המהומות במצרים מטילות צל כבד לא רק על עסקת יבוא הגז המצרי לישראל, אלא גם על עסקאות בהיקפים קטנים הרבה יותר. יצואנים ויבואנים ישראלים הסוחרים עם מצרים בהיקפים של כמה מאות אלפי שקלים עד כמה מיליוני שקלים בודדים בשנה - מודאגים.
נכון לכתיבת שורות אלו - היום השביעי למרי האזרחי במדינה המאוכלסת ביותר מבין מדינות ערב (84.6 מיליון תושבים) - הם מדווחים לנו על ישיבה מתוחה על הגדר. "עדיין לא ברור לנו אם הפעילות שלנו במצרים נפגעה, ולכן מוקדם לקבל החלטות. המצב מלחיץ וצריך להמתין ולראות מה יוליד יום", אומרים לנו כמה מהם.
על-פי נתוני מכון היצוא, כ-180 חברות ישראליות פעילות במצרים. 151 מהן מייצאות למצרים (המדורגת במקום ה-81 במדד התחרותיות הבינלאומי מתוך 139 כלכלות, ישראל במקום ה-24) בהיקף קטן של בין 20 אלף דולר למיליון דולר בשנה, ו-23 בהיקף של מעל מיליון דולר בשנה.
"השלום הקר" עם מצרים (המדורגת במקום ה-98 במדד השחיתות מתוך 178 מדינות, ישראל במקום ה-30), בא לידי ביטוי גם בנתוני הסחר ההדדי: היצוא הישראלי למצרים, המדורגת במקום ה-38 ביעדי היצוא של ישראל, הסתכם בשנת 2010 ב-147 מיליון דולר בלבד והיבוא ב-355 מיליון דולר.
יבואן מזון ומשקאות: "סחורות לא יוצאות מהמפעל מחשש לביזה"
"אדיר סחר", יבואנית מזון ומשקאות, מייבאת ממצרים למעלה ממיליון בקבוקי מיץ גויאבה ומנגו ורכז לייצור ארטיקים בשנה, תחת המותג "איילנד", ובהיקף כספי של כמיליון דולר. ספק המיצים המצרי שלה, משנת 2004 ברציפות, הוא מפעל "דה אג'יפשן קו פוראדוונסר פודסטף אינדסטריז" השוכן באלכסנדריה, שם על-פי הדיווחים נורו בימים האחרונים כדורי גומי, גז מדמיע ואש חיה על אלפי מפגינים. "למיטב ידיעתי המפעל ממשיך לעבוד בשל מיקומו באזור תעשייה מחוץ לעיר", אומר יניב דיין, מבעלי "אדיר סחר".
- האם הצלחת ליצור קשר עם מישהו במפעל?
"ביום שישי האחרון בשעות הערב, צלצלתי לנייד של מנהל היצוא של המפעל. הוא ענה לי: 'אני מתחת למיטה ולא יוצא להפגין, מחכה לראות מה יקרה', ו'אף אחד לא יודע לאן זה הולך'. הוא גם אמר שהוא מקווה שזה ייגמר מהר. זאת הייתה יותר שיחה חברית מאשר עסקית. ביום שבת, צלצלתי אליו שוב, הפעם למפעל. הוא ענה ואמר שיש מתח אבל עובדים כרגיל. היום ניסיתי לדבר איתו שוב. הוא סימס לי שיחזור אליי מאוחר יותר ועדיין לא חזר".
- האם אתם צפויים לקבל משלוח ממצרים?
"כל שבועיים מגיע משם משלוח במשאיות דרך מעבר ניצנה. את המשלוח הבא שלנו אנחנו אמורים לקבל בשבוע הבא. מבירורים שעשיתי, מסתבר שלמרות שמסוף ניצנה פתוח סחורות לא משוחררות מהמפעלים מחשש שיבזזו בדרך. במצרים מעשי הביזה הולכים ומתרחבים, ומכאן החשש 'לשחרר' סחורות".
- עד כמה אתה חושש מהמצב?
"הסחורה המצרית מהווה 15% מהיקף הפעילות שלנו, שהם נדבך חשוב. מעבר לכך, מדובר במוצר שגידלנו אותו מאפס והשקענו לא מעט כסף בהחדרה, בשיווק ובפרסום שלו בארץ. המותג 'איילנד' - המשווק בכל רשתות השיווק, בקיוסקים, בקפיטריות באוניברסיטאות וב'שקליות' של הצבא - אהוב מאוד על קהלי היעד שלו ורושם גידולים יפים מדי שנה. רק בשנה האחרונה הוא רשם גידול של 45% במכירות, ובשנה קודם לכן גידול של 30%. לכן, המהומות במצרים מכניסות אותנו למתח מסוים".
- יש מה לעשות?
"לא, רק לשבת על הגדר ולחכות עד שהדברים יסתדרו".
- אם הם לא יסתדרו והמצב ידרדר?
"אם המצרים לא יוכלו להמשיך לספק לנו את הסחורה באופן סדיר, נשקול את האפשרות לאתר יצרנים/ספקים במקומות אחרים. אנחנו שולטים בהרכב המוצר, ולכן יש לנו את האפשרות לחפש יצרן חלופי. הנחת העבודה שלנו היא שהדברים לא יתפרקו עד כדי כך. אני מאמין שהדברים יסתדרו ושנמשיך לעבוד איתם".
יבואן פלדה: "אלפי מכולות מעוכבות בפורט סעיד"
יבואן הפלדה דורון הלפרין חושש שהכאוס השורר ברחובות מצרים יגרור אחריו כאוס גם בתעלת סואץ. הלפרין מייבא פלדה מצרית בהיקף של 2-4 מיליון דולר בשנה. לדברי הלפרין - המייבא פלדה גם מסין, דרום קוריאה, טורקיה, ספרד, אנגליה, גרמניה, רוסיה ואוקראינה - את היבוא ממצרים הוא עושה בשני ערוצים: ישירות מבתי חרושת לפלדה בעיר חלואן ובאמצעות חברות סחר היושבות בקפריסין.
- עד כמה המצב במצרים מדאיג אותך?
"אנחנו עוקבים בדאגה אחרי המתרחש ומחכים לראות מה יקרה. הדאגה העיקרית שלנו היא משיבוש בתנועת אניות המשא בתעלת סואץ. 90% מהפלדה שאנחנו קונים במזרח הרחוק (סין ודרום קוריאה) מגיעה במכולות דרך תעלת סואץ. לכן, כל עיכוב בתחנות המעבר כמו זו בפורט סעיד, שם פורקים את המכולות ומעבירים את המטענים לנמלי ישראל באניות קטנות יותר, עלול לעלות ביוקר. מבירורים שעשיתי אתמול מסתבר שכמה אלפי מכולות מעוכבות שם, לא ברור אם זה על רקע הכאוס או מסיבה אחרת. מבחינתי, זה מקור לדאגה ענקית. לא הייתי רוצה שמכולות יתקעו".
- האם אתה ממתין למכולה?
"יש לי כרגע הזמנה פתוחה במצרים שעשיתי באמצעות חברת סחר קפריסאית. יהיה לי חבל מאוד שהדברים יתחילו לקרטע במצרים כמו עם טורקיה, שם הרגשנו טוב מאוד את ההתקררות בעקבות פרשת המשט. הטורקים העלו לנו את תעריפי הפלדה והראו הרבה פחות התלהבות למכור לנו. עכשיו זה קצת נרגע, אבל לא חזר למה שהיה. אני מקווה שהבלגן במצרים יחלוף מהר. אפשר לפעמים לקנות שם סחורה במחירים טובים ולא הייתי רוצה לוותר על השוק הזה".
יצואן מתכות: "אני לא מצליח ליצור קשר עם הלקוח בקהיר"
המהומות במצרים תפסו את הנרי צימרמן, מבעלי חברת "טרלידור", יצרנית סורגים מכרמיאל, בחופשת סקי בשוויץ. "זה הפתיע אותי מאוד", אמר לנו היום.
זה 17 שנה ש"טרלידור" מייצאת למצרים בהיקף של כ-100 אלף דולר בשנה. לדברי צימרמן, עד לאינתיפאדה השנייה, היצוא למצרים צמח מדי שנה. "המצב הביטחוני העיב על קשרי המסחר, והביא לירידה חדה ביצוא שלנו למצרים", מספר צימרמן. "הלקוח היחיד שלנו במצרים, פחד לקנות סחורה ישראלית. היום הוא אמנם חזר לקנות מאיתנו חלקי מתכת להרכבת סורגים ולמכירתם בשוק המקומי, אבל לא ב'ווליום' שלפני האינתיפאדה, כ-300 אלף דולר בשנה".
- האם ניסית ליצור קשר עם הלקוח המצרי?
"מאתמול אני מנסה כל הזמן להשיג אותו, הוא יושב בקהיר, אך ללא הצלחה. הוא לא עונה לי. אני דואג לו ולקשרי המסחר שלנו וחושש ש'האחים המוסלמים' ישתלטו על המדינה והשלטון. במקרה כזה, אין ספק שהעסקים יפגעו ויפסקו לחלוטין".
- השוק המצרי מהווה חלק זניח מהמכירות שלכם. למה החשש הגדול?
"למרות ההיקף הקטן מאוד, זה עדיין שוק שחשוב לנו כי הוא שוק קבוע".
- האם להערכתך מעשי הביזה במדינה יגבירו את הביקוש לסורגים?
"זה בהחלט יכול להגדיל את המכירות על רקע מעשי הביזה. כרגע יש בעיות תקשורת ביני לבין הלקוח המצרי. ברגע שיתחדש הקשר אדע אם אכן יש ביקוש על הרקע הזה. מצד שני, יותר קל להעסיק שומר ב-2 דולר ליום מאשר לקנות ולהרכיב סורגים, אך עדיין יש עשירים שצריכים גם את המיגון הזה".
- איזה אדם הוא הלקוח שלכם?
"איש נעים הליכות שמאמין בשלום ושמאמין שהמסחר הוא שיביא שלום אמיתי. הוא אדם שוחר שלום. נוצרו בינינו קשרי ידידות טובים, וחבל שאנחנו לא יכולים לבקר האחד את השני בארץ המוצא".
10 טיפים להתנהלות עסקית נכונה במצרים על רקע ההפיכה
על-פי מכון היצוא
1. לא לנסוע למצרים
לאור ההתפתחויות האלימות במצרים, ממליצים המטה ללוחמה בטרור ומשרד החוץ להימנע מנסיעות למצרים בכלל ולסיני בפרט. לפיכך, אין להתפתות לנסוע לשם גם בשם עשיית/הצלת עסקאות.
2. לא לקבל החלטות עסקיות חדשות
לגבי עסקאות חדשות שטרם נחתמו או שנמצאות בתהליך משא ומתן עם לקוח מצרי, יש להמתין עד כמה שאפשר ולעקוב אחר ההתפתחויות. זאת בעיקר על רקע הודעת בסס"ח (החברה לביטוח סיכוני סחר חוץ), על השהיית כיסויי הביטוח למשלוחי סחורה חדשים למצרים.
3. ליזום פנייה ללקוח המצרי
מומלץ לבדוק עם הלקוח המצרי האם הוא מסוגל להמשיך ולפעול בהיקפים עליהם סיכמתם בעבר. כמו-כן, התעניינות כנה בשלומו ובהשפעת המהומות עליו אישית ועל עסקיו לצד הקשבה לבקשותיו ולצרכיו הנוכחיים, יחזקו את הקשרים העתידיים איתו.
4. לנסות לסייע ללקוחות ותיקים שהוכיחו בעבר איתנות פיננסית
ללקוח מצרי שיש לך איתו יחסים עסקיים מבוססים וארוכי טווח ושמצבו הפיננסי ידוע בדרך כלל כאיתן, דווקא בתקופה קשה זו אפשר להציע אשראי גבוה יותר. זוהי מחווה שתיזכר לך לטובה בטווח הארוך.
5. חשוב להתעדכן במצב השילוח ושחרור הסחורות בנמלים
לבחון ולהתעדכן באופן שוטף במצב נמלי הים במצרים, בעיקר בזה של נמל אלכסנדריה המשמש כמרכז לוגיסטי אזורי, כדי להימנע מסחורות מעוכבות. כמו-כן, יש לדבר עם הלקוח ולבדוק מולו אם יש קשיים וסיבות שעלולים לעכב את שחרור הסחורות כמו, למשל, מעשי הביזה הפושים במדינה.
6. לא להפקיד כספים בבנקים מקומיים
מהומות והפיכות הן לא זמן טוב להפקיד כספים בבנקים מקומיים. יש להימנע עד כמה שניתן מהפקדת כספים בבנקים מקומיים.
7. לבצע מיד הערכת סיכונים מחודשת
בימים כאלה יש לבצע הערכת סיכונים מחודשת של הלקוחות, ובמיוחד של אלה שאיתם נהגת לעבוד באשראי פתוח.
8. להקשיח את תנאי תשלום
אם אתה מבצע בתקופה זו עסקה חדשה - מומלץ להקשיח את תנאי התשלום ולהגדירם באופן ברור. ניתן לחלק את התשלום לחלקים - בתחילת התהליך לדרוש מהלקוח כ-20%-30% מהסכום מראש, ואת היתר שיעביר אליך עם הצגת מסמכים המעידים ששלחת את הסחורה.
9. לבקש ערבות בנקאית בגיבוי בנק ישראלי
לבקש מהלקוח ערבות בנקאית במסגרתה יתחייב הבנק הזר לשלם את הסכום הנקוב בה מיד עם קבלת הדרישה ועל-פי תנאי ההסכם. עדיף שערבות זו תהייה מגובה בהתחייבות לקיום של בנק ישראלי.
10. לפעול באמצעות חברות זרות
אם עסקייך נתקלים בקשיי פעילות בשוק המצרי, כדאי לבחון אפשרות לפעול בעקיפין דרך חברות זרות רב-לאומיות הפעולות בשוק המצרי.
