המעריצים יכריעו את גורל הסכסוך הישראלי-פלסטיני
בשבוע שעבר הודיעה הזמרת מייסי גריי כי היא מתלבטת האם להגיע להופעה בישראל למרות התנגדותה למדיניות ישראל בשטחים.
ההודעה, בה התייעצה הזמרת עם מעריציה האם להחרים את ישראל ולבטל את הופעותיה בארץ, הועלתה לעמוד הפייסבוק שלה ועוררה בו מיד דיון ער, בו התכתשו תומכי ישראל עם המצדדים בחרם.
מאות "לייקים" וקרוב ל-10,000 תגובות הועלו בעקבות הודעתה של גריי (בנוסף למאות ההודעות שהועלו לעמוד), והתפתח דיון שעיקרו השמצות הדדיות בין הצדדים. הפעילים הפקיעו את עמודה של הזמרת והפכו אותו לזירת התגוששות, ואילו גריי, מצידה, החליטה שלא להשתתף בדיון, ולא עדכנה את העמוד מאז החלו הוויכוחים.
התקרית הזו הפכה את עמודה של גריי לאחת הזירות הפוליטיות המרכזיות ברשת, בנושא הסכסוך הישראלי-פלסטיני, למרות שמדובר בעמוד מעריצים של זמרת.
המקרה מחדד את הקושי המרכזי הטמון בדיאלוג עם הגולשים - אובדן שליטה על השיחה, והדגשה של נושא אחר, השונה מכוונתו המקורית של מפעיל העמוד. כך, הערתה של מייסי גריי, שהתכוונה לשתף את הגולשים, התדרדרה לוויכוח פוליטי סוער, המזכיר את ההתרחשויות ברשתות החברתיות בתקופת המשט הטורקי.
על מנת לא ללבות את המהומה ולהתנתק ככל האפשר מההתרחשויות, מפעילי העמוד בחרו שלא להתערב, לא לחסום את הודעות הגולשים ואף לא לצנזר תגובות גזעניות.
למרות שניתן לצפות לאחריות גדולה יותר, קשה להאשים את מייסי גריי, שנמצאת עכשיו בלב הסכסוך הישראלי-פלסטיני.
מהמחשב לרחובות בריסל
פרשנים ברחבי העולם מתבוננים על ההפיכה בתוניסיה, אותה ליוותה בפעילות ניכרת ברשתות החברתיות. המצב החדש הביא רבים בבלגיה להבין את כוחן של הרשתות החברתיות, גם בקרב אזרחים במדינות דמוקרטיות ועשירות.
בשבועות האחרונים החלה התארגנות במדיה החברתית, בעיקר בפייסבוק ובטוויטר, שקוראת לצעירים במדינה לצאת להפגנה בבריסל. זאת במחאה על משבר המשילות במדינה (כ-200 ימים לאחר הבחירות, טרם הוקמה ממשלה שזכתה לרוב בקרב חברי הפרמלנט).
עיקר הפעילות התרכזה ביצירת אירוע בפייסבוק, שזכה לתפוצה רחבה. קרוב ל-25 אלף איש הכריזו כי יגיעו, וכ-26 אלף גולשים אמרו שאולי יגיעו להפגנה, וזאת מתוך 400 אלף המוזמנים לאירוע.
התקשורת עקבה אחרי ההתארגנות בסקרנות, כאשר חוסר ודאות ליווה את הסיקור (מצד העיתונות והמארגנים כאחד). למרות שרבים הכריזו כי יגיעו, קיים לפי רוב פער בין התארגנות אינטרנטית, שאינה דורשת אלא לחיצה על העכבר - לבין פעילות ממשית, הכרוכה ביציאה מהבית לצורך הפגנה פוליטית.
עד שעות מספר לפני ההגנה עצמה שנערכה בבריסל ביום א', המארגנים לא ידעו לכמה משתתפים לצפות. בסופו של דבר הגיעו כ-34 אלף מפגינים לעצרת המחאה.
אמנם לא ידוע האם ישנה חפיפה גבוהה בין המשתתפים בפייסבוק ובין המפגינים עצמם, אך ניתן לקבוע בוודאות כי ההתארגנות ברשתות החברתיות הצליחה לממש עצמה גם מחוץ לעולם הווירטואלי.
בקרוב אצלנו?
הפעילות הפוליטית ברשתות החברתיות בישראל טרם הצליחה להניע אנשים אל מחוץ לספירה הווירטואלית.
אחת מהמחאות הבולטות בישראל, למען שחרורו של גלעד שליט (שינוי תמונת הפרופיל, יום בו התחייבו הגולשים ללבוש לבן וכו'), אמנם מצליחה לסחוף אחריה גולשים רבים, אך לא השכילה לתרגם את התמיכה בפייסבוק ולהשתתפות ממשית.
עם זאת, אין מדובר בהכרח בחולשה של הרשתות החברתיות בישראל, אלא באדישות הציבור ובקושי לארגן הפגנות ענק (כאשר המדיה החברתית אינה אלא אמצעי נוסף במאמצים לאגד קבוצות מחאה).
מעצבים מחדש את שבוע האופנה בניו-יורק
לקראת שבוע האופנה שיתקיים בחודש הבא בניו-יורק, פנתה מעצבת האופנה האמריקנית רבקה מינקוף לגולשים, במטרה שיעזרו לבחור את המראה המנצח לתערוכה.
הגולשים התבקשו ליצור קולאז' מעיצוביה של מינקוף, כאשר הגולש שייצור את המראה המנצח (שייחבר על-ידי מינקוף עצמה) יזכה להשתתף בתערוכה הנחשבת בתפוח הגדול.
התחרות, שמסתיימת השבוע, מתקיימת באתר האופנה Polyvore, שמאגד סביבו את קהילת האופנה המקוונת. קרוב ל-4,000 עיצובים הועלו במסגרת התחרות, מהם ייבחר מנצח אחד.
התחרות ממחישה היטב את מהפכת הרשתות החברתיות והשפעתה על אופי השימוש באינטרנט - אמנם התחרות התקיימה באתר, ולא באחת מהרשתות (על אף התמיכה בתחרות בעמוד הפייסבוק), אך עקרונות המדיה החברתית ניכרים היטב במהלך.
הפנייה לגולשים כאל משתתפים שווי-ערך, המשפיעים על המוצר ומעורבים בתהליכים הפנימיים, שואבת את השראתה מעקרונות הפעילות הרשתות החברתיות.
חברות רבות נוטות לקיים תחרויות רבות מחוץ לגבולות הפייסבוק, בשל המגבלות הכרוכות בפיתוח אפליקציה. את אותן התחרויות ניתן לקיים באתר החברה - ולשלב אלמנטים חברתיים (דוגמת חיבור לפייסבוק) על מנת להבטיח הפצה של הפעילות.
בקרוב אצלנו?
שוק האופנה פעיל יחסית ברשתות בישראל, וניתן לראות פעילויות דומות. עם זאת, מרבית התחרויות עדיין מתקיימות בפייסבוק (בין אם באמצעות אפליקציה או בתחרות שעוברת על חוקי האתר), תוך שימוש ביתרונות הרשתות החברתיות.
הסוד של נייקי
ענקית הספורט נייקי החלה בהפצה ויראלית של סדרת סרטונים קצרים, 15 שניות כל אחד, בכיכובו של שחקן הכדורסל קובי ברייאנט ובבימויו של רוברט רודריגז.
הסרטונים, שהועלו לרשת בתחילת החודש וזכו לעשרות אלפי צפיות, מציגים ככל הנראה פרויקט שעתיד לעלות לרשת בקרוב, אף שתוכנו עדיין לא ידוע לגולשים. הסרטונים הקצרים מנסים ליצור עניין סביב הנושא ולייצר ציפייה בקרב הגולשים.
הסרטונים מדברים על האתגר הגדול ביותר בחייו של הכדורסלן, ומציגים את הפרויקט ששמו "הממבה השחורה".
לאור ההצלחה הקודמת של נייקי ברשת, עם סרטון YouTube שזכה לכ-21 מיליון צפיות, ניתן לצפות לפרויקט מושקע שיעורר עניין רב ויזכה לסיקור נרחב, גם בכלי התקשורת המסורתיים.
נדמה כי נייקי הפנימה את כוחה הרב ברשתות החברתיות, ולכן בחרה שלא לקדם את הסרטונים הקצרים, אלא להפיץ אותם בעזרת הגולשים.
בקרוב אצלנו?
עבור מרבית המשווקים בארץ, YouTube לא משמש כאמצעי בלעדי להפצת סרטונים מסחריים. נדמה כי מפרסמים רבים מעדיפים להשתמש גם במדיה המשודרת, וחוששים להסתמך על כוחן של הרשתות החברתיות.
ב.מ.וו החדשה, לבעלי עניין בלבד
יצרנית המכוניות ב.מ.וו השיקה דגם חדש של מכונית חשמלית, והחליטה כי הקידום המרכזי יהיה דרך המדיה החברתית.
החברה יצרה סדרה של סרטונים דוקומנטריים בנושא עתיד התחבורה, שיעלו לרשת בתחילת פברואר (כרגע הועלה קדימון קצר, המציג את הפרויקט באופן כללי). מטרת הקמפיין שונה, במידה רבה, ממאמצי קידום דומים שנעשו, כיוון שהפנייה איננה לקהל הרחב.
למרות שהגישה איננה מוגבלת, אופי הסרטים מבטיח, כך נדמה לפחות, שהמסר לא יגיע למיליוני צופים, אלא לבעלי עניין בלבד. ההפצה המוגבלת מתיישבת עם מטרות הקמפיין, ששואף להגיע לבלוגרים מובילים בתחום הרכב ולמובילי דעה ברשתות החברתיות.
אופי הקמפיין אף מכתיב את הפלטפורמה, ולפיכך הסרטונים לא הועלו (לפחות לא בשלב זה) לערוץ ה-YouTube של החברה, אלא לאתר ייעודי.
הסרטונים עתידים לספק ערך מוסף אמיתי למתעניינים בנושא, על מנת להבטיח את הפצת התוכן בקהילות התחבורה ברשת. בדרך זו מנכסת ב.מ.וו את נושא עתיד התחבורה, ומקשרת בין המכונית החשמלית לתחבורה עתידנית.
בקרוב אצלנו?
חברות רבות מנסות לפנות למובילי דעה ובלוגרים ישראליים. למרות שרבים רואים בבלוגרים את העיתונאים החדשים, עדיין קיים פער רב, בעיקר באופן ההתייחסות.
חברות רבות מרגישות שעל מנת לעניין את מובילי הרשת עליהן להציע הטבות ומתנות, ורק לעתים רחוקות ניתן למצוא קמפיין המתייחס לבלוגרים באופן בוגר, המדמה את התייחסות המדיה המסורתית לעיתונאים.
איתי בן-חורין הוא מנכ"ל בן-חורין ואלכסנדרוביץ' אסטרטגיה ותקשורת, אשר משלבת בפעילותה גם קמפיינים דיגיטליים ללקוחותיה.