הנחת המוצא היא שהצרכנים כיום - עם שפע תכניות הבריאות והתזונה - מודעים יותר מבעבר למזון שהם מכניסים לפה. הנחת מוצא אחרת היא שהיצרנים והמשווקים מקפידים יותר על הרכיבים שהם מכניסים לאוכל. עדות נוספת לחשיבות הנושא היא מדריך שהשיקו ממש בימים אלה המועצה הישראלית לצרכנות והאגודה לבריאות הציבור שמסייע להתמצא בסבך כל הסימונים.
אך הנחות לחוד ומציאות לחוד. בדיקה שערך "גלובס" מגלה כי צבעי מאכל וחומרים משמרים שכבר נחשדו על-ידי גורמים ממסדיים כמזיקים פוטנציאליים, עדיין נמצאים במוצרי מזון רבים ונפוצים, גם בכאלה שלא חשבתם עליהם. אגב, לא פעם הם נמצאים לצד מרכיבים בריאים או ויטמינים, שאת קיומם חברות המזון דווקא כן מדגישות.
בבדיקת שורה של מוצרים - החל מדגני בוקר, דרך משקאות קלים ועד ממתקים, מצאנו שפע של צבעי מאכל וחומרים משמרים שחשבנו שכבר עברו מן העולם, רבים מהם נמצאים דווקא בפירות היבשים המתועשים - כוכבי החג האחרון.
הגיבורים הראשיים הם צבעי המאכל המלאכותיים העיקריים - טרטרזין (E102), סאנסט ילואו (sunset yellow, המוכר כ-E110) ועוד (ראו בהמשך). קבוצות אוכלוסייה עיקריות העלולות לסבול מהנזקים של צבעי מאכל אלה הם אנשים הרגישים לאספירין, בעלי בעיות נשימה ואסתמה, וכאלה החווים קשיים בקשב ובריכוז. למותר לציין שילדים רגישים יותר לחומרים אלה מאשר אחרים.
במדינות מסוימות, בעיקר בצפון אירופה, נאסר השימוש בחומרים אלה, ובאחרות השימוש בהם הופחת משמעותית בשל השינוי בהרגלי הצריכה של האוכלוסייה. ממש לאחרונה החמיר הפרלמנט האירופי את החובה ליידע על האריזות בנושא 6 צבעי מאכל שעלולים לפגוע בפעילות ובריכוז של ילדים, אך כאן בארץ לא מתכוון משרד הבריאות לאמץ את הסימון.
רופאים: עדיף להימנע
אגפים נרחבים בתעשיית המזון התרחקו מרחק רב מהמזון הטבעי והבריא כפי שהאדם הורגל לצרוך אותו שנים רבות, ומזון מתועש לרוב יכיל חומרים שאינם מיטיבים עם הגוף, אלא שבכתבה זו נעסוק בעיקר בצבעי המאכל המלאכותיים. בניגוד למדינות שתיקנו תקנות האוסרות על שימוש בצבעי המאכל הללו או שנוצרה בהן אווירה המגבילה את השימוש בהם, במשרד הבריאות הישראלי סבורים שהם בטוחים לשימוש, עמדה זו גם מנוגדת למגמות שמחזיקים בהן היום דיאטנים קליניים ורופאים מן השורה הראשונה בארץ ובעולם.
אגב, לפני מספר שנים הורה משרד הבריאות חייב לסמן על גבי אריזות המזון את הימצאותם של מספר צבעי מאכל גם בשמם ולא רק במספר ה-E שלהם, מה שהיווה שלב ראשון בסוג של הכרה ממסדית בסכנה הפוטנציאלית, אך בתגובה שהוא שלח ל"גלובס" ניכר שמעדיפים שם לא להביע דעה נחרצת: "לא ניתן לשלול אפשרות שלפרטים בודדים באוכלוסייה ישנה רגישות לצבעים טרטרזין (E102), סנסט ילו (E110) ואלוורה רד (E129), ועל כן התקנות מחייבות לסמנם בשמם המלא".
בשורה התחתונה, אין תמימות דעים. בקצה אחד עומדים משרד הבריאות וחלק מהיצרנים, הטוענים שמבחינה מדעית אין כל חשש בשימוש בצבעי מאכל ובחומרים משמרים, למעט במקרים חריגים של אנשים אלרגיים ואסתמטיים במיוחד. בקצה השני עומדים רופאים, דיאטנים, נטורופתים ואנשי הרפואה האלטרנטיבית, שממליצים לוותר ככל האפשר על מזון מתועש, מכינים את מרבית המזון בבית ומשלימים בקנייה מוקפדת של מוצרים מוגמרים. אלא שקולם של אנשי המקצוע נוטה יותר ויותר למשנה זהירות בצבעי המאכל ובחומרים המשמרים.
"כשבא אליי מטופל עם היפראקטיביות, אני אומר לו להפסיק ככל האפשר לצרוך צבעי מאכל וחומרים משמרים", אומר פרופ' יונה אמיתי, יו"ר החברה הישראלית לרפואת ילדים בקהילה ומומחה בטוקסיקולוגיה ובבריאות הציבור. "מחקרים מראים ששימוש בצבעי מאכל יכול להגביר היפראקטיביות. צבעי מאכל וחומרים משמרים אמנם לא כלולים בהגדרות הפורמליות של האיגוד הבינלאומי שאחראי על חומרים מסרטנים, אבל יש הרבה שאלות לגבי אינטראקציות בין החומרים הללו. בכלל, לא הייתי מציע לאף אחד להרבות בצבעי מאכל ובחומרים משמרים".
דפנה זיו, בוסאני דיאטנית קלינית במרכז הרפואי לילדים "שניידר", דוגלת בקו דומה: "באופן כללי צריך להעדיף מוצרי מזון שאינם מכילים צבעי מאכל וחומרי שימור. משרד הבריאות, שמתיר להשתמש בחלק מצבעי המאכל, מתנה את השימוש בהם ב"יחס של כמות נאותה למוצר". הבעיה היא איך מגדירים מהי אותה כמות נאותה". מריאנה אורבך, מנהלת היחידה לתזונה ודיאטה בשרותי בריאות כללית, חברת עמותת עתיד, עמותת הדיאטנים והתזונאים בישראל. "גם אם צבע מאכל או חומר משמר לא מזיק בפני עצמו, הבעיות מתעוררות באכילה מצטברת על בסיס קבוע. לא כדאי לקנות מוצר שיש בו יותר מ-3 חומרים מהסוג הזה ביחד. זה מאוד בעייתי".
ואולי זה הסיפור. התקנות נקבעות על-פי ניסויים שנעשים לרוב על בסיס חישוב של מבוגרים הצורכים חומר אחד בלבד. בחיים האמיתיים אנחנו אוכלים מזון מתועש כמעט כל היום. אנחנו לא יודעים על הכמות המצטברת המותרת, את זה אף אחד לא בדק.
בכתבה זו בחרנו לדבר על שינוי בהרגלי חיים גם למי שעיקר סל הקניות שלו מגיע ממפעלים. שינוי קטן, מיידי ומשמעותי. התמקדנו במספר מצומצם של צבעי מאכל וחומרים משמרים עיקריים שידועים כבעלי פוטנציאל לנזק בריאותי מסוים, שנפוצים מאוד בתעשיית המזון בארץ, וכאלה שניתן בקלות להימנע מצריכתם. לגזור ולשמור.
משקאות קלים: עדיף לעבור למים
אמנם מרבית החברות הוציאו צבעי מאכל וחלקם אף חומרים משמרים, ובכל זאת, בקריסטל בטעם תפוזים של חברת יפאורה יש קרמוזין אדום וילואו סנסט. סירופ בטעם ענבים של עסיס כולל צבעי מאכל כמו E122 (קרמוזין אדום) לצד חומרים משמרים , E133 וסנסט ילואו. בבקרדי בריזר בטעם אבטיח מצאנו גם אדום אלורה וקרמוזין אדום, לצד חומרים משמרים. מירינדה בטעם תפוזים של טמפו מכיל את החומר המשמר E211 (ראו מסגרת), וג'אמפ ענבים, אף הוא של טמפו, כולל חומרים משמרים כמו סולפיט.
"אני בכלל ממליצה לוותר על משקאות קלים", אומרת הדיאטנית מריאנה אורבך, מנהלת היחידה לתזונה ודיאטה בשירותי בריאות כללית, חברת עמותת עתיד - עמותת הדיאטנים והתזונאים בישראל. "הם כוללים כמויות גדולות של סוכר שלא מצדיקות את השתייה. מיצי הפירות התעשייתיים גם לא יכולים להוות מקור לוויטמינים. אני ממליצה לעבור למים. ילדים לא אוהבים מים? הם גם לא אוהבים לחגור חגורות ולסדר את החדר".
* תגובות:
מיפאורה, יצרנית משקאות קריסטל, נמסר כי החברה עומדת בכל התנאים, ההנחיות והתקנים של משרד הבריאות ללא פשרות. גם טמפו מסתמכת על אישור משרד הבריאות, ועסיס מציינת כי היא פועלת להוציא צבעים מלאכותיים אלה ממוצריה. זה היה משמח לולא העובדה שעסיס הינה מקבוצת החברות של אסם נסטלה, וראוי שהיתה עושה זאת מזמן כפי שעשו מתחרותיה.
דגני בוקר: לא תמיד בריאים
מה ערכם של הדגנים המלאים אם הם טובלים בצבעי מאכל שמדינות מסוימות כבר אסרו לשימוש?מגמה של עירוב בין הצהרות בריאותיות וצבעי מאכל מלאכותיים מצאנו דווקא בחברת אסם, המתהדרת בדגנים מלאים בשאר מוצריה ובמוצר זה אך מותירה במוצר טריקס פירות צבעי מאכל ידועים לשמצה, כמו אדום אלורה, צהוב סנסט ו-E133. אסם נסטלה, מסתבר, לא רואה סתירה בין השניים ואישור משרד הבריאות מספיק לה על מנת לשלב חומרים שנויים במחלוקת אלה במוצר. במוצר אחר- פיטנס פירות יבשים - מצאנו כמות מזערית של סולפיט. יפה שהדבר מצוין על האריזה למרות שהכמות אינה מחייבת, אבל חבל שיש שימוש בפירות יבשים כאלה ולא בפירות המיובשים בייבוש טבעי
גם ב-FRUITY BEBBLES של חברת POST מצהירים בגאווה על האריזה כי הם מכילים 11 סוגים של ויטמינים ומינרלים, אולם לצידם גם צבעי מאכל בעייתיים כמו אדום אלורה, צהוב סנסט, טרטרזין, בריליאנט בלו ואחרים.
* תגובות:
תגובת נסטלה: "סולפיט הינו חומר משמר המקובל לשימור סוגים מסוימים של פירות יבשים. הסולפיט נמצא ברמה נמוכה ביותר במוצר, שלא מצריכה סימון על-פי נהלי משרד הבריאות. עם זאת, נסטלה מציינת על גבי האריזה גם את נוכחותו המזערית של רכיב זה על מנת לאפשר שקיפות לצרכן".
קישוט עוגות: עדיף לקשט בקצפת
ילדים חשופים במיוחד להשפעה של חומרים כימיים. גופם עדיין גדל, מערכת העצבים שלהם עדיין מבשילה, וכל השפעה - טובה או רעה - משמעותית יותר מאשר בגיל מבוגר. עצוב לראות כי צבעי המאכל החשודים כמזיקים פורחים בכל יום הולדת בגן. אם אין אין אין מסיבה בלי בלי בלי עוגה, הרי כמעט שאין עוגה לילדים בלי צבעי מאכל. עדיף להשתמש בסוכריות על בסיס צבעי מאכל טבעיים, בזילופי קצפת או בציפוי מסוג אחר.
סוכריות Werner's Deco שמיובאות על-ידי ליימן שליסל הן סוכריות דרז'ה צבעוניות שמיועדות להתמקם על העוגה ולעטר אותה מלאות בצבעי מאכל כמו טרטרזין, סנסט ילואו ואדום אלורה (E132).
סוכריות אחרות מתוצרת המרשלג מכילות טרטרזין, סנסט ילואו, קרמוזין (E22), פונסאו 4R (E124), אינדוגוטין (E132), בריליאנט בלו.
גם "המרציפן השמח" של המרשלג מכיל מרכיבים לא משמחים כמו טרטרזין, סנסט ילואו, קרמוזין אדום, פונסו 4R, אינדוגוטין (E132), ובריליאנט בלו. בסוכריות הכתומות לקישוט עוגה של חברת הנמל הצבע הכתום מתקבל כתוצאה מקוקטייל מלאכותי של טרטרזין, E102, פונסו (E124), בריליאנט בלו וצהוב סנסט. סוכריות צבעוניות של הנמל (הסוכריות הקלאסיות לקישוט עוגות) מכילות צבעי מאכל כמו טרטרזין, פונסו, צהוב סנסט ובריליאנט בלו. תמצית בטעם רום של שופרסל מכילה את צבע המאכל קרמוזין אדום.
* תגובות:
אלחנן אייכלברג, מנכ"ל המרשלג: "אם היינו מוצאים צבעים טבעיים מבחינת המראה וללא טעם לוואי היינו מחליפים מיד. אנחנו משתמשים בכמויות קטנות ומניחים שאלה מוצרים שלא אוכלים אותם באופן קבוע".
ממתקי עלה: "החברה מחפשת פתרון לבעיה תחת הכשרות המהודרת שיש לה".
ליימן שליסל: "היצרן מסר שהוא בוחן אפשרויות שונות לשימוש ברכיבי מזון טבעיים".
ממתקים: החברות הגדולות מקפידות יותר
כצפוי, קטגוריה זו מכילה צבעי מאכל באופן שיטתי ובולט. כלל אצבע הוא שככל שצבעו של הממתק בוהק יותר, במיוחד ממתקים בתפזורת, כך סביר להניח שהוא מכיל צבע מאכל מלאכותי ומזיק.
צבעי המאכל המלאכותיים נמצאים לאורכם ולרוחבם של כל סוגי הממתקים, גם הבולטים שבהם, כמו עדשי m&m של סידס, המכילים אדום אלורה, סנסט ילואו וטרטרזין.
גם מסטיק הובה-בובה הפופולרי מכיל צבע מאכל אדום אלורה, אף שעל המדף נמצאים גם הובה-בובה ללא צבעי מאכל. מסתבר שזהו שינוי שהתחיל בשנה שעברה וכרגע בשוק נמצאות שתי הגרסאות.
מי שלא חסכה בצבעי מאכל היא כרמית - סוכריות על מקל בטעם פירות עם סוכריות צבעוניות מכילות את צבעי המאכל טרטרזין סנסט ילואו , E124, E133, E110, E122.
צל"ש יחסי לחמצוצים בשם "סאואר סטיקס" של גורי. לא. לא בגלל מיעוט בצבעי מאכל, אלא בגלל שלצד תרכובות צבעי המאכל (E133, ו-E102) מצויית אזהרה: "עלול לגרום לפעילות יתר לילדים", כנראה עקב התקינה האירופית החדשה. כך גם על גבי ממתק "לאסו" בטעם תות שדה, המכיל צבע מאכל אדום אלורה (E129).
סוכריות על מקל שנקראות YOGUETA, מכילות אמנם ויטמין סי, אבל גם אדום אלורה (E129) וכחול מבריק (133E).
מרבית חטיפי הקוקוס הקלאסיים (הורודים בציפוי שבבי קוקוס) מכילים קרמוזין אדום, וגם המרמלדות מכילות לרוב צבעי מאכל כמו קרמוזין, בריליאנט בלו וילואו סנסט.
צבעי מאכל מלאכותיים נמצאים, למרבה הצער, גם במותג הפרטי של רשתות השיווק. מרשמלו במותג הפרטי של רשת מגה מכיל את צבע המאכל קרמוזין אדום (E122).
חטיף הפיצוחים "מנצ'יס" במותג הפרטי של שופרסל מכיל את צבע המאכל סנסט ילואו (E110) זאת לעומת חטיף מקביל של חברת "שקדיה" שנקי מצבע מאכל ויכול להוות אלטרנטיבה מבחינה זו.
הבעיה קשה שבעתיים בממתקים שבתפזורות, שנמצאים בעיקר בחנויות מתמחות ובפיצוציות. מה עושים? פונים למוכר ומבקשים ממנו את האריזה של התפזורת, שם חייבים להיות מצוינים הרכיבים של המוצר. אבל בעיקר, ממעטים לקנות. "חשוב להסביר לילדים את הסכנות האפשריות בשימוש בצבעי מאכל", אומרת תלמה קינן פינץ, מטפלת ביו-רפואית ויועצת לשינוי הרגלי תזונה במשפחות. "חשוב למצוא תחליפים מתוקים טובים יותר, ובעיקר, לא לקשור בין ממתקים לפרס".
בשנים האחרונות עברו חברות גדולות כמו עלית לשימוש בצבעי מאכל טבעיים והקטינו את כמויות החומרים המשמרים, כך למשל בטופי "ברכות", סוכריות מציצה ומסטיק בזוקה של עלית.
חברות קטנות יותר וממותגות פחות, שמוצריהן זולים יותר, נשארו עם צבעי המאכל המלאכותיים, שהם זולים יותר מצבעי מאכל טבעיים המיוצרים מסלק, כורכום וכו'. כך, משפחה שרוצה לחסוך כסף נאלצת לאכול צבעי מאכל מלאכותיים, בעוד שאילו היתה חובה של משרד הבריאות לעבור לצבעי מאכל טבעיים, היו כל החברות עוברות לחומרים הלא המזיקים.
לדוגמה, חבילת טופי של עלית במשקל 850 גרם עולה 20.50 שקל, בעוד שחבילת קילו של חברה קטנה עולה 2 שקלים פחות אבל מכילה טרטרזין, E133 ו-E124.
* תגובות:
אם נסתכל על התגובות, ניכר כי החברות מבינות את המגמה בשוק. בליימן שליסלמציינים כי זו מגמה שהם נערכים אליה. במוצר יוגוטה מיני פירות תהליך החלפת הצבעים כבר התחיל לפי התקן האירופי שהוחמר בשבועות האחרונים. מגורי נמסר בתגובה כי ההערה צוינה לפי התקנה הקיימת באירופה ובארצות-הברית וכי בשוק יש כבר סדרה אחת ללא צבעי מאכל מלאכותיים ובקרוב יכנסו נוספות.
שופרסל ציינה בתגובתה כי היא עוברת בדיקות של משרד הבריאות וכי מרבית מוצריה נקיים מצבעי מאכל. היינו מצפים ליותר מרשת בסדר הגודל של שופרסל, במיוחד לנוכח העובדה שהיא זו שהגישה ללקוח את המוצר הפחות טוב בקטגוריה זו.
רשת מגה מסרה כי "במוצרי המרשמלו והפפאיה המיובשת אנו משתמשים בצבעי מאכל בכמות ובתקן המאושרים על-ידי משרד הבריאות". שוב, היינו מצפים מרשת כה גדולה לתת לצרכנים יותר מאשר דרישת הסף.
חברת כרמית מסרה כי הסוכריות שבדקנו הן המוצר היחיד בסדרה שאינו מכיל צבעי מאכל טבעיים וכי מרבית מוצריהם מכילים צבעי מאכל טבעיים.
סידס ציינה כי "היא מקפידה על עמידה בדרישות והתקנים הישראלים ותקפיד להמשיך לעשות כן".
פירות יבשים: עדיף אורגניים
דובדבן מסוכר של שקדיה מכיל אריתרוצין, וקיווי מסוכר מכיל טרטרזין צהוב וכחול מבהיק (כן, הצהוב והכחול המלאכותיים הם אלה שיוצרים ביחד את הירוק הזרחני, ולא אמא אדמה).
פפאיה מיובשת של מגה מכילה את הצבע אדום אלורה, הדובדבן המסוכר של חברת "ששון הקולה" מכיל אדום אלורה (שמצוין על האריזה רק במספר ה-E שלו), והקיווי המיובש של "ששון הקולה" מכיל כחול מבריק (E133).
כל זאת במקביל לנוכחותם של חומרים משמרים כגון סולפיט וסודיום בנזואט שגורמים לשלל נזקים, מאסתמה ועד היפראקטיביות.
כל אלה פרוסים בקדמת הבמה של רשתות השיווק ונמכרים במבצעים, בעוד שהפירות היבשים הבריאים שיובשו בשמש מכילים מרכיבים תזונתיים מצוינים אך נראים דהויים יותר ועולים פי שניים.
* תגובות:
שקדיה וששון הקולה: "הפירות מיובאים מחו"ל ואין אפשרות לייצר ולשנע פרי ללא חומרים אלה".
מגה:"השימוש בצבע הינו באישור משרד הבריאות".
חומרים משמרים: הבעיה מחמירה בגלל שימוש מוגבר
אם צבעי המאכל נועדו רק לקישוט ואין להם שום תועלת תזונתית או בריאותית, הרי שתחום החומרים המשמרים הוא מורכב יותר.
באופן בסיסי, חומרים משמרים נועדו להגן על המזון מפני חיידקים או פטריות - מטרה חיונית בפני עצמה. אלא שהחומרים המשמרים מאריכים את חיי המדף של המוצר וכך נוצר מניע לתעשיית המזון להשתמש בחומרים משמרים אגרסיביים יותר בכמויות גדולות יותר.
למרות שיש חומרים משמרים שנחשבים לבטוחים בפני עצמם, כגון פוטסיום סורבט, רבים ממליצים להפחית את צריכתם באופן כללי ולחזור למזון הטבעי: "השימוש בחומרים משמרים מסוימים הותר לאחר שנוסו על חיות מעבדה, אולם נבדקה צריכה עד רמה מסוימת. לא נתנו לחיות המעבדה בניסוי שילובים של כמה חומרים משמרים ובכמויות שאנחנו אוכלים", מסביר הנתורופט ד"ר חיים סדובסקי.
"השילובים בין סוגים שונים של חומרים משמרים והכמויות המצטברות לאחר שנים של אכילת מוצרים מתועשים, במקביל לאכילת תרכובות מתועשות של צבעי מאכל, יוצרים סיפור חדש".
* E211 עם ויטמין סי - שילוב מסוכן
לפני כ-3 שנים נערכו שני מחקרים בבריטניה על החומר המשמר E211. שני המחקרים בדקו את הרכיב הזה עם רכיבים נוספים. הסתבר שבאינטראקציה עם ויטמין סי, עלול להיווצר בנזן, שהוא חומר מסרטן האסור לשתייה. כמו כן הסתבר שחומר זה בפני עצמו עלול להיות מעורב בפגיעה בחלקים חיוניים בתא. בעקבות כך חברות רבות בעולם הוציאו את החומר המשמר הזה ממוצריהן. בארץ הוא קיים, בין השאר במירינדה בטעם תפוזים של טמפו, בעוגת פס היער השחור של גדרון, במיונז אמיתי של תלמה, ברטבי סויה של קיקומן וקנור ובאחד ממרחי הסנדוויץ' של הלמנ'ס.
* נקניקים: מלאים בחומרים משמרים
קבוצת מוצרים בעייתית אחרת הם הנקניקים, הפסטרמות והנקניקיות. כל התעשייה מלאה בחומרים משמרים אופייניים מקבוצת הניטריטים.
"ניטריטים ידועים כחומרים שבעייתיים במיוחד לאנשים עם בעיות אסתמה. ניטריטים נקשרו לסרטן במיוחד כשבשרים מעובדים נעשים "על האש", הם נקשרו גם להיפראקטיביות ולכאבי ראש. אלו תופעות שכבר נחקרו והן ידועות. תמיד סיכוי תמיד בדברים האלה שאנחנו לא מקשרים את התופעות באופן ישיר כמו חוסר שקט או כאבים למיניהם. אני בפירוש מציעה להמעיט באכילת נקניקים ונקניקיות".
* תגובות:
יוניליוור: החברה, בעלת המותגים תלמה, קנור, הלמנ'ס, מסרה כי "השימוש בחומר נעשה על-ידנו בהתאם לתקינה ובמינון המינימלי ההכרחי. יחד עם זאת, בשל דרישה צרכנית, אנו פועלים למציאת חלופות".
משרד הבריאות: החומרים בטוחים
ממשרד הבריאות נמסר: "אכן ידוע לנו על החלטת הפרלמנט האירופי בנוגע לחובת סימון מידע נוסף על 6 צבעים מלאכותיים לגבי האפשרות של השפעה על פעילות וריכוז של ילדים. על-פי דעת מומחים בארץ ובחו"ל, לרבות המומחים של הרשות האירופית לבטיחות מזון, המחקר שהוביל להחלטה זו אינו מהווה בסיס לשינוי תנאי השימוש בצבעים הללו. גם על-פי המלצות ארגון הבריאות העולמי (WHO), השימוש בצבעים אלה נחשב לבטוח על-פי מיטב הידע המדעי המצוי כיום. התקנות בישראל מחייבות את סימון הוספת הצבעים ברשימת הרכיבים, כפי שגם מחייבת החקיקה במדינות מפותחות רבות אחרות ועל-פי התקינה הבין-לאומית.
"סודיום בנזואט E211 הינו חומר משמר המותר לשימוש בתנאים מסוימים באיחוד האירופי כמו גם בישראל, וזהו המצב גם במדינות מפותחות נוספות כגון ארצות-הברית. חומר משמר זה הינו בטוח לשימוש בתנאים הנקובים בתקנות הישראליות, וזאת על סמך מיטב הידע המדעי המצוי כיום הכולל את המלצות ארגון הבריאות העולמי.
"ערכי הסף הבטיחותיים עומדים בקו אחד עם אלה אשר במדינות המפותחות הכוללות את ארה"ב והאיחוד האירופי".
