אלוף (במיל') גיורא איילנד, היועץ האסטרטגי של שותפות חיפושי הנפט גבעות , תוקף את החלטתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו לאמץ את מסקנות ועדת ששינסקי וטוען כי הדבר מזכיר לו את ההחלטה לצאת למלחמת לבנון השנייה ב-2006. בשיחה עם "גלובס", איילנד מבקר גם את ועדת ששינסקי כיוון שלא ערכה כל הבחה בין תגליות הגז בים לבין קידוחי הנפט היבשתיים, כגון קידוח "מגד 5" של גבעות.
"ועדת ששינסקי לא רק טעתה אלא חטאה", אומר איילנד. "בכל מקום בו כתוב 'גז' בדוח ששינסקי, כתוב גם 'נפט' - מבלי שהוועדה בכלל בדקה את נושא הנפט. רק כאשר נפגשנו עם חברי הוועדה לאחר פרסום דוח הביניים, הצגנו בפניהם את ההבדלים וחלק מחברי הוועדה הודו שהם לא בדקו את הנושא. הם אפילו לא הכירו נושאים בסיסיים הקשורים לעניין".
אחד ההבדלים העיקריים בין קידוחי הגז לנפט עליו מדבר איילנד הוא ההכרה בהוצאות הקידוח. בדוח ששינסקי נכתב כי תהיה הכרה בהוצאות הקידוח בעת תחילת ההפקה, כלומר "נועלים" את ההוצאה. החלטה זו מיטיבה עם קידוחי הגז, שכן בקידוח גז עיקר ההשקעה מתבצעת בתחילת הפרויקט ולאחריה אין הוצאות מהותיות נוספות לאורך חיי הפרויקט. בקידוח נפט יבשתי, לעומת זאת, יש צורך בקידוחים רבים וההוצאות "נערמות".
"ועדת ששינסקי עשתה השלכה אוטומטית מגז לנפט בלי שהבינה כי מודל ההשקעה שונה", אומר איילנד.
- מדוע הם לא ביצעו שינויים לאחר שדיברתם איתם?
"הם עשו שינוי מינורי. הם אמרו שגם השקעות עתידיות ראשוניות יוכרו. מה זה השקעות עתידיות ראשוניות? באר שנייה כן ובאר שלישית לא? ואם אני ארצה להקים צנרת שתעביר את הנפט לבתי הזיקוק? אז חברי הוועדה אמרו שמי שיקבע את הכללים זו רשות המסים. נו באמת, האינטרס של רשות המסים צר כמו מחט".
איילנד מסביר גם שתלותה של המדינה בנפט הינה גדולה יותר מאשר התלות בגז, אולם במקום לעודד קידוחי נפט נוספים המדינה מרחיקה את המשקיעים. לדבריו, "ההסתברות למצוא נפט ביבשה היא קטנה הרבה יותר מאשר למצוא גז בים. זה סדר גודל של 1%. כדי לגרום למשקיעים לשים את כספם בסיכון כה גבוה, צריך לתת להם תמורה. מסקנות ועדת ששינסקי על הנפט היא אחת: שום משוגע לא יימצא במדינת ישראל שיצליח לאגד משקיעים שיחפשו נפט כי זה לא כדאי".
כמו במלחמת לבנון השנייה
"לפי המלצות ששינסקי, חלקה של הממשלה עבור המשקיע בגבעות יעמוד על 70%. מי שאומר אחרת משקר. תגיד לי באיזה תחום אחר במדינת ישראל לוקחים 70% מהרווח. זו אפליה לרעה. למה צריכים לקחת 70% ממשקיעי גבעות".
- אתה מתאר עבודה של ועדת לא מקצועית בעליל
"נכון. בנושא הנפט עבודתם היא רשלנית".
- ובכל זאת, נתניהו לא נכנע ללחצים של הטייקונים. אתה מופתע?
"לא היה כאן תהליך מסודר של קבלת החלטות. בתהליך מסודר היו לומדים את נושא הנפט, למשל. בעבודה מסודרת צריך להגיש מספר חלופות אפשריות, עם הצגת יתרונות וחסרונות של כל חלופה - ובמידת הצורך להמליץ על אלטרנטיבה מסוימת. הממשלה צריכה לשמוע את כל החלופות ללא דעות קדומות ולקבל את ההחלטה הנכונה. בוועדת וינוגרד על מלחמת לבנון השנייה זה בדיוק מה שקרה. הרי הממשלה יצאה למלחמת לבנון השנייה בדיוק באותו תהליך שבו התקבלו המלצות ששינסקי. אמרו 'בואו נתחיל לתקוף בלבנון ונראה מה יהיה'. לא בחנו חלופות".
-אם היית ראש הממשלה, מה היית עושה?
"אם אני הייתי מוביל את העבודה לא היו שום החלטות ביניים ושום מלחמה על הכבוד של הוועדה. הייתי מגיע לממשלה עם 4-5 חלופות ומציג אותן בצורה הכי אובייקטיבית ומבקש מהדרג המדיני להכריע".
-נתניהו דיבר על האיומים הביטחוניים. אם יהיו כאלה, המדינה היא זו שתממן את ההגנה על התגליות. אתה לא חושב שצריך לפצות את המדינה על כך?
"זה עוד אחד מההבדלים בין גז לנפט. בישראל נושא הגז פגיע באין כמוהו. זו אסדה אחת אי שם בים וטיל מדויק של חיזבאללה יכול לפגוע בה. יש בעיה קשה להגן על זה. יש צינור אחד שמוביל לחוף וגם הוא פגיע. בנפט זה שונה: יש עשרות בארות, הרבה צינורות וזה לא פגיע כמו הגז".