עליהם. אז מה, עזבתי את מכבי ופתאום למדתי איך לאמן?! האם השתפרתי כמאמן מאז? בהחלט. אבל דחילק, זה לא שמה שעשיתי במכבי קרה בפוקס ויצאתי מישראל אדם שונה. אין לי במה להתבייש במה שעשיתי אז. אני אומר את זה כלפי התגובות שהקהל היפנה כלפיי אז. מה שכן, הביטחון שלי היום הרבה יותר גדול".
- חלק מהביטחון מתבטא בזה שנראה שאתה פחות כופה את עצמך על המשחק היום.
"בגדול אני מסכים לזה. הפילוסופיה שאני הולך איתה היא שאני ממש לא כל הזמן צודק. כשאני מרצה למאמנים אני אומר להם שאחת התכונות הכי חשובות למאמן היא שלמרות שאתה לומד מכל מי שאתה בא איתו במגע, תגבש את הפילוסופיה שלך. אל תנסה להיות מישהו אחר. יש דברים שאני רואה אצל מאמנים אחרים ויודע שהם לא בשבילי".
- גם מכבי הוא מועדון אחר. חבוט יותר, מפוכח יותר.
"אני חייב להסכים לזה, ולשמחתי, התהליכים שמכבי ואני עברנו, הולכים יד ביד. מכבי של היום מתאימה לי הרבה יותר. מכבי היום מתנהלת, להבדיל, מלמעלה ועד למטה בצורה הרבה יותר מקצועית, כולל מהבחינה הכלכלית. גם חברתית העסק הרבה יותר רגוע ובשליטה מבעבר. שיתוף הפעולה בין ההנהלה לצוות המקצועי הרבה יותר טוב. אין שליפות מהמותן, ומצד שני, הכסף לא עף דרך החלון כל יומיים. עבודה של מאמן זה לא רק להעביר משחק, אלא ללמד, למצוא פתרונות, לבנות שיטה למכלול שחקנים ועם סבלנות להבין שיהיו כאלה שהעבודה איתם תיקח יותר זמן. פה נכנס הצורך של ההנהלה להבין את זה. אין לי ספק שההנהלה היום במכבי מבינה את זה יותר מבעבר".
- עד כמה שתי הקבוצות המיתולוגיות של מכבי עדיין נוכחות בחיים שלך כאן כצל?
"אנחנו לא קרובים לקבוצה ההיא. יש לנו עוד דרך ארוכה כדי להתקרב לזה. אני לא יודע אם ברמה האישית יש כאלה כישרונות אצלנו בקבוצה היום, אבל מה שמאפיין את הקבוצה שלנו שהיא עובדת ביחד ומשקיעה, בטח ברמה ההגנתית, לפחות בלוול של הקבוצה ההיא. אני משווה את הקבוצה היום יותר לקבוצה של האפמן ומקדונלד. אני מרגיש שגם השנה הבאנו בני אדם לקבוצה כמו בעונה ההיא. הקארקטר בעיני הוא מעל לכל. היופי של השנים ההן במכבי היה בעבודת הצוות שהיתה אצלנו, שאני, להבדיל מאחרים, מציין את האחרים".
- אפרופו, פיני רק עושה לך טוב. בקדנציה הקודמת שיתפתם פעולה ונולדו מזה שתי קבוצות ענקיות. בעונה שעברה הוא יצר כזאת טראומה בהנהלה, שסופסוף הכירו בצורך לתת לך לעבוד בשקט.
"אתה אמרת את זה. אני מתרחק מלהגיב לזה. אני יכול להגיד לך שהעבודה המשותפת עם פיני רק עשתה לי טוב".
פיני גרשון. "העבודה איתו עשתה לי רק טוב" (צילום: מינהלת הליגה)
***
בלאט נחשב למאמן עם טביעת עין מצוינת לשחקנים. דוגמאות לא חסרות כמובן. כשהוא נשאל מה הקו המחבר אצלו בבחירת השחקנים, ההסבר שלו מעט מפתיע. "בעבר הייתי בוחר יותר לפי תכונות ספורטיביות, אבל היום שיניתי לא מעט את סדרי העדיפויות שלי. לא מזמן הוזמנתי על ידי סן אנטוניו ספרס לביקור. נפגשתי שם עם גרג פופוביץ' המאמן, ועם בריאן פאוג'יולה ואר.סי. ביופורד. אלה האנשים הכי מצליחים בביזנס לקבל רעיונות מהם איך לפעול ואיך להרכיב את הפילוסופיה האישית שלך. שאלתי את כל אחד מהם לחוד מה התכונה הכי חשובה בעיניהם לשחקן שהם בוחרים. ציפיתי לשמוע על אתלטיות, קליעה, כוח. כל אחד מהם חשב לרגע וענה: קארקטר. זה מראה על קו של מערכת. זה לא שלא הבאתי שחקנים בעבר גם בהתחשב באופי שלהם, אבל הלכתי עם זה עוד צעד קדימה. אני מרגיש שהשנה הבאנו בני אדם למכבי. אינטגריטי זה דבר שאני מאוד מחפש אצל שחקנים".
- איך הקבוצה ביחס למה שחשבת שתהיו?
"אנחנו ללא ספק במצב יותר טוב ממה שחשבתי. השחקנים די תרמו לזה ולימדו אותנו מה הם יכולים לתת, ככה שאנחנו יכולים להיכנס איתם יותר לעומק. אבל זה לא מבטיח כלום. אני לא חי באשליה שאנחנו הקבוצה הכי טובה באירופה. יש לנו חולשות ודרך ארוכה לעשות, עם מכשולים גדולים בדרך. יש דברים שאני מופתע מאיתנו. הדרך שבה התחברנו, המחויבות לכל מה שקשור במכבי. בדרך כלל זה לוקח יותר זמן. הרוטציה שלנו היום די ברורה וקבועה, וזו אחת ההפתעות הנעימות. לעומת זאת, יש דברים ברמה האישית של כמה שחקנים שרציתי שיהיו יותר טובים, ולא בהכרח מצאתי דרך לעשות את זה איתם. אני קצת מאוכזב מעצמי מהבחינה הזאת".
- ועדיין, זה לא יהיה דרמטי אם לא תגיעו העונה לפיינל פור. עוד לא ברור באמת אם הקבוצה שלך בלוולים האלה.
"מה שאנחנו היום, זה מי שאנחנו. בגדול, מה שקיבלנו עד עכשיו, זה מה שיראו מאיתנו גם הלאה. בינתיים העסק רץ טוב ואני מאוד רוצה להגיע רחוק ככל האפשר עם הקבוצה הזאת. אני נלחם על זה כל יום, אבל אם הדרך תימשך ככה, לא אצטער גם אם לא נגיע לפיינל פור. אני יכול לגלות לך שבישיבה שלנו עם ההנהלה בתחילת העונה, הצבענו על מספר דברים שאנחנו שואפים אליהם. למשל, הציביון הישראלי שלנו והאופי של הקבוצה, במטרה לגדול לאט לאט. היה ברור לכולם שאם נעשה את הכל נכון, ההצלחה תבוא, לאו דווקא העונה. האנשים בהנהלה השמיעו לי את אותם הדברים. אמרתי לך, מכבי היום שונה. היעדים הם לטווח הארוך".
- תגיד, מה הבולשיט הזה עם הציביון הישראלי? תן לקהל ניצחונות בלי ישראלי אחד, וכולם מרוצים.
"ממש לא. חברי הנהלה אמרו לי בקיץ 'בעונה שעברה ניצחנו משחקים ואנשים אמרו שלא נהנו מהקבוצה, כי השחקן הישראלי קיבל מעמד ירוד'. זה לא רק שאלה של להביא שחקנים ישראלים, אלא כאלה איכותיים שיתרמו בריל פאשן".
ליאור אליהו. "שואפים לציביון ישראלי" (צילום: מינהלת הליגה)
- פעם סיפרת שאתה מתחיל עונה עם ארבעים תרגילים, כדי להגיע לפיינל פור עם עשרה.
"רוב המאמנים עובדים ככה. השנה בניתי יותר עקרונות הגנתיים מהתקפיים. ההתקפה שלנו די בסיסית ופשוטה. אנחנו מנצלים סוגי לחץ ועקרונות הגנתיים כדי לייצר מתפרצות ומנצלים את היתרונות היוצאים מהכלל שלנו במשחק פנים".
- הקבוצה העונה הצריכה ממך יותר דגש הגנתי, כי היא מוגבלת התקפית?
"בוא נגיד שברמה האישית, השחקנים העונה במכבי פחות כישרוניים אול אראונד ד'ה קורט, ולכן אנחנו צריך להתבסס יותר על הגנה. בכל מלחמה צריך להכיר בנשק שיש לך ולהבליט את היתרונות כדי להתקדם. זאת לא בושה. אימנתי קבוצות שהיו יותר טובות בהתקפה, ואימנתי כאלה עם זהות הגנתית. מאמן העבר הגדול אל מגווייר אמר פעם שהוא ידע שהוא מאמן ברגע שהבין אחרי עשר דקות של משחק איך הוא יכול לנצח אותו. זה נכון גם לגבינו, אבל אני משליך את התובנה הזאת יותר על העונה כולה. את מה שהוא הבין ביחס למשחק נתון, אני עדיין לא לגמרי מבין. אתה חייב מהר מאוד לדעת איך אתה מנצח עם הקבוצה שלך לפי היתרונות שלה ולשפר את החולשות שלא ייפגעו ביתרונות. אנחנו עובדים על החולשות שלנו גם ברמה האישית וגם ברמה הקבוצתית. לכן הבאנו את מצ'באן. יש בו גיוון תפקידים והוא מחזק את הגיוון של כל הקבוצה. במובן הזה, הוא מתאים לדרך שאנחנו משחקים היום וגם בעתיד".
***
אחת "ההאשמות" נגד בלאט היא על הקיבעון שלו בניהול המשחק. על השאלה עד כמה הוא "מתובנת" בניהול המשחק הוא אומר: "אם אתה חייב לשנות טקטיקה בכל משחק, סימן שאתה בבעיה. קבוצה מצליחה היא כזאת עם שיטה, דרך עקבית וזהות קבוצתית שרצות איתה לאורך כל הדרך. אפשר לעשות שינויים קטנים בכל משחק, יש מקום לניואנסים, אבל אני לא מאמין בשפנים. ההכנה הנקודתית לכל משחק היא יותר ברמת הסקאוט. האימונים בנויים על ברייקדאונס: לפרק נקודות מרכזיות של היריבה ודרכי ההתקפה שלנו על מנת לשבור אותם. יש מה שנקרא ספיישל סיטואיישנס: 14-12 אחוז מההתקפות במשחק הם מצבים נייחים שאתה יכול לתכנן מראש, כמו תרגילים ספציפיים, מה אתה עושה בסוף שעון או איך תמלא שחקנים ספציפיים בעבירות".
- המעבר של שחקנים ל-NBA הביא לירידה ברמת הכדורסל באירופה. זה מתסכל אותך?
"אין ספק שמספר הקבוצות ברמות הגבוהות ירד. לכן היום נדרש ממאמן יותר מאמץ. אתה מקבל חומר פחות כישרוני. מבחינת כדורסל, קל יותר לאמן קבוצות שמשחקים בהן שחקנים כמו האפמן ומקדונלד. שים אותם על מגרש בלי מאמן והם יהיו קבוצה טובה. היום המשימה שלך כמאמן לייצר קבוצה כזאת היא הרבה יותר קשה. לא בטוח שאתה יכול למצוא היום מקבץ כזה של שחקנים ברמה הגבוהה באותה קבוצה, כי יש פחות היצע מבעבר. רציתי השנה את מק'אלום ששיחק בפרטיזן בעונה שעברה והעונה בסיינה, אבל לא יכולנו להתחרות בכסף שהציעו לו. לשמחתי, פרקינס היה שלנו ופארגו נותן לנו המון".
ברצלונה. "ידענו שאם נהיה טובים נפגוש קבוצות בלוול הזה" (צילום: רויטרס)
- אם כבר אירופה, יש לך את ברצלונה בשבוע הבא בטופ 16. איך אתה מתמודד מולה?
"קבוצות מסוגה של ברצלונה הן כמו זאב. זאב מריח את הסביבה שלו. כולנו בצוות המקצועי רואים את ברצלונה כבר מספטמבר, כי דאון ד'ה ליין ידענו כבר אז שאם נהייה טובים, נפגוש את הקבוצות בלוול שלה. יש לנו תוכניות סטטיסטיות על ברצלונה, מאגר קלטות, אנשים שאנחנו מדברים איתם, משחקנים ששיחקו בליגה שם נגדם, מאמנים שאימנו קבוצות שניצחו אותם אנחנו שואלים על שיטות משחק, אפקטיביות של סוגי טקטיקות מולם, חולשות אם יש כאלה, יתרונות שצריך לשבש להם. אם הצליחו נגד ברצלונה - איך עשו את זה, ואם נכשלו - למה? כדי לנצח את בארסה לא נצטרך רק משחק פנטסטי, אלא כזה מדויק טקטית עם רמת מוכנות מנטאלית, איפה שנכשלנו נגד קאחה לבוראל בספרד.
"החשש הגדול לקראת ברצלונה הוא זהה. זאת תקופה בלי משחקי יורוליג, ומחכה לנו קבוצה לא פחות טובה מלבוראל שפגשנו אז. ההבדל הוא שהיום הקבוצה שלנו יותר בשלה, עברנו כבר כמה דברים ואנחנו מכירים את עצמנו יותר טוב".