תעוזה
בזכות הגיבורים
"101 גיבורים", סיימון סבאג מונטיפיורי, כנרת זמורה ביתן
לוחמים ועושי שלום, מלכים ואביונים, מדענים ומספרי סיפורים, כובשים ונביאים, שחקנים ומגלי ארצות. ההיסטוריון סיימון סבאג מונטיפיורי מביא את סיפורם של 101 גברים ונשים שהטביעו את חותמם על תולדות האנושות.
תרבות המערב במאה ה-21 חיה ללא גיבורים. בתפיסה המערבית, המודרנית המושג גבורה מוקע כמשהו השייך למלחמה, ומלחמה נתפסת כשורש כל רע.
אך לא כך היא, וספר זה הוא עדות חיה ואמינה לכך.
היום צריך לא מעט אומץ ותעוזה כדי לחבר ספר מסוג זה. ממש מעשה גבורה. אז לך, מחבר הספר, מקדיש בזאת כותב שורות אלו את מיטב איחוליו להצלחת הספר. וגם להוצאת "כנרת זמורה ביתן" על ההשקעה. ספר ראוי ושווה.
קרובי משפחה: בשנות ה-50, ה-60 ואפילו בשנות ה-70 של המאה הקודמת עוד יצאו בעברית כל מיני לכסיקונים מקסימים כגון "100 אישים", "הנואמים הגדולים", "עלילות גבורה" ואפילו סדרות ספרי ילדים כגון "חיי לואי פסטר", "חיי וינסטון צ'רצ'יל" וכו', שלא להזכיר ביוגרפיות של אנשי מדע, אמנים, סופרים... וכן, גם לוחמים.
סין למתקדמים
סטנדרט אחר
"בקתה קטנה, דגים מנתרים", צ'יו-סיה טיי, ספריית מעריב
בפתח המאה ה-20, חי המנדרין מינגג'י בתפר בין המסורת בת אלפי השנים של סין, לבין רוחות הקדמה שהביא המערב למזרח אסיה. הוא גדל להיות איש תרבותי ונאור וראוי להיות מנדרין. רעיונותיו על תרבות וקדמה, על שילוב בין המסורת לחדש יתנגשו תדיר בחומת השחיתות והשמרנות.
מה אכתוב על הספר? ובכן, כמי שחובב היסטוריה ותרבויות רחוקות קיבלתי מלוא החופניים את סיפורה של סין מהתקופה הפיאודלית עד למרד הבוקסרים במסווה של רומן. בנוסף, כמה וכמה תיאורים מקסימים של ארוחות, כמה תיאורי מנהגים מיוחדים במינם, ואפילו סיפור מפותל, רב מאורעות הכתוב בצורה מעט שונה מהסטנדרט המערבי. איזה כיף. ויותר חשוב, נורא מעניין.
קרובי משפחה: באופן טבעי, בכל ענייני סין עולה תמיד אצלי פרל ס. בק בספרה הנפלא "האדמה הטובה" ובסיפוריה הקצרים (הוצאת "כרמי את נאור" - למביני העניין) אבל לא אשכח גם את הספר "רגע בפקין" מאת לין יו-טאנג, ואת "אפריון הדמעות" הוותיק מאת לי צ'ינג, ולמרות הכל אפילו "טאי-פן מאת ג'יימס קלאוול יתאים כאן.
פנטזיה לנוער
סדרה מקסימה
"עיר הפרחים", מרי הופמן, ידיעות ספרים
סקאי מדואוז, תלמיד כיתה י"א בלונדון מוצא את עצמו בחצר מנזר בעיר הפרחים ג'יליה במאה ה-16 לספירה. סקאי מגלה שהוא חבר באחווה סודית של נוסעים בזמן והוא עתיד לקחת חלק חשוב בקביעת גורלה של העיר.
היסטוריה, אגודות סודיות, פוליטיקה, אהבות ואכזבות, חברים והרפתקאות לרוב הם מרכיבים חיוניים ליצירת פנטזיית נוער קריאה ושוטפת. ויותר מכך, בימים אלו כשספר אחד הוא רק ההתחלה, כל המרכיבים הנ"ל פועלים ליצירת תבנית נכונה לסדרת ספרים. ובכן, מרי הופמן יודעת את כל אלו ו"עיר הפרחים" היא אכן החלק השלישי בסדרה המתהדרת בשם "סטרוגנזה". חמוד, מקסים ועונה על הצרכים.
קרובי משפחה: נדמה שהיום יותר מאי פעם משופעים בני הנוער בסדרות פנטסטיות מוצלחות וראויות לא רק לילדים.
החל מסדרת "פרסי ג'קסון" מאת ריק ריירדן, דרך סדרת "הבלגריאד" ו"המלוריאן" המשעשעת מאת דיוויד אדינגס, המשך בסדרת ספרי טיפני אייקין המכשפה המתלמדת מאת טרי פרצ'ט ועד לסדרת "ספיידרוויק" מאת טוני דיטרליצ'י והולי בלק.
עוד להיט
מחווה של הסופר לעצמו
"חסד ספרדי", א.ב. יהושע, הקיבוץ המאוחד
יאיר מוזס, במאי קולנוע, מגיע לספרד יחד עם רות לרטרוספקטיבה שעורכים שב לכבוד ספריו. טריגנו, טיפוס אקסצנטרי במיוחד, התנתק בתיעוב ממוזס משום שסירב לממש סצנה קשה עם רות בסרט, מחווה ליצירת אמנות "החסד הרומי" (מופיע גם על העטיפה).
א.ב. יהושע אינו נח לרגע. נכון להיום נדמה כי הוא ממשיך לכתוב ללא ליאות, כמין מפעל של איש אחד ולא אני האיש שיזלזל בכך. מאידך, יותר מהכול נדמה כי זהו ספר שהוא מחווה, מחווה של הסופר לעצמו, מחווה לסיפוריו הקצרים, מחווה שעם קצת מזל גם תוסרט ותהפוך ללהיט, כי הרי הספר עצמו - ברור שיהיה להיט, הרי א.ב. יהושע כתב אותו.
קרובי משפחה: אם כבר מחוות, אז בואו לא נשכח את "השיבה להודו" מאת ההוא, איך קראו לו... נו, הספר שגם הפך לסרט... נדמה לי שא.ב. יהושע (אבל תקנו אותי אם אני טועה). אבל מה רע גם בספריהם של עמוס עוז, יורם קניוק, מאיר שליו או איזה גרוסמן צעיר? לא רע בעצם.