משכורות עובדי היי-טק ישראלים שהועברו במסגרת רילוקיישן לחו"ל עלו ב-10%-12% בשנה שעברה לעומת 2009, כך עולה מנתונים של חברת רילוקיישן ג'ובס העוסקת בהשמה בתחום. מגמת העלייה התחזקה ברבעון האחרון של 2010, כשלדברי מנכ"לית רילוקיישן ג'ובס, עינת גז, הסיבה לכך היא התעוררות רבה בשוק המקומי והבינלאומי ויציאה ממצב של קיפאון גיוסים.
"רילוקיישן למדינות מתפתחות כדוגמת אזור מזרח אירופה היה בהרבה מקרים כמעין ברירת מחדל של עובדים שלא הצליחו להשתלב בשוק העבודה המקומי. אבל עכשיו, כשחברות חוזרות לגייס, יש צורך בחבילות שכר אטרקטיביות יותר כדי מנת למשוך תנועה איכותית למדינות מתפתחות בחו"ל", אומרת גז.
במדינות המערביות מסגרות השכר לרילוקיישן נקבעות בהתאמה לרמות השכר המקומיות. לאחר הצניחה הגדולה בשכר באמצע 2009, השכר המקומי באותן מדינות התחיל לטפס בחזרה. כך, משרת מתכנת, שבשלהי המשבר הגיעה לשכר שנתי של כ-80 אלף דולר בארה"ב, עומדת היום על כ-120 אלף דולר, ועל כן גם השכר הניתן ליוצאים לרילוקיישן מתעדכן ביחס זהה.
יותר היתרי עבודה ב-2010
"גם לירידת הדולר יש תפקיד בעלייה בשכר", מסבירה גז. "חשוב להבין שישראלי שמשווה בין אלטרנטיבות לעבודה בישראל לבין עבודה בחו"ל, בוחן את השכר בעיניים מקומיות. צניחה וחוסר האמונה הגובר בדולר מביא לכך שעובדים רבים מציבים דרישות שכר גבוהות יותר כדי להימנע בשחיקה בחיסכון הכללי", אומרת גז.
הרבעון האחרון של 2010, שהציג אופטימיות בשוק הרילוקיישן, חריג מיתר השנה שעברה. בשאר הרבעונים מיעטו חברות ישראליות לשלוח עובדים לרילוקיישן בחו"ל ומי שכן נשלח היה זה לתקופות קצרות ומוגדרות מראש - בדרך של חצי שנה עד שנה וחצי בלבד. כחלק מהרצון לחסוך במשאבים כלכליים נרשמו גם הפחתות התנאים הנלווים לשכר, כמו למשל קיצוץ בעלויות השתתפות במימון בתי ספר לילדים לעובדים שעוברים לחו"ל עם משפחותיהם.
מגמה נוספת שניתן היה לראות בשנה החולפת היא עלייה של כ-20% במספר חברות ההיי-טק הישראליות שהוציאו את עובדיהן לחו"ל עם היתר עבודה כחוק.
לדברי עו"ד צבי קן תור, מומחה לדיני ניוד מומחים ושותף במשרד עוה"ד קן תור & עכו, "חלק בלתי מבוטל מהחברות אינן מתייחסות עוד לחובת הוצאת היתר העבודה כאל המלצה. הן פועלות בהתאם לדרישות החוק, בעיקר אם מדובר בחברות רב-לאומיות שפועלות בישראל, שמחויבות לעשות כן".