"החוק הישראלי ומנגנון הנקודות דוחפים, הלכה למעשה, נהגים שברשותם רכב חברה לנסוע ברכב זה כמה שיותר" - כך טוען עו"ד אבנר גולוב, בעל משרד המתמחה בדיני תעבורה.
לפי עו"ד גולוב, כתבי אישום המופקים ממצלמות מהירות המוצבות בצידי הדרכים ובצמתים יופקו על שם החברה ולא על שם הנהג. כך שאם למשל אם נסעתם במהירות של 140 קמ"ש בכביש בו מותרת מהירות נסיעה של 100 קמ"ש, ומכוניתכם צולמה במצלמת מהירות - יהיה באפשרותכם לשלם 3,000 שקל קנס במקום 750 שקל, אבל לחסוך 8 נקודות יקרות. אם, חלילה, חציתם צומת באור אדום, יהיה באפשרותכם לשלם קנס בסך של 4,000 שקל במקום 1,000 שקל - ולחסוך 10 נקודות.
לפי עו"ד גולוב, משרד הרישוי אינו ערוך לנהל רישום נקודות של חברה: "משטרת ישראל לא באמת מתעניינת בשאלה מי נהג ברכב בעת שנקלט על-ידי המצלמה המשטרתית. המשטרה הציבה אינספור מצלמות בצמתים ובדרכים על מנת להעמיד לדין את בעל הרכב. אולם באכיפה באמצעות העמדה לדין של בעל הרכב הרשום בלבד, ולא של הנהג העבריין, היא חוטאת לתפקידה.
"המחוקק קבע כי תפקיד המשטרה לעסוק במניעת עבירות, בתפיסת עבריינים ובהעמדתם לדין. אולם המשטרה, בנימוק שאין ביכולתה להתמודד עם כמות הדוחות, מעדיפה שלא לחקור מי ביצע את העבירה, וכך יוצא שבעל הרכב הרשום נוטל את האשמה על כתפיו, הנקודות נזקפות לחובתו, והנהג העבריין יוצא נשכר".
- אז שיטת הנקודות פגומה?
"כן, וביותר מאספקט אחד. שיטת הניקוד המופעלת על-ידי משרד התחבורה ירשה את שיטת כפל החיוב משיטת המיסוי הנהוגה במדינה. הכנסתו של עובד ניתנת לו בתום חודש עבודה, לאחר שנוכו ממנה מסים כחוק. לכאורה, הסכום שנותר בידיו פנוי מכל מס. ואולם, בכל מוצר שיקנה יחויב במס נוסף: אם ירכוש מכונית, ישלם מכס ומע"מ; אם יקנה דירה, ישלם מס רכישה; אם יבנה חדר נוסף בביתו, ישלם היטל השבחה. וכך מוצא עצמו אותו אזרח משלם מסים נוספים על הכנסתו ממנה כבר נוכו המסים.
"לשיטת הניקוד הנהוגה בישראל יש היגיון דומה: על נהג שביצע עבירה מוטל עונש הקבוע בחוק. יש עבירות לגביהן המחוקק קבע קנס בלבד, יש עבירות המקנות לשוטר סמכות לתפוס את המכונית בה בוצעה העבירה, ויש עבירות שהעונש בגינן נתון לשיקול-דעתו של בית המשפט, כגון: פסילת רישיון על-תנאי או בפועל, מאסר על-תנאי או בפועל וכו'. אבל, במקביל, קבע המחוקק רשימה של כ-100 עבירות עליהן יינתנו גם נקודות. זה כמו כפל מס".
- יש בעייתיות גם באופן הצבירה של הנקודות?
"בהחלט. רשות הרישוי מסכמת את מספר הנקודות הרשומות לחובת נהג בכל פעם שנרשמות לו נקודות חדשות. אם הצטברו לחובתו של נהג בתקופת הצבירה 22 נקודות או יותר, תוארך תקופת הצבירה שלו בשנתיים ותעמוד על 4 שנים.
"האם סביר שנהג שצבר במהלך תקופת הצבירה 36 נקודות ייפסל מנהיגה על-ידי רשות הרישוי ל-3 חודשים? האם נכון וראוי לזקוף לחובתו של נהג שלא עשה לרכבו טסט במועד 6 נקודות, אפילו אם איחר רק במספר ימים? האם זה צודק שכל עוד לא ביצע הנהג קורס נהיגה מונעת, תמשיך ותעמוד בתוקף תקופת הצבירה של הנקודות?"
- איפה נמצאים מקרי הקיצון בשיטה זו?
"קודם כל, לא בהכרח קיימת קורלציה בין ביצוע עבירה והנקודות שנוספו בגינה לבין סיכון חיים או סיכון נהגים אחרים. אולם, מרגע שעבירה נזקפה לחובתו של נהג והפכה לחלוטה, לא ניתן להחזיר את הגלגל לאחור, וכדור השלג של צבירת הנקודות ממשיך להתגלגל.
"מקרי קיצון? נהג אשר רישיונו נפסל ל-3 חודשים, ואחר-כך חודש רישיונו (אם עמד בבחינה העיונית) צפוי לגיהנום: אם יצבור 36 נקודות בתוך 6 שנים מיום שחודש רישיונו, ייפסל הרישיון ל-9 חודשים ולא יחודש - אלא אם יעמוד הנהג בבחינות המכון הרפואי לבטיחות בדרכים.
"במציאות שנוצרה, העונש הראשוני שמוטל עקב ביצוע עבירה, כגון קנס או אפילו פסילת רישיון, מתגמד בהשוואה לעונשים המוטלים על-ידי משרד הרישוי. עונשים אלה הולכים ומתרבים עם כל עבירה נוספת, גם אם נעברה באותה מכונית על-ידי נהג אחר".
- תמיד עומדת בפני הנהגים אפשרות לבקש להישפט.
"נכון. ואכן, שיטת הנקודות גורמת לנהגים רבים לא להודות בביצוע העבירה, לא לוותר לשוטר ולבקש להישפט בעבירות מסוג 'ברירת משפט'. אולם לצערי, המערכת המשפטית עושה כל שביכולתה להדיר את רגליהם של המבקשים להישפט. נהג שבחר להישפט, הופך לנאשם בבית המשפט לתעבורה. אם הורשע, או אפילו חזר בו מבקשתו להישפט והוא מוכן לשלם הקנס המקורי - הוא ייתקל בסירוב.
"התובעים המשטרתיים מבקשים עונש חמור יותר מברירת הקנס המקורית. שופטי התעבורה משתפים פעולה ונותנים ידם להחמרה בעונשם של נהגים שביקשו להישפט, בנימוק שהיה באפשרותם לשלם את הקנס ולא להגיע לבית המשפט".
עדיף להתריע מלתקן?
בתוך כך, משרד התחבורה הודיע היום (ב') על השקת שירות חדשני לנהגים, במרכזו מערכת ניווט לוויינית (GPS) שתתריע בפני הנהג כאשר הוא מתקרב לאזור דרך שבו נמצא מפגע בטיחותי או שהתרחשה בו לאחרונה תאונת דרכים.
השירות החדש, טוענים במשרד, יכלול אפליקציה מיוחדת שתהווה שכבת מידע באשר לכל הכבישים האדומים והצמתים האדומים בישראל, זאת על-פי סקירת המשרד. בנוסף, יוכלו הנהגים לקבל התרעה על הגורם הספציפי שנמצא כאחראי לתאונת הדרכים באותו המיקום.
שר התחבורה, ישראל כץ, טען כי "נהג המודע לסכנות שבדרך מוריד באופן דרמטי את הסיכוי שלו להיות מעורב בתאונת דרכים".
במשרד מתכוונים להביא את המיזם לשלב היתכנות בתוך כחודשיים, כאשר מנכ"ל המשרד צפוי לעקוב מקרוב אחר ההתקדמות בו.
גורמים בארגונים למלחמה בתאונות הדרכים בירכו על היוזמה, אך טענו כי על משרד התחבורה להתמקד ראשית בתיקון המפגעים הקיימים בכבישי ישראל - ולא בהתרעה מפניהם.