התנהלותו של האלוף יואב גלנט בפרשת הקרקעות, ובראשן תצהיר השקר שהגיש לבית משפט השלום בחדרה והמכתב השקרי למינהל מקרקעי ישראל - שני מסמכים שעליהם הוא חתום בעצמו - אינם מותירים עוד מקום לספק: גלנט איננו יכול להתמנות לרמטכ"ל.
ממצאיו של מבקר המדינה, מיכה לינדנשטראוס, ממקמים את גלנט עמוק בתחום השחור, לא האפור. לצד הפלישה לקרקעות, הניסיון לקבל קרקעות במירמה והשימוש בשטחים ציבוריים - או מה שקרוי בשפתו של גלנט "סכסוכי שכנים" - מתברר כי גלנט נכשל באופן נחרץ בתחום טוהר המידות.
חשד לפלילים
טוהר המידות, זה בדיוק המנדט שעליו אמונה ועדת טירקל. אפילו אם לא היה מתברר כי גלנט חתום על תצהיר שקרי, היה בידה של הוועדה לפסול את מועמדותו של גלנט על בסיס סיפוח הקרקעות ותו לא. זו היתה יכולה להיות החלטה בתחום האפור, הנתונה לשיקול-דעתם של חברי הוועדה.
אולם הממצאים נגד גלנט הם כה חמורים, עד שיש בהם חשד לפלילים. הם מעלים חשש לכך שהיועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, לא יסתפק בהחלטה שלא להגן על המינוי של גלנט, אלא יורה במקביל על פתיחת חקירה משטרתית נגדו.
גלנט בטח זוכר איך קצינים בדרגה נמוכה משל גלנט, שהתברר כי שיקרו, נזרקו בבושת-פנים מצה"ל. אם שכח, הוא מוזמן להתקשר לתא"ל עימאד פארס או לתא"ל צ'יקו תמיר.
לתירוצים של גלנט, כך נראה, אין סוף: הוא אמנם "הודה בטעות" בעניין הפלישה לשטח לא שלו, ואף "הצר עליה", אך האשים את קבלן הנטיעות שלו בטעות; את סירובו לפנות את השטח במשך 4 שנים הוא נימק ברצונו ש"לא לעקור נטוע"; הוא הסיר מעצמו אחריות גם לתצהיר השקרי וטען כי אין מקום לזקוף זאת לחובתו, מאחר שמי שטיפל בעניין היה עורך דינו.
ההזדמנות של וינשטיין
בפני וינשטיין נפתח כעת חלון הזדמנויות לתקן את שרשרת השגיאות שנעשו עד כה בעניין גלנט, ולהודיע כי איננו מוכן עוד להגן בבג"ץ על החלטת ועדת טירקל לאשרו ועל החלטת הממשלה למנותו.
וינשטיין ידוע בנימוסיו האנגליים הטובים, והוא בוודאי יאפשר לגלנט לרדת מהבמה בצורה מכובדת כדי למנוע מעצמו הליך של זובור פומבי על-ידי בג"ץ וטירקל, או שמא חשש שמינויו יבוטל בצו שיפוטי. כך או כך, התוצאה המתבקשת ברורה.
אחרי שהאבק ישקע, יהיה צורך לברר עד תום כיצד נקלע הליך בירור העובדות במסגרת מינוי גלנט לרמטכ"ל למסלול עקום כל-כך: רק עתירה לבג"ץ הכריחה את וינשטיין לברר את העובדות כדבעי.
בפרשה הזו שימשו בערבובייה ליקויים הנוגעים ל-3 רמות של התנהלות: האחת היא מסכת המניפולציות, ההטעיות והשקרים של גלנט, שבעטיה השתלט על עוד ועוד קרקעות; השנייה היא החלטת הממשלה למנות את גלנט על בסיס מידע חלקי, מוטעה או כוזב; והשלישית היא ההליך הפרוצדורלי העקום של בירור העובדות, כתוצאה מרשת יחסי הגומלין הסבוכה שבין היועץ המשפטי לממשלה, ועדת טירקל, מבקר המדינה ובג"ץ.
אם הסוגייה השלישית לא תיבדק כמו שצריך - נשוב וניפגש גם במינוי הרמטכ"ל הבא.