נשיא ארה"ב, ברק אובמה, נואש מראש הממשלה, בנימין נתניהו, בעקבות קריסת המאמצים הדיפלומטיים של ארה"ב במזה"ת - כך קובע מאמר פרשנות באתר הפוליטי הנחשב "פוליטיקו", שנסמך על פקידי ממשל.
בשנתיים שחלפו ניסה ממשל אובמה לתת לנתניהו ליהנות מהספק והוסיף להתייחס אליו כאל שותף פוטנציאלי לעסקת שלום בין ישראל לפלסטינים. בכירי הממשל הוסיפו לראות בו מנהיג שחולק את ערכי ארה"ב, אך, בה בעת, גם פוליטיקאי שנאלץ להתמודד עם אילוצים פנימיים קשים. וושינגטון ראתה עצמה מחויבת לסייע לנתניהו להתגבר על אילוצים אלה.
אבל הגישה הזו כלפי נתניהו נמוגה, כותב בן סמית, שהבלוג שלו ב"פוליטיקו" מתמקד בבית הלבן ובסוגיות פוליטיות.
בשבועות שחלפו השתרשה בממשל השקפה מפוכחת חדשה על ראש הממשלה. לפי השקפה זו, הסיכויים לצמיחת ברית ברמה האישית בין אובמה לנתניהו שואפים לאפס.
"הרעיון ששני המנהיגים יוכלו להיות מעין גרסה דיפלומטית של הזוג המוזר, ולהפיק תועלת הדדית מהיחסים ביניהם - הרעיון הזה נזרק לפח האשפה", כותב האתר. "ההשקפה האמריקנית החדשה היא, שהציפיות הגרועות ביותר לגבי קשי העורף של נתניהו אכן אוששו. בממשל מאמינים, שנתניהו העדיף להתמודד עם אילוצי הקואליציה שאותה דחף עוד יותר ימינה, ושהוא אינו יכול לצפות לאהדה או סיוע מוושינגטון בהתמודדויות הפוליטיות הפנימיות שלו".
במקביל, יש בית הלבן ספקות גוברים והולכים לגבי יכולתו של נשיא הרשות הפלסטינית, מחמוד עבאס, לשמש בעל ברית חזק ועקבי של ארה"ב. הוא שילהב את זעמו של הממשל בגלל מה שפקידי ממשל מתארים כ"דרישות בלתי עקביות".
ההתפכחות מנתניהו ומעבאס ציננה במידה משמעותית את יחס המשל לשניהם, אומר "פוליטיקו". צינה זו צפויה להקפיא את הסיכוים ליזמת שלום חדשה של ארה"ב במזה"ת.
"כל מנהיג צריך להתמודד עם בעיות פוליטיות קשות; השאלה לגבי שני הצדדים (נתניהו ועבאס) היא, האם הם מוכנים לקבל החלטות קשות שעולות בקנה אחד עם האינטרסים שלהם למרות הבעיות הפוליטיות", אמר פקיד בבית הלבן.
יש סיבה נוספת לאבדן העניין של הבית הלבן במזה"ת: פרישת רם עימנואל ודייוויד אקסלרוד, שנים מעוזריו הבכירים של הנשיא, שהיו מעורבים עמוקות בתהליך השלום ומצאו בו הזדמנויות פוליטיות והיסטוריות מבטיחות. את מקומם של השניים בבית הלבן תופסים שני עוזרים, דייוויד פלאוף וביל דיילי, שהפגינו עניין מועט במזה"ת ושאין להם כמעט קשרים עם ישראל.
"בהחלט אפשר להבחין בשינוי מאז פרישתם של עימנואל ואקסלרוד", אמר ל"פוליטיקו" צבי קריגר, סגן נשיא בכיר במרכז לשלום במזה"ת על שם דניאל אברהם, בוושינגטון.
התסכול האמריקני מנתניהו ועבאס נבע קריסת שיחות השלום בין הישראלים לפלסטינים, שתוכננו להתחדש בנובמבר, לאחר שנה של איתותים חיובים מצד ישראל, לרבות הכרה פומבית של נתניהו ברעיון שתי מדינות לשני עמים, והסכמתו להקפיא זמנית את הבניה בהתנחלויות, וסירובם של הפלסטינים להצטרף לשיחות ללא ויתורים מראש של ישראל.
"זה היה כשל טוטלי של הדמיון אצל נתניהו ואצל עבאס", אמר פקיד אמריקני לשעבר, שהיה מעורב במאמצים האחרונים לחידוש השיחות. "נוצרת בעיה כאשר יש מנהיגים שאין להם מספיק דמיון כדי להבין כיצד ישתנו הסביבות הפוליטיות שלהם אחרי עסקת שלום".
בכל זאת, לממשל אין שום תכנית ברורה להעניש, ובוודאי לא להחליף, את שני המנהיגים, ציין "פוליטיקו".
"אין שום ספק שהממשל מכיר בכך שהוא צריך להתמודד עם מוגבלויות מסוימות אצל הישראלים והפלסטינים", אמר ל"פוליטיקו" ארון מילר, שהיה חבר במשלחות אמריקניות לתהליך השלום בממשלים קודמים ושמשמש עתה עמית מחקר בכיר במרכז וודרו ווילסון. לדבריו, הקיפאון הקיים ממחיש שהרטוריקה והמאמצים של אובמה אינם יכולים לבוא במקום בעלות ישראלית ופלסטינית במו"מ לשלום.