זה קורה ללא מעט יזמים ומייסדים של חברות ציבוריות. לאחר שנים של הקרבה, עבודה קשה, לחץ יומיומי והזנחת המשפחה, הם מקבלים החלטה, חותכים את חבל הטבור מהחברה שהקימו, ויוצאים לדרך חדשה. ברוב המקרים, ההתנתקות נעשית בשלבים, כשבשלב הראשון הם מפסיקים להחזיק בתפקיד ניהולי אך ממשיכים לכהן כדירקטורים, בשלב שני הם נוטים למכור חלק ניכר מהחזקותיהם בחברה, ובשלב השלישי הם גם נפרדים מתפקיד הדירקטור.
עופר אדלר, אחד משני מייסדי אינקרדימייל , השלים לפני כחודשיים את השלב הראשון - כשהודיע על פרישתו מתפקיד סמנכ"ל מוצרים ראשי - ואתמול השלים את השלב השני, כשהודיע על מכירת חלק ניכר ממניותיו.
אינקרדימייל, המפתחת אפליקציות חינמיות עבור משתמשי דואר אלקטרוני, ומבססת את עיקר צמיחתה על הכנסות מפרסום מבוסס חיפוש מקוון, הודיעה אתמול כי אדלר מכר 1.01 מיליון מניות לפי מחיר של 6.7 דולר למניה, ותמורת סכום כולל של 6.8 מיליון דולר (24 מיליון שקל). המכירה בוצעה מחוץ לבורסה, והקונים היו בעיקר משקיעים מוסדיים אמריקניים.
בעקבות המכירה, ירד אדלר מהחזקה של 17.7% להחזקה של 7%, ובמילים אחרות - מכר את עיקר החזקותיו, וחדל להיות בעל המניות הגדול בחברה. לבן דודו, ירון אדלר, נותרה החזקה של 9.4%, ואילו לקרן ההשקעות Alpha Capital יש החזקה של 7.5%. אינקרדימייל נסחרת בנאסד"ק לפי שווי של 69 מיליון דולר - ירידה של 7% מתחילת השנה.
"מה אעשה עכשיו? הרשימה ארוכה"
אדלר (40) הקים את אינקרדימייל לפני 11 שנה יחד עם בן דודו, ירון. האחרון שימש כמנכ"ל החברה מרגע הקמתה, אך לפני כשלוש שנים - בעקבות חילוקי דעות בין השניים - פרש ירון מתפקידיו הניהוליים ומהדירקטוריון, ועופר נכנס לנעליו כמנכ"ל. באוגוסט האחרון הוא פרש מתפקיד המנכ"ל, ולנעליו נכנס ג'וזף מנדלבאום. אדלר חזר לכהן למשך מספר חודשים כסמנכ"ל מוצרים ראשי, עד שפרש גם מתפקיד זה ונותר לכהן כדירקטור.
מבדיקת "גלובס" עולה כי אדלר צבר הון בשווי של 20 מיליון דולר בקירוב (70 מיליון שקל). "זו מכירה שקשורה לפרישתי מהחברה", אומר אדלר ל"גלובס". "המניות שלי באינקרדימייל עדיין מהוות חלק ניכר מההון שלי, והיה לי חשוב לגדר סיכונים".
לדבריו, נוצר הרבה ביקוש למניות, ולבסוף הן הופצו בקרב עשרה גופים מוסדיים בארה"ב. "היו גם משקיעים ישראליים שרצו לקנות, אך לבסוף לא נותרו מספיק מניות". לדבריו, אף אחד מהגופים הרוכשים לא יהפוך לבעל עניין. "אני וההנהלה הגענו למסקנה כי עדיף לחברה שלא יהיה בה משקיע דומיננטי אחד", הוא מסביר.
אדלר מציין כי הייתה לו האפשרות למכור את כל מניותיו אך לבסוף העדיף להשאיר בידיו חלק מהן. "אני עדיין מאמין כי החברה נמצאת במצב מצוין. יש לה אסטרטגיה טובה, ג'וזף (מנדלבאום, המנכ"ל - ט.צ.) עושה עבודה מצוינת ואני מקווה שהוא ימשיך כך. ברמה האישית, הגעתי למסקנה שאני רוצה להקדיש יותר זמן למשפחה. אנו גם עומדים לבנות בית, ולכן היה לי צורך להנזיל חלק מההחזקות". לאדלר יש ארבעה ילדים, ו"עכשיו", הוא אומר, "יהיה לי יותר זמן להיות איתם, לקחת אותם לחוגים, ולעשות איתם יותר דברים מבעבר".
מלבד הקדשת זמן לילדים ולאישה, אדלר מתכנן להוציא רישיון טיס, לעשות הרבה ספורט ("גלישת רוח, צלילות") ועוד דברים שלא יצא לו לעשות במהלך העשור האחרון. "יש לי רשימה ארוכה".
רעיון המכירה היה יותר יוזמה שלך משל המשקיעים שקנו?
"לא, זה היה הדדי. כמעט בכל רוד שואו שהחברה ביצעה באחרונה, היו משקיעים שפנו אליה בבקשה לקנות מניות. ג'וזף פנה אליי, ולי זה התאים".
אז הפרק של אינקרדימייל בחייך כבר מאחוריך?
"כן ולא. הייתי בחברה 11 שנה, ולפניה עבדתי בשוק ההון במשך תשע שנים, וזה אומר שבמשך 20 שנה עבדתי קשה. עכשיו אני זקוק לחופש, ואחרי שקצת אירגע אחשוב מה לעשות הלאה".
כפי שחשפנו כאן באחרונה, אינקרדימייל העלתה הילוך בכל הקשור לרכישות, ואף הקימה צוות מיוחד שמטרתו לאתר חברות מתאימות. אדלר מסביר כי הם מחפשים חברה שתענה על שלושה קריטריונים. הכנסות של 3-10 מיליון דולר; חברה שפיתחה מוצר שמיועד למשתמש הסופי; ושאחד ועוד אחד יהיה שווה שלוש. כלומר, "שהסינרגיה בין השתיים תמנף את הידע והניסיון שנצבר באינקרדימייל".
נכון לסוף הרבעון השלישי, יש לאינקרדימייל נכסים נזילים בשווי של 32.8 מיליון דולר.
"קשה להרוויח באינטרנט, וקל להתפתות להצעת רכש"
אדלר הוא אחד האנג'לים המקומיים שמקפידים להשקיע בחברות אינטרנט ישראליות, ואף לסייע להן בשנותיהן הראשונות. בין הסטארט אפים בהם השקיע ניתן למנות את InnerActive, Traffilog, FixYa וכן TriPlay.
עכשיו כשיש לך יותר זמן פנוי, תמשיך להשקיע בסטארט אפים?
"כן. למרות שאני כרגע במצב רוח של חופש, אני תמיד שמח לבדוק השקעות נוספות. אני לא מחפש אותן באופן אקטיבי, אך אני ממשיך לפגוש חברות שנראות לי מעניינות. יכול להיות שבעוד מספר שבועות, כשקצת אירגע מהחופש הטרי שנפל עליי, אתן לזה יותר דגש".
ואילו חברות מעניינות אותך?
"חברות שפועלות בתחומים שבהם יש לי ניסיון, וזה אומר בעיקר B2C ((Business to Consumer קלאסי על כל צורותיו. אני לא מגביל עצמי לתחום ספציפי אחד. כל מוצר אינטרנטי - שאני יכול לתרום לפיתוחו מהניסיון שלי - מעניין אותי".
לא מעט יזמי ומשקיעי היי-טק חלוקים בנוגע לשאלה מתי נכון למכור חברה, והאם צריך לעשות יותר מאמץ כדי להצמיח כאן חברות גדולות. מה דעתך?
"בעולם האינטרנט - שהוא די שונה מתחומים אחרים בהיי-טק - יש יותר עסקאות מכירה קטנות יחסית של סטארט אפים לחברות ענק, ומכירת גרופר לגרופון האמריקנית היא דוגמה לכך. אני מתקשה להאמין שמגמה זו תשתנה בעתיד, כי אין אפס - יש הבדל גדול בין קבלת ולואציה לחברה על בסיס הכנסות, לבין קבלת ולואציה על בסיס חלום. אלו שני עולמות מאוד רחוקים, ויש דרך ארוכה שמפרידה ביניהם.
"לכן, כשחברת ענק מחליטה שאיזשהו מוצר שפותח מתאים לה, והיא מוכנה לרכוש אותו תמורת כמה עשרות בודדות של מיליוני דולרים, קשה ליזם שלו לעמוד בפיתוי. בימינו די קשה להפוך סטארט אפ לחברה גדולה שמרוויחה, ובעולם האינטרנט זה אולי קשה שבעתיים.
"עדיין קשה להרוויח באינטרנט, ולכן הרבה יותר קל ואף בטוח להתפתות להצעת רכישה של חברה מובילה - על אחת כמה וכמה כשמדובר ביזמים שזה הסטארט אפ הראשון שלהם, ושעדיין לא הגשימו את החלום הכלכלי שלהם. זו סוג של מציאות שהתפתחה כאן".
ואתה כאנג'ל גם מעדיף להשקיע בחברות שיש להן יותר סיכוי להירכש?
"למען האמת, כן. אני שומע הרבה אנג'לים שאומרים כי הם מעדיפים להשקיע בחברות בעלות פרופיל סיכון כמה שיותר קטן, ובחברות שמפתחות מוצר שביום מן הימים יתאים לחברה גדולה. עם זאת, זה לא אומר שביום מן הימים לא תצמח כאן חברת אינטרנט מובילה".