לפני כמה שנים הפכה הודו לאחד השווקים היותר לוהטים באסיה. מספר התושבים הרב בתת היבשת, שיעור החדירה הנמוך של תקשורת ניידת - על סוגיה השונים - ועוד מאפיינים אטרקטיביים דחפו לא מעט יזמים ישראלים לצאת למסע ארוך-טווח בה, וחלק לא מבוטל מהם עשה זאת בהצלחה.
הודו עדיין לא מתקרבת למימוש הפוטנציאל הטמון בה - בייחוד בענף התקשורת - ולמרות זאת יש יזמים ישראלים שעשויים לפדות בעתיד הנראה לעין את הרווחים הענקיים שתת היבשת יצרה עבורם, ומאיר שמיר והאחים שושן - בעלי השליטה בקבוצת התקשורת Fore - נמנים עמם.
ל"גלובס" נודע כי חברת טאואר ויז'ן, העוסקת בפיתוח, הפעלה, תחזוקה וניהול של אתרי תקשורת סלולרית, ועם בעלי מניותיה נמנים האחים שושן ואיש העסקים מאיר שמיר, קיבלה לפני כחודש הצעת רכישה לפי שווי של 700 מיליון דולר.
משה שושן, יו"ר Fore והרוח החיה מאחורי טאואר ויז'ן, השיב בשלילה להצעה, הבהיר לקונה הפוטנציאלי - חברה הודית - כי טאואר ויז'ן לא עומדת למכירה, ושני הצדדים נפרדו לדרכם. עם זאת, לפי ההערכות, שני גורמים נוספים הביעו באחרונה עניין בחברה ושוקלים לרכוש אותה.
אחת מהצפות הערך הגדולות
כך או אחרת, ההצעה ממחישה כי טאואר ויז'ן היא אחת מחברות התקשורת המוצלחות שצמחו בארץ, ואחת מהצפות הערך המשמעותיות שנראו במשק הישראלי בעשור האחרון. לקבוצת Fore יש החזקה של 34% מהון החברה, לחברת ג'רביניה (שבה שותפה מבטח שמיר של מאיר שמיר) יש החזקה של 11%, לקרן ההשקעות RP (של רפי ברבר) יש החזקה של 8%, ואילו לקרן Quadrangle Capital Partners - קרן השקעות אמריקנית שמנהלת נכסים בשווי של מיליארד דולרים - יש החזקה של 31%.
ג'רביניה נמצאת בבעלות מבטח שמיר (35%), משפחת שימל (30%) ואנשי העסקים יובל הראל ועופר שני (17.5% כל אחד).
Quadrangle הייתה הקרן שהובילה את גיוס ההון האחרון של טאואר ויז'ן, שבוצע בפברואר אשתקד לפי שווי של 405 מיליון דולר. טאואר ויז'ן גייסה אז 190 מיליון דולר, 125 מיליון דולר זרמו מהכיס של Quadrangle והיתר ממשקיעים ישראלים דוגמת מגדל שוקי הון, חברת הראל וקרן התשתיות של רון קסטנבאום, ומשקיעים זרים אחרים. מרגע הקמתה לפני חמש שנים גייסה החברה 320 מיליון דולר באקוויטי ובחוב.
העובדה שהשווי של טאואר ויז'ן נסק במהלך השנה האחרונה אינו מפתיע. שווי של חברה דוגמתה נגזר ממספר האתרים (מגדלי התקשורת) שיש בבעלותה. החברה רוכשת, או לחילופין מקימה בעצמה, אתרים, ומשכירה - בחוזי שכירות ארוכי-טווח - שטחים מתוכם לכמה מפעילים סלולריים. הבעלות על המגדל מאפשרת לחברה להחכיר שטחים ממנו לכמה מפעילים סלולריים (Multi Tenancy), וכך לחסוך עלויות ולקצר את זמני ההרחבה של הרשתות.
כרגע יש לחברה משהו כמו 6,000 אתרים, ועל כל אתר ניתן לאכלס שישה דיירים (מפעילי תקשורת סלולרית). מספר מנויי הסלולר בהודו גדל בקצב גבוה מאוד, ומפעילי סלולר שמתחילים לפעול בתת היבשת מעדיפים לא להקים בעצמם אתרים, כי אם לחכור שטח באתר קיים. לפי הערכות, טאואר ויז'ן נחשבת לבעלת האתרים העצמאית השנייה בגודלה בהודו, ומכאן העניין הרב שיש בה.
המטרה: 10,000 אתרים
המטרה של טאואר ויז'ן, כפי שהוצהרה לא פעם על-ידי שושן, היא להפעיל עד סוף השנה 10,000 אתרים, ואז לבחור באחת משתי אפשרויות: הנפקה או מכירה לאחת ממובילות הענף לפי שווי של מיליארד דולר לפחות. כפי הנראה, הפוטנציאל הרב שטמון בפעילות החברה גורם ללא מעט גורמים להביע בה עניין כבר עכשיו, וזאת בטרם ימשיך שווייה התיאורטי להמריא.
לפי דיווחים בעיתונות ההודית, לקרן Quadrangle יש עניין רב במכירת החברה, מכיוון שזו נקלעה לפני כמה חודשים לקשיים פיננסיים.
כך או אחרת, אם מכירת טאואר ויז'ן תצא בעתיד לפועל, היא תהווה חלק מקונסולידציה אינטנסיבית שמאפיינת את ענף התקשורת הסלולרית בהודו בשנה האחרונה. GTL Infra רכשה את נכסי Aircel תמורת 1.8 מיליארד דולר, ואילו American Tower האמריקנית - מובילת התחום - רכשה את נכסי Essar Telecom תמורת 450 מיליון דולר, וקדמה לה רכישת Xcel בידי American Tower תמורת 750 מיליון דולר לפני כשנתיים.
שחקנים אלו עלולים להפוך בעתיד לרוכשים פוטנציאליים של החברה הישראלית, ושמות נוספים הן החברות Indus Towers (שבה שותפה וודאפון הבריטית) וכן Viom Networks (חלק מקבוצת טאטא ההודית).
תימכר או תונפק, אין ספק שטאואר ויז'ן כבר סללה את דרכה לפנתיאון החברות הישראליות המצליחות בחו"ל.