בתחילת פברואר יתקיים בירושלים אירוע היסטורי ליחסי מדינת ישראל והאיחוד האירופי: כ-500 חברי פרלמנט אירופיים ינחתו בירושלים לכנס בן ארבעה ימים שארגנה "השדולה האירופית" (European Friends of Israel).
חשיבות האירוע לכלכלת ישראל גדולה מאוד לאור העובדה שהאיחוד האירופי הוא שותף הסחר הגדול ביותר של ישראל: בשנת 2010 עמד סחר החוץ (יצוא + יבוא) בין ישראל לאיחוד האירופי על כ-36 מיליארד דולר, והיווה כשליש מסך כל סחר החוץ של ישראל.
"כדי להבין את חשיבות האירוע יש להבין את המעמד החדש של הפרלמנט האירופי", מסבירה אתי לוי, מנהלת תחום הסכמי סחר בילטרליים והאחראית על היחסים עם האיחוד האירופי במשרד התמ''ת, שלא מסתירה את התרגשותה.
"אמנת ליסבון, שנכנסה לתוקף ב-1 בדצמבר 2009, שינתה את מעמדו של הפרלמנט האירופי בכל הנוגע למדיניות הסחר. עד לכניסתה לתוקף נקבעה מדיניות סחר החוץ של האיחוד האירופי על-ידי הנציבות ומועצת השרים, והפרלמנט היה מקבל עדכונים בלבד.
"כיום, לאחר הפעלת האמנה, לפרלמנט האירופי יש סמכות מאשרת של הסכמי הסחר ושל ההחלטות המשמעותיות בתחום. כלומר, הסכם סחר חופשי חדש, תוספות לו או שינויים בו - ייאלצו לעבור את אישור הפרלמנט לפני אשרורם הסופי. שינוי מאזן כוחות זה הופך את המשלחת לחשובה מאוד מבחינתו".
אתי לוי, מנהלת תחום הסכמי סחר בילטרליים והאחראית על היחסים עם האיחוד האירופי במשרד התמ''ת
לפיכך, העובדה שמרבית חברי הפרלמנט (סה"כ ישנם 736 חברי פרלמנט) יבלו באתרים תיירותיים ברחבי הארץ, ייוועדו עם מנהיגים ישראלים ויבקרו במפעלים העיקריים של המדינה, אינו דבר של מה בכך. אותם פרלמנטרים - שמייצגים כ-375 מיליון אירופיים - יקבעו את גורלם ואת עתידם של יחסי ישראל-אירופה.
אתגר 1: סחר בתרופות
המבחן הראשון של הפרלמנט כלפי ישראל הוא באשרור הסכם חיוני מאוד לתעשיית התרופות, שהינה תחום הסחר העיקרי בין שני הצדדים. מדובר בהסכם ACAA (Agreement on Conformity Assessment and Acceptance of Industrial Products) שנחתם ביוני 2009 בראשי תיבות.
משמעות ההסכם היא הכרה הדדית בבדיקות GMP (Good Manufacturing Practice) - תקן לתהליך ייצור תרופות - שעורכות הרשויות המוסמכות באירופה ובארץ בקרב יצרני התרופות. במאי 2010 נחתם ההסכם במעמד השר והוא ממתין כעת לאשרור הפרלמנט.
הסכם זה צפוי להסיר מכשולים לסחר ויוזיל משמעותית את היצוא, שכן הוא צפוי לפטור את יצואני התרופות הישראליים מביצוע בדיקות מעבדה נוספות באירופה. כמו-כן, הוא יאפשר למשרד הבריאות הישראלי לבצע את הביקורות התקופתיות על תהליך ייצור התרופות ולהעניק אישורי GMP.
"ההסכם יאפשר לתעשייה הישראלית גישה מהירה וזולה יותר לשוק התרופות האירופי, ויביא לחיסכון רב בעלויות הכרוכות ברגולציה על תהליכי היצוא והיבוא ממדינות האיחוד האירופי", מסבירה לוי, "ישראל היא המדינה הראשונה מבין המדינות שאינן מועמדות להצטרפות לאיחוד האירופי איתה חתם האיחוד האירופי על הסכם מסוג זה". לדבריה, "הפרלמנט הוא גוף פוליטי גרידא ולא כל שיקוליו הם שיקולי סחר או כלכלה, לכן הקשר שלנו עם הפרלמנט וחבריו הוא קריטי וחייבים לטפח אותו".
אתגר 2: ארגונים אנטי-ישראלים
לנוכח תדמיתה הרעועה של ישראל בעולם והפעילות הענפה שמבצעים הארגונים האנטי-ישראלים בעולם, בעיקר באירופה, התמיכה של הפרלמנטרים האירופים חשובה אף יותר. הפעילות האנטי-ישראלית מצליחה חלקית לעשות את שלה: "יותר מ-20% מהיצואנים הישראלים מדווחים כי הם סובלים בצורה כזו או אחרת מסנקציות או מחרם שמוטל עליהם", מסביר מישל גור-ארי, מנכ''ל השדולה הפרלמנטרית למען ישראל באירופה.
"ישנה תמונה שצולמה ביוני 2010 בדבלין, שבה שני שוטרים איריים שומרים על עגלה של תפוחי אדמה מתוצרת ישראל מפני קומץ מפגינים שמנסים להפיל אותה. מה תפוחי האדמה עשו להם, לאן הגענו?", תוהה גור-ארי, שמספר גם על מקרה בו מפגינים אנטי-ישראלים צבעו אבוקדו ישראלי באדום, עמדו בפתח סופרמרקט וצעקו כי האבוקדו הישראלי "מלא דם של פלסטינים". "אתה רואה את האירופיים המומים לגמרי", הוא מספר, "הם התחילו לבדוק וחשבו פעמיים אם לקנות או לא-לקנות מוצר ישראלי, כי הם ממש לא אוהבים שמסתכלים להם אל תוך עגלת הקניות ועושים להם צרות".
על אף שאין מדובר בהפגנות ענק, גור-ארי טוען שניכר כי הגופים הללו פועלים בצורה מתוזמנת היטב ומקצועית לא פחות. "ביום ש-H&M פתחה את סניפה בקניון עזריאלי בתל אביב, היו הפגנות בז'נבה, בפריז, בבריסל ובערים נוספות בגרמניה ובדנמרק. מדובר היה במצבע מאורגן ומתואם היטב בו המפגינים נשאו שלטים בהם היה כתוב: 'כל מי שקונה ב-H&M תורם לכיבוש הישראלי'. לדברים הללו יש השפעה", מספר גור-ארי.
על אף הרושם, החרם לא נעשה רק כלפי מוצרים שמגיעים מעבר לקו הירוק. "זה לא רק על מוצרים שמגיעים מההתנחלויות, זה גורף", מוסיף מנכ''ל השדולה. לדבריו, שיתוף הפעולה עם ישראל יכול לגבות מחברות מחירים גבוהים. "ענקית התחבורה Veolia, שניגשה למכרז לבניית הרכבת הקלה בירושלים, הפסידה מאוחר יותר מכרז חשוב מאוד בשטוקהולם, ואנחנו יודעים שזה היה בגלל כוונתם לבנות תשתית בירושלים", הוא מסביר.
החשיבות של שדולה אקטיבית בפרלמנט האירופי הגיעה לשיאה בעת מבצע "עופרת יצוקה", כשהסכם חשוב לשיתוף פעולה בתחום התעופה האזרחית הגיע לפרלמנט האירופי. "היו קולות מובילים לא לאשר את ההסכם כדי להעניש את ישראל עקב האירועים בעזה. איתרנו את אותם פרלמנטרים והסברנו להם שאין טעם להעניש את האירופיים שמגיעים לישראל ואת הישראלים שמנסים להגיע לשם. הצלחנו להפוך את הקערה על פיה, ולבסוף ההסכם אושר ברוב גורף של קולות: 455 הצביעו בעד ורק 116 הצביעו נגד או נמנעו. לפני ההצבעה המגמה הייתה לרעתנו".
מישל גור-ארי, מנכ''ל השדולה הפרלמנטרית למען ישראל באירופה
אתגר 3: לתת לכוחות השוק לעבוד
עם זאת, לא הכול פסימי וישנם גם דברים חיובים מאוד. "ישראל הצליחה למצב את עצמה כמרכז מחקר ופיתוח מול אירופה, שסובלת ממחוסר בחוקרים ושיעור ההשקעה שלה במו''פ כחלק מהתמ''ג נמוך. זו הסיבה שבכנס שאנו מארגנים כאן, אנו מדגישים את כל ה'טקים' בהם ישראל בעלת יתרון יחסי בולט: היי-טק, ביו-טק, מדיה-טק, ווטר-טק וכו'. האירופים כן רוצים לשתף אתנו פעולה, כי יש לנו תרומה ייחודית ביכולת לשפר את רמת החיים במגוון רחב של נושאים והם זקוקים לזה", מסביר גור-ארי.
השאלה הנשאלת היא, מהו הגורם שיכריע את גורל היחסים בין ישראל לאיחוד האירופי - הכלכלה או הפוליטיקה? "ישראל היא בהרבה מאוד תחומים מדינה אירופית, ולכן יש רצון לקרב את ישראל. הרבה גורמים מנצלים את הפוליטיקה כדי לעכב או לשבש את היחסים. אבל כוחות השוק חזקים יותר מזה. אין ספק שהאקלים הפוליטי משפיע על כלכלה, אבל לדעתי חשוב לזכור כי גם ההיפך נכון", סיכם גור-ארי.
אתגר 4: התגברות על "עופרת יצוקה"
מיסוד היחסים הפורמליים בין ישראל לאיחוד האירופי החל ב-1975, כשנחתם בראשונה הסכם סחר חופשי בטובין (לא בשירותים), מצב שנמשך עד עצם היום הזה. השדרוג המהותי ביחסים התרחש 20 שנה מאוחר יותר, עת נחתם "הסכם האסוציאציה" (Association Agreement) ב-20 בנובמבר 1995, כחלק מהמאמץ של אירופה להגביר את מעורבותה באגן הים התיכון.
הסכם זה, שנכנס לתוקפו ב-1 ביוני 2000, מהווה מסגרת חוקית בתחום המדיני, המאפשרת דו-שיח פוליטי רצוף שמתבסס על הכרה משותפת ביסודות הדמוקרטיה ובשמירה על זכויות האדם. מעבר לכך, הסכם זה נועד להגביר את שיתופי הפעולה בתחומי הכלכלה, המדע, המשפט, התרבות והחברה.
הסכם האסוציאציה כולל למעשה שני סוגי הוראות. בקבוצה הראשונה נכללות הוראות הפעילות שממשיכות את המציאות שיצר ההסכם מ-1975, בדבר הורדת מכסים וחסמים אחרים לסחר בטובין ובמוצרים חקלאיים. בקבוצה השנייה נכללות הוראות בנושאים פוטנציאליים נוספים לשדרוג היחסים בין הצדדים כמו שיתופי פעולה בתחומים של סחר חופשי בשירותים, בדיני תחרות, באיכות סביבה, בתיאום כללים חשבונאיים, בתחבורה, בתקשורת ועוד.
ב-2007 החלו דיונים על שדרוג נוסף של היחסים בקשת רחבה של נושאים נוספים, ובתחילת דצמבר 2008 החליטה מועצת השרים של האיחוד האירופי לאשר את השדרוג. אלא שבסוף דצמבר 2008 החל מבצע "עופרת יצוקה", ומאז היחסים מוקפאים וכל ניסיון לשדרג או להעמיק את מערכת היחסים עם האיחוד האירופי נתקל בסירוב מסיבות פוליטיות גרידא.
ד''ר ליאור הרמן, מומחה לכלכלה פוליטית בינלאומית ולאיחוד האירופי, מבקש לסייג את הדברים. "אין ספק שמבצע 'עופרת יצוקה' טרף את הקלפים, אך הוא אינו הסיבה העיקרית לעצירה בהתקדמות, המקלות בגלגלים התחילו עוד לפני כן", מסביר ד"ר הרמן.
"עוד לפני החלטת מועצת השרים, האירופים דרשו הקפאת ההתנחלויות, התקדמות משמעותית יותר בתהליך המדיני והקלות משמעותיות יותר כלפי האוכלוסייה הפלסטינית. כבר אז הפרלמנט שעשוי היה לאשרר לא כל כך רצה לאשרר, ולכן אחרי 'עופרת יצוקה' הסיכוי היה קטן אף יותר. הפרלמנט מעולם לא הצטיין באהדה לישראל, למרות שישנם פרלמנטרים שתומכים. חשוב לזכור שהפרלמנט הוא גוף פופלרי ופוליטי מאוד, שמושפע בעיקר מדעת הקהל הרחב".
למרות זאת, הוא סובר שישנה התקדמות שאינה באה לידי ביטוי פורמלי: "יש עוד הרבה דברים שלא מפורסמים בעיתונים שקורים ברמות הנמוכות יותר, שנובעים מהבנה הדדית, אבל הם מתקיימים ברמה המוסדית, בביורוקרטיה הישראלית. הנרטיב הפוליטי שונה".
ד''ר ליאור הרמן, מומחה לכלכלה פוליטית בינלאומית ולאיחוד האירופי
אתגר 5: סחר בחקלאות ובמוצרי מזון
כך אפשר להסביר את העובדה שלמרות "עופרת יצוקה" ממשיכים ישראל והאיחוד האירופי לחתום וליישם הסכמי שיתוף פעולה, כמו זה שנכנס לתוקף בתחילת 2010, באחד התחומים הרגישים ביותר עבור האיחוד האירופי: חקלאות ומוצרי מזון. בשל הרגישות הרבה התנהל עד כה הסחר החקלאי תחת מגבולות רבות. כך למשל, ההיטלים הגבוהים על מוצרי המזון פגעו קשות בתחרותיות היצוא הישראלי, ולעתים אף מנעו כליל את כניסתו.
ההסכם החקלאי החדש, שנחתם בבריסל לפני יותר משנה, הביא לשיפור עצום בתנאי הסחר בתחומי החקלאות והמזון המעובד, והביא לליברליזציה של כ-95% בסחר במזון מעובד בין שני הצדדים. לפי נתונים רשמיים של משרד התמ''ת, אכן ניכרת עלייה בסחר בתחום זה.
לדברי בועז הירש, סמנכ"ל משרד התמ"ת ומנהל מנהל סחר חוץ, "ההסכם הושג לאחר משא ומתן ממושך, שבסיומו הצלחנו למלא אחר רובן המכריע של דרישות התעשייה הישראלית בתחום המזון המעובד. בשונה מהסכמים קודמים עם האיחוד האירופי בתחום, הסכם זה בולט בנטייתו לכיוון הצד הישראלי".
לפי נתוני התמ''ת, השוק האירופי הינו השוק העיקרי אתו סוחרת תעשיית המזון המעובד הישראלית: 50% מסך יבוא המזון לישראל הינו מהאיחוד האירופי ו-44% מסך היצוא מופנה לשוקי האיחוד האירופי - וכל זה מסתכם בשווי של כ-650 מיליון דולר.
ההסכם החדש אפשר הרחבה משמעותית של מגוון מוצרי המזון המיוצאים לאיחוד האירופי, ללא מגבלות. מוצרי מזון שעד היום זכו לגישה מוגבלת לשוקי אירופה בשל מכסות או היטלים גבוהים כמו שוקולד, מוצרי מאפה, פסטה, קפה, בסיסים להכנת מיצי פירות, מרשמלו, סלטים טריים, נהנים זה יותר משנה מפטור מתשלום מכס והיטלים אחרים.
בועז הירש, סמנכ"ל משרד התמ"ת ומנהל מנהל סחר חוץ
אתגר 6: סחר בשירותים
אין ספק שמדינת ישראל, ובעיקר המשק הישראלי, זקוקים לנורמליזציה מידית עם השכנים האירופאים. זאת, בין השאר, כדי להמשיך ולהרחיב את שיתופי הפעולה ואת העמקת הקשרים הכלכליים והמסחריים עמם. ישנה עוד כברת דרך ארוכה, למשל, בתחום השירותים.
"מרבית הכלכלה שלנו וגם הכלכלה האירופית מורכבת מסקטור השירותים. הסכם הסחר חופשי בין ישראל לאיחוד האירופי הוא רק לגבי טובין. בתחום זה לא הייתה פריצת דרך, והיא עשויה להתרחש רק כשייחתם הסכם סחר חופשי בתחום השירותים, אירוע שכרגע לא נראה באופק - למרות שהאיחוד האירופי חתם על הסכמי סחר חופשי בשירותים ובהשקעות עם מדינות אחרות. בתחום הזה, היה ניתן לצפות להתקדמות משמעותית הרבה יותר ", אומר ד"ר הרמן.
