מרבית עובדי חברות ההיי-טק הם שכירים שאינם מורגלים ביחסים מקצועיים עם רשות המסים בישראל מאחר שכל חובות התשלום והדיווח מבוצעים על-ידי החברה שהעסיקה אותם.
אך חוסר המודעות לנושא המיסוי והדיווח עלול להיות לרועץ, כשמדובר בעובדים ששבו לישראל לאחר רה-לוקיישן בחו"ל. עם שובם לישראל, עשויים העובדים לגלות כי רשויות המס מאשימות אותם בפלילים בגין עבירה של אי דיווח על הכנסות וכי חובם לרשויות המס, לצד הקנסות, הריבית ודמי הפיגורים, צמח פלאים.
החל משנת 2003 עברה ישראל רפורמה בתחום המיסוי הבינלאומי, לפיה מחויבים תושבי המדינה במס בגין הכנסותיהם, אף אם נוצרו מחוצה לה. לכן, כל עוד רשות המסים בישראל רואה בעובד מסוים כתושב ישראל, הוא נדרש לדווח על הכנסותיו בכל העולם ולשלם בגינם מס בארץ.
לדברי עו"ד אריה ליבוביץ', מומחה למיסוי בינלאומי, הבעיה טמונה בכך שחלק מהעובדים טועים בתפיסתם לפיה עם המעבר לחו"ל הם אינם נחשבים עוד כתושבים ישראלים לצורכי מס.
"מקום המושב של ישראלי נבחן על-פי מקום מרכז חייו. לפיכך, כשמדובר במעבר למדינה שאינה חתומה עם ישראל על אמנת מס, לשם קביעה ודאית באשר למקום התושבות, נדרשות ארבע שנים ויותר", אומר ליבוביץ'.
עו"ד צבי קן תור, מומחה לדיני ניוד מומחים ושותף במשרד עוה"ד קן תור & עכו, אומר כי הונג קונג נחשבת כיעד מוביל במספר הישראלים שנשלחים לשם מדי שנה, אולם היא אינה חתומה על אמנת מס עם ישראל.
התקופה לא משנה
לדברי קן תור, מאות עובדי חברות היי-טק ישראלים נשלחים לשם לצורך ביצוע עבודות כמו פיקוח על איכות הייצור, התקנות, מכירות, לוגיסטיקה, בקרת משלוחים והכשרה מקצועית של עובדים מקומיים.
"אף אם העובד נשלח להונג קונג לתקופה של שלוש שנים בלבד, הרי שחלה עליו החובה לדווח על הכנסותיו בגין כל התקופה הנ"ל גם למדינת ישראל ולשלם בה מס, אחרת וכפי שכבר קרה, הוא עשוי למצוא את עצמו בחקירה במשרדי רשות המסים", אומר ליבוביץ'.
במעבר למדינה החתומה על אמנת מס עם ישראל, הליך קביעת שינוי התושבות קל יותר ונעשה בהתאם למבחנים הקבועים באמנת המס, לפיהם ניתן לקבוע כבר מהשנה הראשונה כי אותו עובד הינו תושב של המדינה הזרה ואינו תושב ישראל. לכן, צפוי אותו עובד להתחייב בדרך-כלל במס רק באותה מדינה בה הוא שוכן ועובד.
לדברי קן תור, "בין המדינות שחתמו עם ישראל על אמנת מס, אליהן נשלחים מדי שנה אלפי עובדי היי-טק, נכללות ארה"ב, אנגליה, גרמניה, הולנד, סינגפור וקנדה". יחד עם זאת, קיימת מחלוקת בין מומחי המס המייצגים את העובדים לבין רשות המסים, שדורשת לעיתים מהעובד להגיש דיווח בגין אותן השנים.
בעיית מיסוי נוספת שעשויה להתרחש בעת ביצוע רה-לוקיישן נוגעת למס יציאה. בהתאם להוראות פקודת מס הכנסה, כשאדם מפסיק מלהיות תושב ישראל, מבוצעת הערכה של כל נכסיו ורואים אותם כאילו נמכרו ועליו לשלם מס רווח הון בגין הרווחים שנצברו.
רשויות המס רואות בעובד היי-טק שהחזיק באופציות ביום שטס לשליחות בחו"ל אך לא שילם בגינן מס, כאילו ביקש לדחות את המכירה ולפיכך, המס יוטל עליו במועד בו הוא מימש את האופציות.