גרף המכירות של וולוו S60 בישראל מזכיר את מסלולה של רכבת הרים. לאחר התחלה נמרצת יחסית, אי-אז בשנת 2001, שקעה המכונית למשך שנים ארוכות. אולם בתחילת 2008, כשהיא חגגה שבע שנים וכמעט נמחקה מתודעת הלקוחות, זינקו לפתע מכירותיה אל-על והיא הפכה למשך שנתיים לאחת הסחורות החמות בשוק מכוניות הפרימיום-סדאן.
לזינוק היה אחראי מהלך שיווקי יוצא דופן, במסגרתו חתך היבואן כמעט 80 אלף שקל ממחיר המחירון הרשמי של הרכב, שהוריד אותו לטווח המחיר של "רכב מנהלים מקבוצה 5", בסביבות 190 אלף שקל לפני הנחות. בענף היה מי שאמר אז כי מדובר ב"הארד סייל" בטווח הקצר על חשבון פגיעה בתדמית בטווח הארוך, אבל עובדה היא שהמכונית רשמה ב-2009 שיא מכירות תוך שהיא מסייעת למותג וולוו כולו לצוף מעל המים.
צירוף הנסיבות שאפשר לממש את אותו מהלך חריג נעלם בינתיים. היצרן השוודי, שהיה אז במצוקה קיומית, החליף בינתיים בעלים (מקונצרן פורד לחברת ג'ילי הסינית) והוא צמא כיום לרווחיות. גם S60 הנושנה הוחלפה בשלהי 2010 בדגם חדש, מתקדם יותר ויקר יותר. כיום היא חזרה שוב לטווח המחירים ה"טבעי" שלה, שנמצא עשרות אלפי שקלים מעל מחירי ההיצף של קודמתה. איך היא תצליח להתמודד עם התהפוכות?
מחיר העיצוב הזורם
חיצונית לפחות, מצליחה המכונית ליצור בידול חד וברור לעומת קודמתה. את מקום הקווים הפלגמטיים המסורתיים של וולוו מחליפה שפת עיצוב רעננה ומתריסה עם חרטום אגרסיבי, זנב "מהיר" וגג המשתפל לאחור בתלילות נוסח מכוניות קופה. זוהי מכונית מושכת ואם היבואן היה טורח לצייד את דגם הבסיס בגלגלים רציניים במקום החישוקים הקטנים הסטנדרטיים, היא אף הייתה מצליחה להיראות כמו ספורט-סדאן אמיתית.
תא הנוסעים שמרני הרבה יותר מהעיצוב החיצוני. פה ושם אפשר לזהות הבלחה של מקוריות, כמו פס האלומיניום העקלתוני שמעטר את הדלתות, אבל המראה הכללי הוא של "יותר מאותו דבר": קווים מאסיביים, טקסטורות חומרים מוכרות של וולוו, ועמדת פיקוד משני בעיצוב "חלול" - שכמותה כבר פגשנו בשנים האחרונים ברבים מדגמי וולוו החדשים. עמדת הפיקוד מצוידת במסך LCD צבעוני עם תפריטי שליטה, כמקובל כיום, אבל כשהגיעו המעצבים ללוח המחוונים נראה שנגמרה להם הסבלנות והם התקינו בו את הלוח המשעמם של S80, כמות שהוא.
המושבים מפנקים היטב את חוליות הגב, כמקובל בוולוו, והמרחב לנוסעים מאחור אולי אינו עצום כמו בחלק ממובילות הקטגוריה אבל סביר בהחלט, למרות הגג הקמור. את מחיר העיצוב הזורם משלם תא המטען, שמסתפק ב-380 ליטר - פחות מהנפח הממוצע של משפחתיות טיפוסיות.
מחיר העיצוב הזורם
לפרק הדינמי ניגשנו בסקרנות יתרה. האם S60 תקיים את ההבטחה לדרך-חדשה שטמונה בעיצוב החיצוני? ובכן, בהחלט הפתעה לטובה.
כבר מהמטרים הראשונים קידמה אותנו המכונית עם היגוי כבד, בשרני ומדויק, ממש כמו שהיה פעם, לפני שיצרני הרכב המירו אותו בתחושה אלקטרונית-קלילה-מעורפלת-מתוגברת. ההיגוי הכבד מלווה את המכונית בכל מצבי הנהיגה ובכל המהירויות, ומאפשר לנהג להיות מחובר היטב לשלדה. ייתכן שתחושת ההיגוי ה"פיזית" לא תישא חן בעיני נהגים מפונקים שהתרגלו להיגוי-על-חוט, אך לנו זה היה מפגש נוסטלגי מענג.
את התחושה משלימה שלדה "גרמנית" מאוד: מרכז כובד נמוך, קשיחות מבנית מופלגת, יציבות כיוונית מצוינת במהירויות גבוהות ובכל מזג אוויר, ושמירה מופתית על הקו הנכון של הפנייה. זו לא מכונית קלילה לשעשועי כביש פוחזים, אבל היא תגרום נחת רבה למי שאוהב לחוש כוחות ג'י מתעצמים בפניות מהירות על כבישים מפותלים, תוך שמירה על שליטה מוחלטת במצב.
גם ספיגת המהמורות משדרת תחושה "גרמנית", עם ספיגה שנוטה לצד הנוקשה על מהמורות גדולות. בסך הכול נוחות הנסיעה סבירה בהחלט, אם כי בוגרי S60 היוצאת יצטרכו לוותר על הרכות ועל תנועות המרכב הגליות המרגיעות שאליהן התרגלו.
S60 החדשה מצוידת בתיבת הילוכים אוטומטית מתקדמת בעלת מצמד כפול (נוסח DSG של פולקסווגן), שעתידה לשרת בשנים הבאות דגמים רבים של קונצרן פורד. זוהי ללא ספק אחת התיבות האוטומטיות הטובות ביותר שפגשנו בשנים האחרונות. בנהיגה רגועה היא מספקת החלפות חלקות כמו כל תיבה אוטומטית, אך תחת הפקודות של רגל ימנית כבדה היא מעלה ומורידה הילוכים במהירות - ובצליל - של אופנוע ספורט. פה ושם שומעים איזו נקישה מוזרה מלמטה, ורגל הססנית עדיין יכולה לגרום לטלטול שמזכיר את השורשים ה"רובוטיים" של טכנולוגיה זו, אבל רוב הזמן תיבה זו היא אושר צרוף - לפחות למי שמתגעגע למרץ של תיבות הילוכים ידניות.
התיבה מוציאה את המיטב ממנוע 2 הליטר טורבו המודרני של וולוו/פורד, שמייצר הספק נאה של 200 כ"ס. טורבו זה מרגיש ונשמע תחת האצה אגרסיבית כמו מנועי הטורבו המסורתיים של וולוו (וזו בהחלט מחמאה(, הוא מייצר תאוצות מאסיביות ולא מתקשה לדחוף את המכונית ל-200 קמ"ש. בנהיגה מתונה הוא מסוגל להחזיר תצרוכת דלק הגיונית בסביבות 10 ק"מ לליטר, אך מי שימצה את מלוא יכולתו לעתים תכופות, ירים תרומה אישית לא מבוטלת לסגירת החור התקציבי של האוצר באמצעות מס הדלק המנופח.
S60 החדשה היא מתנת פרידה נאה בהחלט שהעניק קונצרן פורד לחברה-הבת השוודית שלו לשעבר. זו מכונית שנראית, מרגישה ומתנהגת כראוי למכונית פרימיום מודרנית שפותחה על-ידי קונצרן רכב רב-לאומי בעל משאבי הנדסה ותקציבים בלתי-נדלים, מתוך מטרה להביא למהפך גלובלי בתדמיתו של המותג השוודי.
בדיעבד, המהפך שעברה וולוו היה הרבה יותר מרחיק לכת ממה שתכננה פורד, אבל התוצאה עדיין ראויה ומציבה כיום את S60 החדשה כמתחרה אטרקטיבית גם בפלח המחיר התובעני של 240 אלף שקל פלוס. האם יהיה למהפכה הזו המשך ראוי? את זה כבר תשאלו את בעלי הבית הסינים.
מתחרות
פיז'ו 508
בתוך זמן לא רב תגיע אלינו פיז'ו 508, שתעניק לפיג'ו אחיזת רגל רצינית בפלח. עם אורך של 4.8 מ' זו מכונית מגודלת עם תא נוסעים מרווח בזכות בסיס גלגלים ארוך ב-9 ס"מ מזה של 407. כראוי לספינת דגל היא מצוידת בתא נוסעים עם איכויות ייצור גבוהות והרבה ציוד אלקטרוני מתקדם. המנוע העיקרי בארץ יהיה 1.6 ליטר טורבו בהספק 156 כ"ס עם תיבה אוטומטית בת 6 מהירויות
ביואיק ריגאל
אל ביואיק לה-קרוס, ששלטה במכירות בפלח ב-2010, צפויה להצטרף השנה אחותה REGAL. זו גרסה אמריקנית קרובה מאוד למקור של אופל אינסינייה האירופאית. יש לה מתלים ספורטיביים יותר מאלה של לה-קרוס ומנוע 2 ליטר טורבו בהספק 220 כ"ס, זהה לזה שבאופל. לצדו יוצע גם מנוע 2.4 ליטר מקובל
יונדאי סונטה
סונטה סדאן החדשה צפויה להצטרף לשוק המקומי ברבעון השני והיא תגיע אלינו, בראשונה, מהמפעל האמריקני של יונדאי. פירוש הדבר הוא רמת אבזור תקנית גבוהה מאוד, כמקובל בארה"ב, ומנועים במפרט אמריקני כולל: מנוע 2 ליטר הטורבו החדש של יונדאי, עם לא פחות מ-276 כ"ס, שמציע צריכת דלק של מנוע 2 ליטר וביצועים של V6
פולקסווגן פאסאט
בקרוב מאוד תתחיל פולקסווגן לשווק בפלח את פאסאט החדשה, שכבר נמכרת באירופה. זו למעשה מתיחת פנים מקיפה מאוד לנוכחית, שכוללת הקשחה של השלדה, עדכון המתלים וההגה, שדרוג יסודי של תא הנוסעים, שיפור של איכויות הייצור והאבזור ועוד. המנועים העיקריים בארץ ימשיכו להיות המנועים הקיימים ובראשם מנועי TSI עם 160 ו-211 כ"ס