יצרנית הכבאיות התכוף, שבשליטת דוד אורון, נקלעה בחודשים האחרונים לסחרור עסקי שרוקן את מחסני המזומן שלה והביא אותה עד להקפאת הליכים. אתמול התבשרנו על שלב נוסף בהתדרדרות החברה, כשאחת מספקיות האשראי הגדולות שלה - קרן המנוף אוריגו - הגישה בקשה לפירעון מיידי של חוב החברה כלפיה, בהיקף של כ-45 מיליון שקל.
לכאורה, מדובר בעוד סיפור על חברה תעשייתית שנופלת בגלל קשיים תזרימיים הנובעים מאי קבלת תשלומים על פרויקטים שביצעה או מביטול פרויקט מסוים. ואולם, הדרמה המתחוללת סביב התכוף היא יוצאת דופן. זאת, בשל מעורבותה של קרן אוריגו.
למעשה, אנו עדים כאן בפעם הראשונה להתמודדות עם קושי אמיתי וקונקרטי מצד קרן מנוף, שבין היתר מנהלת גם כספי מדינה.
במהלך 2009 הוביל משרד האוצר את הקמתן של 3 קרנות מנוף (אוריגו, בראשית ו-KCPS), בעקבות משבר האשראי החריף שפרץ שנה קודם לכן, ומטרתן הייתה להחיות את שוק האג"ח הקונצרניות על מנת לסייע לחברות שנקלעו לקשיים אך הן עדיין בעלות זכות קיום. כחלק מהמחויבות של המדינה לקרנות ולתהליך, היא הזרימה רבע מהונה של כל קרן (באוריגו מדובר על כ-325 מיליון שקל), וסיפקה הגנת תשואה מסוימת למשקיעים המוסדיים בקרנות.
קרנות המנוף הן למעשה קרנות פרייבט אקוויטי - זו מהותן וזו הדרך בה הן פועלות, אבל הן בוודאי אינן קרנות פרייבט אקוויטי רגילות, ולו משום שכספי המדינה מושקעים בהן.
על כל פנים, מאז הוקמו הקרנות חל שינוי דרמטי בשוק האשראי העסקי החוץ בנקאי, שחזר בינתיים לחיים ומאפשר לפירמות הבינוניות ומעלה גיוסי חוב נרחבים מהמוסדיים והציבור. בשל כך, פחת הצורך בכספן של קרנות המנוף במסגרת ייעודן המקורי, בעוד שהן מצדן מעוניינות לסגור כמה שיותר עסקאות כדי למקסם את דמי הניהול שיקבלו.
הקרנות נאלצו לשנות את אופיין
כפועל יוצא, שינו הקרנות את אופיין והחלו לפנות גם לעסקאות שאולי לא היו ניגשות אליהן בתחילה. כך, בעוד החברות הטובות והבינוניות מוצאות פתרון בבנקים ובשוק ההון, מה שנשאר לקרנות המנוף הן החברות הפחות טובות ויציבות, דוגמת התכוף, או השקעה אחרת שבוחנת אוריגו מזה חודשים - בערוץ 10 המפסיד.
וכך, לאחר כ-20 עסקאות אשראי שביצעו שלוש קרנות המנוף מאז הקמתן, מסמנת עסקת התכוף-אוריגו אבן דרך בהיסטוריה הקצרה שלהן - העסקה הראשונה שמגיעה להליכים משפטיים ושסיכויי הגבייה שלה אינם ברורים.
גם אם בסופו של דבר הסיפור בהתכוף ייפתר וההלוואה תוחזר, המהלכים של אוריגו מהווים לכל הפחות תזכורת לכך שמאז חזרה הגאות לשווקים, ועמה חזר לחיים גם שוק האג"ח הקונצרניות, נאלצות קרנות המנוף להעלות במידה רבה את פרופיל הסיכון בהשקעות שלהן. כרית הביטחון שהאוצר העמיד למשקיעים המוסדיים בקרנות הללו, מתברר היום, אינה לצורך קישוט בלבד.