תרבות היזמית בישראל נחשבת לאחד היתרונות התחרותיים שלנו בכל הנוגע לתעשיית ההיי-טק ומדעי החיים העולמית. אולם, על-פי דו"ח חדש של PWC שהגיע לידי "גלובס", מדינות מתפתחות נושפות בעורפה של ישראל, ואולי כבר עקפו אותה בפרמטר הזה.
על-פי הדוח, שעוסק בחדשנות רפואית, רמת הפעילות היזמית בתחום המכשור הרפואי בישראל פחותה מאשר במדינות כגון הודו, סין וברזיל. רמת הפעילות היזמית נמדדה לפי הפרמטרים הבאים: מספר חברות חדשות, היקף גיוסים לחברות בשלבים מוקדמים, כמות שיתופי פעולה של אוניברסיטאות ותעשייה, והמידה שבה חברות באותה מדינה מאמצות חדשנות בתחומי פעילותן.
חברת הייעוץ PWC העולמית (המיוצגת בישראל על-ידי קסלמן וקסלמן) שערכה את הדו"ח, בחרה תשע מדינות המובילות בתחום חדשנות במכשור רפואי, ובהן ישראל, ובדקה את כושר התחרות שלהן זו מול זו. הבדיקה נערכה על-פי קטגוריות כגון תמריצים פיננסיים, מקורות לחדשנות, מערכת רגולטורית תומכת וקהילת משקיעים תומכת.
"הכללת ישראל במחקר לבדה היא מחמאה גדולה", אומר קלאודיו ירזה, ראש מגזר מדעי החיים ושותף ב-PwC Israel. "כשמסתכלים על הישגי ישראל לפי נפש, אין ספק כי היא מובילה. כאשר בוחנים את עצמנו אבסולוטית - ברור שאין לנו אפשרות להתחרות מול המדינות האחרות בדו"ח בגלל גודלה של המדינה".
ברמת החדשנות הרפואית הכוללת, ממקם הדו"ח את ישראל במקום השישי בעולם, אחרי ארה"ב, גרמניה, בריטניה, צרפת ויפן. לעת עתה היא מצויה לפני המדינות המתפתחות, אך הדו"ח מתריע כי עד 2020 צפויה סין להשיג את מדינות אירופה בדירוג, כלומר לעקוף את ישראל.
כפי שהצהיר ירזה, בפרמטרים הנמדדים באופן יחסי, כגון מספר החוקרים וההשקעה במו"פ לנפש ישראל ממשיכה להוביל, ואילו בבחינה אבסולוטית של פטנטים או חוקרים היא מדשדשת לקראת הסוף, יחד עם ברזיל והודו.
אך בפרמטר אחד ישראל מובילה ללא מתחרים - רמת ההשקעה בהון הסיכון כשיעור מהתל"ג - 1.2%, לעומת 0.3% אצל הבאה בתור - ברזיל, ולעומת 0.2% בארה"ב. ירזה: "למרות הנתון המעודד לכאורה, המימון אינו נמצא בשפע. אמנם 2010 הייתה בסופו של דבר לא רעה, אבל 2011 צפויה להיות פחות טובה ממנה. 2011 תהיה שנה קריטית לעתיד תעשיית הון הסיכון בישראל, ורק בסופה התמונה תתבהר".
ארה"ב מאבדת מכוחה
על-פי הדו"ח, שיוצג היום גם בכנס אינטרנטי שעורכת PWC ישראל עם ILSI, ארה"ב היא השלטת בשוק המכשור הרפואי, אך מצב זה צפוי להשתנות בעשור הקרוב מכמה סיבות.
אחת מהן היא ההתדרדרות במעמדה של ה-FDA, רשות המזון והתרופות האמריקנית, אשר כבר אינה מהווה בנצ'מרק ליתר המדינות לאישור מוצריהן. נמצא כי בהשוואה למדינות אחרות, אי-הוודאות לגבי התהליך הרגולטורי בארה"ב היא הגבוהה ביותר.
עוד סיבה היא שהמדינות המתפתחות צומחות הן בתל"ג ובאוכלוסייה, והן מנוסות באספקת הצורך הכי גדול של תעשיית הבריאות כיום: מוצרים זולים.
כמו-כן, מערכות הבריאות של מדינות אלה עדיין בחיתוליהן, אך הדבר פועל לטובתן - הן אינן כלואות בגישות שמרניות ולא חדשניות המאפיינות את מדינות המערב.
"איני מאמין כי בעשור הקרוב מדינות מתפתחות יהוו שוק חלופי עבורנו לארה"ב", אומר ירזה. "הבדלי התרבות עדיין גדולים מדי ואני לא חושב שאנחנו באמת מבינים מה דרוש לצרכן הבריאות הסיני".
לדברי ירזה, לישראל עדיין יש ייחוד מול המדינות המתפתחות. "ישראלים יודעים לחסוך בעלויות באמצעות רעיון חדש לגמרי, בעוד בהודו וסין יודעים לחסוך באמצעות יעילות בייצור".