למצב החדש והלא מוכר במצרים השפעות חוצות גבולות - גם על ישראל כמובן. הבורסה במצרים אמנם סגורה כבר יומיים וצפויה להיות סגורה עד שהמצב ישתפר אך זה לא מונע מהמהומות לחצות את הגבול ולהשפיע על המדדים בארץ. נזכיר שלמרות שמדדי ת"א נסחרים היום (ב') ביציבות, אתמול נרשמו ירידות של עד 4%.
מחלקת המחקר העולמית של הבנק הבריטי HSBC התייחסה לתמונת המצב החדשה במזרח התיכון, והאנליסט סיימון וויליאמס מעריך כי לעת עתה לא צפויות תגובות דרמטיות בשווקים - אלא אם המהומות יתפשטו למדינה ערבית נוספת.
"מהירות ההתפשטות של המהומות מתוניסיה למצרים גורמת לנו לנהוג בזהירות בעוד אנו מעריכים האם יכולה לפרוץ עוד מהומה במקום אחר. אנו ממשיכים לעקוב בדריכות אחר התפתחויות בירדן, תימן ולבנון. עם זאת, בשורה התחתונה נראה שבמדינות אחרות במזרח התיכון וצפון אפריקה אין כרגע חשש", כתב וויליאמס.
בתעלת סואץ במצרים עוברים כ-2% מסך הנפט העולמי ומהווים מקור הכנסה של 5 מיליארד דולר בשנה. "אנו בטוחים בביטחון ובסדר במדינות הנפט. כמו כן, עד כה, אין דיווחים על מפגינים שתקפו מטרות עם ערך כלכלי באזור תעלת סואץ במהלך ניסיון ההפיכה ואנו מצפים כי במידה ויהיו תקיפות כאלה, צבא מצריים יתערב", הוסיף סיימון.
לקצר, להתנזל ולחכות
איילת ניר, כלכלנית בכירה בבית ההשקעות IBI, התייחסה גם היא למצב במצרים ואמרה כי האירועים הם תזכורת למשקיעים הזרים איפה בדיוק על הגלובוס נמצאת ישראל ועל הסיכון הנלווה לכך. "סיכון זה בחודשים האחרונים שב להתעורר לאור המקרים במצרים, תוניס ולבנון, והתמחור שלו בשנים האחרונות היה מועט אם בכלל", כתבה ניר.
"המהומות במצרים מגדילות את שנאת הסיכון כפי שבאה לידי ביטוי בתהליך הבריחה להשקעות הבטוחות שהתחולל בסוף השבוע והביא לירידה בתשואות האג"ח האמריקני ל-10 שנים לרמה של 3.32%. פער התשואות בין האג"ח האמריקניות ל-10 שנים לאג"ח הממשלתי שקלי 120 המקביל, התרחב בעקבות זאת ל-159 נקודות בסיס", כתבה ניר.
כתוצאה מהמצב, צופה ניר כי המשקיעים הזרים עלולים לתמחר את פרמיית הסיכון של ישראל כגבוהה יותר וכראיה לכך ה-CDS של ישראל זינק הבוקר ל-160.8 נ"ב לעומת 126 נ"ב קודם לכן.
"שינוי המשטר במצרים לכזה שפחות אוהד את ישראל (בלשון המעטה) צפוי להביא לדרישה להגדלת תקציב הביטחון. הגדלה זו עלולה להתרחש ללא קיצוץ מקביל בהוצאות המשרדים האחרים. הגירעון בהוצאות ובגירעון התקציבי יחייבו את משרד האוצר להגדיל את היקף ההנפקות בשוק המקומי במיוחד אם במשרד האוצר יחששו לצאת ולהנפיק בחו"ל", כתבה ניר.
על כן, המלצתה היא "להתנזל ולחכות להזדמנויות שעוד יגיעו. בסופו של דבר, מנחה אותנו הידיעה כי מניסיון עבר זעזועים גיאופוליטיים קצרים בהשפעתם על השווקים. אם אכן הדבר נכון, לנזילות יהיה תפקיד חשוב בניצול ההזדמנויות שעוד יופיעו. יתר על כן, אם השיני הפוליטי במצרים יגרור בעקבותיו שינוי מהותי במערכת היחסים שבים ישראל למצרים, ולאזור כולו - אזי רק נוכל לשמוח כי הקטנו את הסיכון התיק ההשקעות".