גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המתיישבים החדשים

בזמן שעם ישראל עוד מתלבט האם לקנות דירה במחירי מציאה בארה"ב, חברות הנדל"ן הישראליות חוזרות בגדול לאמריקה בעיקר בגזרת המרכזים המסחריים, שם אפשר לרכוש היום נכסים במחצית משווים בתקופת הגאות

ברות ישראליות מסתערות על מרכזי קניות בארה"ב: אל גזית גלוב שירתה את יריית הפתיחה שלה בענף לפני יותר מ-20 שנה, עם רכישת מרכז הקניות פלאזה דל ריי במיאמי, פלורידה (והשאר באמת היסטוריה), הצטרפה ב-2010 חברת ביג, זאת אחרי שאלביט הדמיה וחברת אביב ארלון החלו בפעילות בארה"ב ב-2009.

רק בסוף השבוע האחרון דיווחה גם נכסים ובנין של נוחי דנקנר על הסכם לרכישת בניין למסחר בשיקגו, בכ-121 מיליון דולר, נכס המניב שכר דירה שנתי של 8.8 מיליון דולר (7% תשואה).

מי שעוד זיהתה את תנופת ההשקעה במרכזים מסחריים קיימים בארה"ב היא החברה התעשייתית הישראלית אקרשטיין, שפעילה למעשה במדינה כבר יותר מ-20 שנה (ראו מסגרת).

לדברי צביקה אקרשטיין, המשנה למנכ"ל, "במרכזים הקיימים הולכים בעיקר על שיפוצים שלא יפריעו לפעילות היומיומית של המרכז המסחרי וזה נעשה בהחלפת ריצופים, ששם אנחנו נכנסים. היום מטפלים בשיפוץ סגמנט אחר סגמנט, בניגוד לפעם, אז היה נהוג לסגור את המרכז המסחרי לתקופה ולשפץ. היום זה נמדד בהשקעה מול תשואה".

לקרוא עיתון מקומי

"נדל"ן הוא השקעה בעלת אופי מקומי". אומר מנכ"ל גזית גלוב, רוני סופר. "אנחנו תמיד אומרים שצריך לקרוא את העיתון המקומי ולהבין את סביבת הנכסים. בשנתיים-שלוש הנוכחיות בארה"ב יש לנו אפשרות לרכוש נכסים שבעבר, ב'תקופות הטובות', מחירם היה מאוד גבוה והתשואה עליהם מאוד נמוכה. יש לנו אפשרות להיכנס לאזורים עם חסמי כניסה גבוהים ששיעור התפוסה בהם נמוך בכמה אחוזים והם שרויים בסביבת שכר דירה מדופרסת, ולקבל נכסים שטמונות בהם אפשרויות פיתוח: שינוי הנכס, שיפור תמהיל הדיירים והגדלת תזרים המזומנים. אנחנו לא שחקן פיננסי, אנחנו נדל"ניסטים - לא מתעניינים בתשואה ההתחלתית, אלא שואפים להשביח את תזרים המזומנים באמצעות ניהול אקטיבי".

עבור השחקנית הישראלית הגדולה בתחום מרכזי הקניות הפתוחים, קבוצת ביג, הייתה השנה החולפת "שנת אמריקה". 25 מרכזים מסחריים היא רכשה השנה בארה"ב. "התחלנו את פעילותנו בארצות הברית בינואר 2009 ועברה יותר משנה עד שהשלמנו את העסקה הראשונה", מספר מנכ"ל ביג, איתן בר-זאב, "חיפשנו דרכנו בשוק האמריקני, בררנו מה אנחנו רוצים לעשות ובערך במאי 2009 התגבשה האסטרטגיה: עסקאות עם שותפים מפעילים - קניית חלק ממרכז מסחרי והותרת חלק בידי שותף מפעיל המשמש גם כחברת ניהול ומחזיק במרכזי קניות בארה"ב, במאסה הדומה לזו שמחזיקה ביג בישראל, כלומר כזו שיש לה משמעות במערכת יחסים עם שוכרים. התחלנו לחפש שותפים לתבנית עסקית כזו ומהזרעים שזרענו ב-2009 צמחו שתי מערכות יחסים: עם קרן הריט Kimco, שעמה עשינו עסקאות רבות, ועם קרן הריט DDR, שעמה טרם השלמנו עסקאות, אך אנו מצויים במערכת חוזית שבמסגרתה נותר רק למצוא נכס נכון".

אינכם היחידים שגילו את שוק המרכזים המסחריים בארה"ב.

בר-זאב: "אנחנו מתמקדים במרכזי קניות שלהערכתנו מרכיב הסיכון בהם נמוך יחסית, כלומר, שגם אם יגיע משבר נוסף לארה"ב, הם חסינים. המרכזים שרכשנו הם מרכזים פתוחים, כמו המרכזים שלנו בישראל ומעוגני סופרמרקט או חנויות DIY - עשה זאת בעצמך. נכסים שנמכרו בסוף 2006 ותחילת 2007 לפי 5% עד 6% תשואה, אנו מסוגלים היום לרכוש לפי 7% עד 8%. רוכשים אותם כש-10% משטחם ריק - ועליו לא משלמים. התקווה שבעתיד, כשהמצב הכלכלי יחזור למה שהיה, נוכל להחזיר את המרכזים לתפוסה מלאה".

בר-זאב, מדבר על שלושה מרכיבי השבחה: "הראשון, הגדלת מספר השוכרים - כיום התפוסה במרכזים שלנו היא בסביבות 90% ואנחנו מניחים שנצליח להגדיל אותה ב-5 השנים הבאות ב-5% לפחות. אספקט ההשבחה השני הוא עלייה בדמי-השכירות. בשנות המשבר קיבלו חלק מהדיירים הנחות ומכאן שגם בתחום זה קיים פוטנציאל השבחה. האספקט השלישי הוא השוק. אם אנחנו קונים ב-7%-8% תשואה, אנחנו מעריכים שבתום המשבר מחירי הנכסים יחזרו יותר למחירים שהיו - באזור 6%. בחיבור שלושת מרכיבי השבחה אלה, אנחנו מאמינים שאנחנו עושים השקעה עם תשואה טובה, יחסית לרמת הסיכון. זו הסיבה שהחלטנו להיכנס לארה"ב בזמן ובמועד זה".

שחקן נוסף שנכנס השנה הוא מוטי זיסר. אלביט הדמיה שלו, יחד עם החברה בת שלה, פלאזה סנטרס, הקימה ב-2009 קרן להשקעות בנדל"ן מניב בארה"ב. "זיהינו את ההתעוררות בסוף 2008", נזכר דודי מחלוף, מנכ"ל משותף באלביט הדמיה, "זה אפשר לנו לגייס ב-2009 ולרכוש ב-2010. אנחנו רוכשים נכסים שמחירם נמוך מעלות בנייתם. נכסים כאלה, המניבים שיעורי תשואה גבוהים יחסית, הם עסקה שמניבה תזרים מזומנים שוטף בשיעור גבוה היסטורית ביחס להשקעות ברות השוואה".

באוגוסט 2009, חודשיים לאחר שחשפנו ב"גלובס" כי חברת אביב, שבשליטת האחים דורון אביב ודפנה הרלב, מקימה מיזם להשקעה בנדל"ן מניב בארה"ב, רכשה החברה עם חברת ארלון שבשליטת אייל לב ארי ויפתח אלוני, את השליטה בשלד הבורסאי יולי שוקי הון ושינתה את שם החברה ל"אביב ארלון", שמטרתה להשקיע בנדל"ן מניב בארה"ב ובאנגליה (ראו מסגרת). "הנכסים נרכשו מבנקים שמימנו אותם בשנים 2005 ו-2006", מציין אייל לב-ארי, מנכ"ל משותף באביב ארלון, "ניתן להגדיל את התשואה עליהם על ידי השכרה נוספת והשבחה. יש בהם חוזי שכירות שהתחילו ב-1988 ולכן דמי השכירות נמוכים. אנחנו משכירים את השטחים הפנויים בהם וחלקם במחירים גבוהים משמעותית מאשר בעבר".

לב-ארי מסביר את ההתעוררות בכך שהבנקים מתחילים לשחרר נכסים שנמצאים בהליכי מימוש. "גורם נוסף הוא נסיונן של חברות אמריקניות לשפר ולהנזיל את מצבן התזרימי, בעיקר קרנות ריט, שמחויבות להחזיר השקעות תוך תקופה מסוימת ונאלצות למכור נכסים. יש היום יותר עסקאות במחירים אטרקטיביים, נכסים נמכרים ב-50% ממחירי השיא. לדוגמא, רכשנו חוב ב-45 מיליון דולר על נכס בסיאטל, שמומן בסך 75 מיליון דולר ע"י רויאל בנק אוף קנדה, כשהשווי השמאי שלו היה גבוה מ-100 מיליון דולר.

"החברות הישראליות שמתעסקות בתחומים האלה בדרך כלל מאוד מנוסות בתחום. ההחלטה לפנות לארה"ב ולא למקומות אחרים נובעת לדעתי ממחירים סבירים בשוק כה גדול, שהתחרות בו אמנם קיימת, אך יש מקום לכולם. ישנה בארה"ב שיטה כלכלית שמובנת לכולנו, שפה שמובנת לכולנו ומשפט שמובן לכולנו היטב".

בר-זאב מזכיר ש"סך כל מה שהישראלים עושים ביחד זו טיפה בים מבחינת הכסף שנכנס לשוק האמריקני. בשוק האמריקני יש התעוררות באופן כללי וכשמתעוררת הזדמנות עסקית מעניינת, השוק האמריקני מושך לתוכו כסף מכל העולם. היום, 85% מהמשקיעים בעולם מאמינים שארה"ב תצא ראשונה מהמשבר הכלכלי העולמי".

סופר מזכיר שמטרת גזית גלוב להשיג דומיננטיות אזורית בכול מדינה שבה היא פועלת. "לא מקרה שלפני חודש הודיעה אקוויטי 1 (באמצעותה פועלת גזית בארה"ב) על הסכם לרכישת שלושה מרכזים מסחריים בלונג ביץ' בקליפורניה. בלונג איילנד, שבמדינת ניו-יורק, רכשנו באחרונה קרקע שצמודה לאחד הנכסים שלנו שקנינו ב-2009, ואנחנו מתכוונים לבנות שם מרכז מסחרי חדש. כל פעם שיש הזדמנות לקנות קרקעות צמודות לנכסים שלנו אנחנו עושים זאת, זה מאפשר לנו להמשיך ולהשקיע באזור שאנחנו מאמינים בפוטנציאל שלו ולא לתת למתחרים להקים נכס צמוד אלינו. בארה"ב יש "רק" 45 אלף מרכזים מסחריים וסוג המרכזים שמעניינים אותנו - מעוגני הסופרמרקטים - יש "רק" 20 אלף.

כל מספר זכה

באיזו תשואה ניתן לקנות היום מרכזים מסחריים בארה"ב?

סופר: "אפשר לרכוש נכסים ב-6.5% עד 9.5% תשואה, בנכסים שנעים בין סוג A ל-C בהתאמה".

מחלוף: "התשואה נעה היום בארה"ב בין 7% ל-9%. אנחנו את הרכישות שלנו ביצענו סביב 9%".

מהם התנאים לקבלת אשראי?

מחלוף: "אפשר לקבל אשראי בהיקף טוב בהרבה מב-2009. שיעורי המימון נעים בין-60% ל-75%. ההזדמנות טמונה בשיעור הריבית הנמוך (ריבית הפד נעה היום בין 0 ל-0.25%) וההלוואות ניתנות בשיעור ריבית של 5% עד 5.5%. ב-2009, שיעור המימון נע בין 50% ל-60% וגם הנכונות לתת אותה הייתה קטנה. גם היום, בתחילת 2011, המצב אינו דומה למה שהיה ב-2006 והנכונות לתת מימון לעסקאות גדולות עדיין נמוכה. ב-2006 כל מספר זכה. אפשר היה לקבל מימון בשיעור 90% משווי הנכס ובהיקפים גדולים. המצב בסוף 2010-תחילת 2011 טוב בהרבה ממה שהיה ב-2009, אך לא חזרנו לימי טרום המשבר".

סופר: "הבנקים מבחינים בין סוגי נכסים ואיכותם, רמת המינוף וזהות הלווה. הם מעדיפים מרכזים מעוגני סופרמרקטים או רשתות פארם משום שהם נחשבים ל'צרכים בסיסיים' על פני אלה שבהם מוצרים ושירותים שלא נחשבים לכאלה. מיקום הנכס גם משחק תפקיד בהיענות לבקשת האשראי: נכסים באזורים אורבאניים צומחים עם חתך סוציו-אקונומי גבוה רצויים יותר מאלה שממוקמים באזורים חלשים עם צמיחה איטית או שלילית. אם בעבר 80% מינוף נחשבו לסולידיים, היום המינוף נע בין 55% ל-60%. זהות הלווה גם היא חשובה היום, ולא פחות מאיכות הנכס. יש חשיבות גדולה לניסיון הלווה בתחום העיסוק ובאזור שבו הנכס ממוקם".

בר-זאב חש בשיפור במדיניות האשראי . לדבריו, שיעור המימון כיום נע סביב 60%, וגובה הריבית, גמיש. למשל, הלוואות נון-ריקורס (שבהן הבטוחה היחידה היא הנכס עצמו) ל-10 שנים ניתנות בריבית שנעה בין 5.5% ל-6%. בתחילת 2010 שיעור ההלוואה המקסימלי היה 50% והריבית נעה בין 6% ל-6.5%. "ב-2009 לא היה מימון בכלל - זו היתה משימה בלתי אפשרית לקבל מימון", הוא נזכר.

ממלאים שטחים

מה צפוי לדמי השכירות?

לב-ארי: "כל עוד השוק באמריקה נמצא בהאטה שנובעת מאבטלה גבוהה יחסית, איני צופה עליית מחירים, זה גם מה שמאפשר את עסקאות הרכישה. במקרה של נכסים שהושכרו לפני עשרות שנים והחוזים שלהם מתחדשים היום, דמי השכירות יעלו ולא יהיו זולים כמו לפני עשרים שנה".

מחלוף: "המשבר לא אמר את המילה האחרונה. עוד יהיו מי שלא ישרדו וכמה נכסים שייצאו מהמשחק וגופים שלא יעמדו בפירעונות ההלוואות שלהם. בכלל, הכלכלה האמריקנית עוד לא שמה את המשבר מאחוריה. אני צופה בטווח הקצר יציבות, ללא כל קפיצה משמעותית. עם זאת, בנכסים כמו אלה שרכשנו במסגרת עסקת EDT המחזיקה ב-48 נכסים פעילים, נראה גידול בהיקף ההשכרה בשל השטחים הפנויים וטיב הנכסים, אבל באופן כללי באמריקה אנחנו לא צופים גידול בדמי השכירות".

נקודה אופטימית אחרת שמחלוף מצביע עליה היא ששלוש שנים לא נבנו בארה"ב מרכזים חדשים, "מה שבהכרח יעלה ביקוש מצד השוכרים. כל עוד יש שטחים פנויים, הם יתמלאו ובהמשך, אם הביקוש ימשיך לעלות, הדבר יתבטא בדמי השכירות".

בר-זאב: "מבחינתי התקופה הקרובה היא חמש שנים, כלומר, האופק לעליית דמי השכירות הוא בחמש השנים הקרובות. אם נגיע ל-3%-4% עלייה ריאלית בשנה, זה הישג יפה".

לב-ארי: "זה תהליך מאוד ארוך, בייחוד בנדל"ן בארה"ב - שייצא מהמשבר אחרי שהתעסוקה תשתפר. אני מאמין שהנדל"ן המסחרי ומרכזי הקניות ייצאו מהמשבר לפני ענפי נדל"ן אחרים משום שבנכסי המגורים יש כל כך הרבה עיקולים ונכסים שנמצאים מתחת לשווי. תחום הקניות תלוי בצריכה הכוללת ובביקושים במשק וברגע שהצרכן האמריקני יחזור לתעסוקה הוא גם יחזור לצרוך, ואז גם המרכזים יתמלאו".

לב-ארי מסביר שתנועת הקניה והמכירה של המרכזים המסחריים לא נבעה מירידה בפעילות המרכזים עצמם, אלא ממימון נדיב עד הרפתקני שצריך היה להחזיר לממדים נורמליים. "מרכז בסיאטל, כמו שרכשנו, שמייצר כ-4 מיליון דולר N.O.I (רווח תפעולי מהשכרת נכסים) לא יכול לתמוך בהלוואה בגובה 75 מיליון דולר, זה מימון הרפתקני. העסקאות שנעשות היום מתקנות את המינופים האלה, זאת בעוד שמצבם של המרכזים עצמם לא הורע, הם לא מייצרים פחות הכנסה באופן משמעותי מב-2006-2007".

"אקרשטיין מצדיקה את העלאת השכירות"

לצד חברות הנדל"ן הישראליות הפעילות בארה"ב, פעילה כאמור גם אקרשטיין הישראלית, המייצרת ומשווקת מוצרים לבנייה ולתשתיות. בארה"ב היא פעילה מאז 1989 באמצעות החברה הבת Acker Stone ומחזיקה במפעל בדרום קליפורניה ובאריזונה.

צביקה אקרשטיין, המשנה למנכ"ל: "לפני שנתיים, פעילות הבנייה וההקמה של מרכזים מסחריים כמעט ונעצרה וכמוה גם שיפוץ מרכזים קיימים. הבעלים העדיפו לחכות ולראות מה ילד יום. מזה כחצי שנה נרשמת התאוששות בשוק הנדל"ן המסחרי בארה"ב, בעיקר בחוף המערבי. זה בא לידי ביטוי בהיקף ההזמנות שאנחנו מקבלים ובמגוון - כרגע אנחנו עומדים בקצב מכירות של עשרות אלפי מ"ר לחודש ריצוף מיוחד המיועדים אך ורק למרכזי קניות בארה"ב. בעלי מרכזים מסחריים החלו להשקיע בשיפוץ ובהרחבות במטרה למשוך קהל ובעתיד להעלות את דמי השכירות".

לפי אקרשטיין עלות שיפוץ מרכז מסחרי יכול לנוע בין מאות אלפי דולרים למיליונים בודדים. "מרכזים שהיו דומיננטים וחזקים בתקופת המיתון מעלים דמי שכירות אחרי שנתיים שלא נגעו ואף הורידו אותם. ומכיוון שהם צריכים להצדיק את המהלך, הם משפצים".

עוד כתבות

אסף זגריזק / צילום: כדיה לוי

הם איבדו קרובים, פונו מבתיהם או ראו את מפעל חייהם קורס: 13 אנשים מספרים מה נותן להם כוח

איל וולדמן מנסה להמשיך לבלות כי זה מה שבתו דניאל הייתה רוצה ● ירדן גונן, אחות של רומי החטופה בעזה, לובשת חולצת קשת בענן בימים קשים במיוחד ● חיים ילין ממלא מצברים רק בבית בבארי, למרות הזיכרונות השחורים משם ● ואבישג שאר-ישוב מחפשת קרני אור בצילומים שלה ● 13 אנשים משתפים מהי מכונת ההנשמה שלהם בחצי השנה האחרונה ● פרויקט מיוחד

שרון גל / צילום: סטודיו תומאס תומר שלום, ויקימדיה

האיום עשה את שלו? שרון גל יישאר בערוץ 14

לפני כשלושה שבועות הודיעה רשת 13 כי העיתונאי שרון גל חוזר לשורותיו, ובערוץ 14 מיהרו להוציא לגל מכתב התראה, מאחר שהוא חתום על חוזה עד סוף 2024 ● כעת נראה כי המהלך עשה את שלו, וגל יישאר בערוץ 14 ויגיש שם את רצועת 19:00

עלי חמינאי, המנהיג העליון של איראן, בתפילת עיד אל–פיטר בטהרן / צילום: Associated Press

שאלות ותשובות: איך בוצעה התקיפה באיראן ומה היה היעד?

מהבסיס הצבאי שהותקף בוצעו במוצ״ש שיגורים לעבר ישראל ● איך ככל הנראה בוצעה התקיפה ומה יקרה עכשיו? ● וגם: התגובה בשווקים והקפיצה במחיר הנפט

ספר יעדי הממשלה: איך להתחמק מכישלונות קודמים ולשחק בנתונים / איורים: גיל ג'יבלי

ספר יעדי הממשלה: איך להתחמק מכישלונות קודמים ולשחק בנתונים

הממשלה פרסמה את יעדיה השנתיים לשנת 2024, אך הפירוט הארוך כולל אינספור דוגמאות להתחמקות מהצגת יעדים קודמים, שינויי מתודולוגיה חשודים, מניפולציות במספרים או תוכניות לא ריאליות

מירב בן ארי, יש עתיד טוויטר, 23.5.21 / צילום: שלומי יוסף

האם הרקע המקצועי של המפכ"ל המיועד של בן גביר חריג ביחס למקובל?

האם הרקע המקצועי של המפכ"ל המיועד אבשלום פלד הוא חריג? צללנו להיסטוריה ● המשרוקית של גלובס

עילית רז, טרבור מילטון ואליזבת הולמס / צילומים: AP - Lawrence Neumeister, Jeff Chiu, Brittainy Newman, איל יצהר

תעשיית הטק מגייסת את הבינה המלאכותית למאבק בהונאות משקיעים

בשנים החולפות נרשמו מקרי הונאה רבים בהייטק, בהם יזמים גייסו כספים ממשקיעים, ללא בדיקת נאותות מספקת ● במטרה לצמצם את ההונאות הבאות, חברות רותמות כיום כלי בינה מלאכותית לשלל אוטמציות בהתנהלות החברה ● במקביל, גורמים בענף חוששים מההשלכות

אירוע חציית הביטקוין / צילום: Shutterstock

פעם בארבע שנים: כל מה שכדאי לדעת על האירוע הגדול של הביטקוין

אירוע חציית הביטקוין שמתרחש אחת לארבע שנים צפוי לצאת לדרך היום בשעות הערב (שעון ישראל) ● בפעמים הקודמות זה הוביל לקפיצה גדולה בערכו של המטבע, אך בשוק לא תמימי דעים שזה יקרה גם הפעם ● מה קורה בפועל ולמה הוא כה דרמטי עברו משקיעים הקריפטו?

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: יוסי זמיר

משרד הכלכלה מציג: כשאין יעדים, אין כישלונות

במקום לעמוד ביעדים, משרדי הממשלה פשוט מוחקים אותם ● בפיקוד העורף שלפו הודעה לילית שהותירה את הילדים באוויר ● והמסעות לפולין התרוקנו מערך ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

איך המוסדיים מחליטים איפה תשב הפנסיה שלכם / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

הבכיר שחושף באופן נדיר את הסודות על איך משקיעים את הפנסיה שלכם

הצצה אל מאחורי הקלעים של דיוני ועדת ההשקעות של גוף מוסדי: היכן להגדיל סיכון, כמה פיצוי נדרש עבורו, עד כמה משפיעים השווקים העולמיים על החוסך הישראלי, ואילו אתגרים ייחודיים עומדים בפני מנהלי קופות הגמל וקרנות הפנסיה וההשתלמות המקומיים

שלומית וייס / צילום: שלמה שהם

"חייבים להיות מהירים וגמישים יותר": העזיבה של הבכירה הישראלית והשינוי הארגוני באינטל

לפי מכתב שנשלח לעובדי החברה אמש נראה כי באינטל החליטו לאחד פעילויות בתחום הפיתוח ולהעביר את המשקל לפיתוח בתחום השרתים ובינה מלאכותית ● צעד זה הוביל בסופו של דבר להחלטתה של הישראלית הבכירה בחברה, שלומית וייס, לפרוש ממנה ● "עלינו להגביר את המהירות והגמישות בביצועים שלנו", נכתב במכתב

איל וולדמן / צילום: פרטי

איל וולדמן מגלה: "עברו עליי ימים כואבים וקשים מאוד"

"אני כל הזמן חושב מה דניאל הייתה עושה, איך זה היה אם היא הייתה פה עכשיו", מספר איל וולדמן על בתו דניאל שנרצחה בנובה. מאיפה הוא שואב כוח? ● פרויקט מיוחד 

עומר אלפרן, מנהל השקעות ושותף בחברת רובי קפיטל / צילום: דין אהרוני רולנד

"עד עכשיו יזמי נדל"ן לא יצאו עם פרויקטים שכבר מוכנים, מכאן נראה מבול"

חברת המימון החוץ־בנקאי רובי קפיטל משיקה קרן השקעות שנייה, במטרה לגייס חצי מיליארד שקל לפחות ● עומר אלפרן, מנהל השקעות ראשי ושותף בחברה: "בקרוב הרבה מאוד יזמים בתחום ההתחדשות העירונית יוציאו הרבה מאוד פרויקטים לשוק"

כבר לפני חודשיים: איראן תירגלה שיגור טילים בליסטיים נגד בסיס פלמחים

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: התרגיל הצבאי של איראן שהתקיים כבר לפני חודשיים, איראן מצליחה לשבור את האמברגו על הנפט וגוגל פיטרה עובדים שמחו נגד ישראל במשרדים בניו יורק ● כותרות העיתונים בעולם 

מתכות / צילום: Shutterstock

החברה שמנסה לחולל מהפכה בתעשייה שלא השתנתה אלפי שנים: Magnus Metal מגייסת 74 מיליון דולר

"מקצרת את תהליכי העבודה, מפחיתה את עלויות היצור והזיהום, ומשפרת את איכות המוצר" ● עם שווי מוערך של כ-160 מיליון דולר, מגנוס מטאל הישראלית יוצאת לסבב גיוס חדש

שאריות של טיל בליסטי שאיראן שיגרה לעבר ישראל / צילום: Reuters, Amir Cohen

בהשראת רוסיה: גילויים חדשים על התקיפה האיראנית וההצלחה הישראלית

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● התקיפה של איראן תוכננה באופן ששיחזר במובנים רבים כמה מן התקיפות הרוסיות הגדולות באוקראינה, וכללו תחילה נחיל כטב"מים שנועדו להציף את ההגנה האווירית ● החולשה של היכולת הצבאית הקונבנציונלית של איראן עלולה להוביל את מקבלי ההחלטות באיראן לאופציה הגרעינית

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי / צילומים: AP, Shutterstock

אוקראינה על סף ייאוש וחור שחור ישאב אותנו ממרחק 2,000 שנות אור

אוקראינה מפתחת קנאת ישראל - גם היא רוצה קואליציה שתציל אותה מטילים באמצע הלילה ● הבריטים קובעים לוח זמנים להפסקה לאומית של העישון ● האקלים יעלה הרבה כסף, והמדינות העניות ייפגעו יותר ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם

מטוס אל על / צילום: Shutterstock

אחרי הצניחה בתחילת המלחמה: התאוששות בענפי התיירות והבילויים

חג הפסח שיחול בקרוב מחולל רכישות בתחום החופשות והמופעים ● אתר KSP מרחיב את שיתוף־הפעולה עם שטראוס לצד מותגים כמו ויסוצקי ולוואצה ● הדירוג החודשי של אתרי האונליין

ניסוי שיגור בטילי SM-3 / צילום: Reuters, U.S. Navy/Handout

מספינה בלב ים: הכירו את המתחרה החדש של חץ 3

חברת עין שלישית ביצעה מסירה ראשונה של "חייל רפאים", רחפן זעיר בעל יכולות AI, שמטרתו לסייע לכוחות קרקעיים לגלות אויבים בשטח פתוח ● חץ 3 כבר אינו המיירט המבצעי היחיד מחוץ לאטמוספירה ● עשות אשקלון רוכשת את אי.די.סי ב-40 מיליון שקל  ● ארה"ב אישרה מכירה של מערכות תקשורת בסך כ־100 מיליון דולר לסעודיה, וחיל האוויר האמריקאי רוצה להקים טייסות שיורכבו ממטוסי קרב בלתי־מאוישים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

הבורסה ננעלה בעליות חדות אבל ירדה ב-1.1% בסיכום שבועי; מדד הבנקים זינק ב-1.8%

ת"א 35 עלה ב-1.3% ● סיכום השבוע: מדדי ת"א-35 ות"א-90 ירדו בכ- 1.1% ובכ-0.6%, בהתאמה, ירידות שערים אפיינו את מרבית המדדים הענפיים, בראשם מדד ת"א-ביומד שירד השבוע בכ-7.6% ● ב-2 במאי יתווספו למדד ת"א-35 מניות פתאל ושופרסל, יגרעו קבוצת אשטרום ושיכון ובינוי ● תשואת האג"ח הממשלתי ל-10 שנים עלתה השבוע בכ-0.1% והגיעה לכ- 4.8% בסוף השבוע

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לראשונה בהיסטוריה: הממשלה אישרה קיצוץ בתקציב בניגוד לעמדת שר האוצר

הקיצוץ בתקציב, בהיקף של כ-225 מיליון שקל, אושר לדרישתו של השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, ובתום מאבקים בשבועות האחרונים מול שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ● הקיצוץ נועד למימון הקמת מתקני כליאה לאכלוס העצורים הביטחוניים הרבים שנעצרו מאז תחילת המלחמה