פחות מיממה לאחר שפורסמו מסקנות ועדת טירקל לבחינת פרשת המשט הטורקי לעזה, וכן התגובה הטורקית שפסלה את אמינות הוועדה הישראלית ומסקנותיה, בלשכת ראש הממשלה נתניהו לא נשארים חייבים.
במסמך מיוחד שהופץ אתמול על ידי מטה ההסברה הלאומי במשרד ראש הממשלה מוצגת השוואה בין ועדת הבדיקה הישראלית לבין זו הטורקית. ההשוואה מבוססת על הקריטריונים לחקירה כפי שהגודרות בהצהרת מועצת הביטחון של האו"ם בנושא ובראשם: משך עבודת הוועדה, אמינות החברים בה, שקיפות, עמידה בסטנדרטים בינלאומיים ועצמאות הוועדה.
בראש ההשוואה מוצג הפער המשמעותי במשך עבודת הוועדה (עד להצגת דו"ח הביניים של מסקנותיה): בעוד שבישראל הוקמה הוועדה ב-14.6 ועבודתה נמשכה כשבעה חודשים, נטען כי הוועדה הטורקית הוקמה ב-11.8 וסיימה את עבודתה כבר בחודש ספטמבר לאחר שלושה שבועות של עבודה בלבד.
תחת סעיף השקיפות והפומביות נטען כי בעוד לוועדה הישארלית אתר אינטרנט הפתוח לכל וכי מרבית הדיונים בנושא היו פומביים וכן נערכו בנוכחות משקיפים שנכחו בכל הדיונים, לרבות אלה שהתקיימו בדלתיים סגורות - הרי שלוועדה הטורקית לא הוקם אתר אינטרנט והדו"ח לא פורסם ואין אליו גישה עבור הציבור הרחב.
כמו כן מבקרים במשרד ראש הממשלה את העובדה שכל נושא סמכותה של הוועדה הטורקית לזמן עדים וכן המסמכים עליהם התבססה - אינם ידועים. ביקורת נוספת מובעת על אופי הוועדה - כאשר הוועדה הישראלית מוצגת כוועדה ציבורית בלתי תלויה בראשות שופט בית המשפט העליון בדימוס, ואילו זו הטורקית שהטילה את האחריות לאירועים על ישראל הינה ועדה פנים-ממשלתית המורכבת מפקידי ממשלה ממונים.
במשרד ראש הממשלה מתהדרים גם בקורות החיים של חברי הוועדה לרבות השכלתם האקדמית הבינלאומית והשיגיהם - וכן בזהותם של שני המשקיפים הבינלאומיים בוועדה, קנט ווטקין הקנדי ודייויד טרימבל האירי. למולם, נטען, מורכבת הוועדה הטורקית מ"נציגים ממשרדי ממשלה שונים, אשר זהותם הפרסונאלית אינה ידועה".