זה השלב בעונה שאנשים מתחילים לאבד את הקשר לליגת לוטו בכדורסל. שלב הבטן הרכה שבו מכבי ת"א כבר מספיק מחוברת כדי לתת בראש 46 הפרש בחוץ לבני השרון; לזה אפשר להוסיף גם את תרומת ערוץ הספורט שממשיך לבחור לשדר את מכבי במשחק המרכזי ולקדם את המוצר דרך גארבג'-טיים.
נכון למחזור ה-16 בליגה, 31% מהמשחקים העונה הסתיימו בהפרש של 15 נקודות או יותר. מלבד הפועל ירושלים שייצרה מומנטום של ארבעה ניצחונות רצופים (ועזבו את מכבי), יתר הקבוצות מבולבלות וללא שום אג'נדה - לא רק שהן לא מצליחות לחבר ניצחונות, אלא שרגע אחד הן קבוצות הגנה ולמחרת הן קבוצות התקפה.
הבעיה העיקרית של הליגה היא קודם כל ההפנמה של בעלי קבוצות ומאמנים שהעונה מוכרעת באמת באמת רק בסוף שלה. דברים לא הולכים טוב? אז מה, אין מה להשתגע עכשיו. סימון הפיינל-פור כגורם האמיתי שאליו צריך להתכוונן, גרם בשנים האחרונות לכך שתיקונים קוסמטיים בשלבים מאוחרים הקפיצו קבוצות. גם סבלנות של בעלי בית כלפי מאמנים בכירים מסתמכת על תופעות העבר: קטש הוא מגמגם סדרתי בעונה הרגילה, אבל הוכיח שהוא יודע לאסוף את עצמו ואת הקבוצות שלו ברגעי ההכרעה; כנ"ל מקרה דן שמיר בעונה שעברה. גם עם הבאת שחקנים כבר אין מה למהר ועדיף לחכות לשלב הכי מאוחר של העונה, גם משיקולים כלכליים: למה להביא עכשיו שחקן ולשלם 5 משכורות אם אפשר להציל את העונה במארס-אפריל ולהביא שחקן רק עבור שתי משכורות?
***
הבעיה השנייה בליגה היא האג'נדה של מאמנים. כמעט בכל ראיון הם ידברו קודם על הגנה ("לא שמרנו", "צריך לחזור למשחק דרך הגנה" וכו' וכו'), אבל בפועל צריך לשאול מה באמת הם עושים עם זה. הליגה העונה דומה הרבה יותר לליגת קיץ. זו ליגה ללא הגנות. גם בגלל שרוב המאמנים יעדיפו בכסף המועט שיש להם להביא שחקנים שייתנו להם קודם שורה סטטיסטית התקפית נאה.
מכבי ת"א השיגה אתמול מול בני השרון 159 נקודות מדד. במשחק חוץ. זה מספר לא סביר שמעיד לא רק על גודל הפערים, אלא על חוסר התנגדות מוחלט של היריב. כדי להבין עד כמה זו ליגה שמקדשת סטטיסטיקה התקפית, אפשר לציין רק שהממוצע העונה בליגה עומד על 91.8 נקודות מדד לקבוצה. זהו נתון יוצא דופן. כהשוואה, בליגה הספרדית עומד הממוצע העונה על 75.4 נקודות מדד לקבוצה, וביורוליג הממוצע לקבוצה עומד על 75 נקודות מדד, ושם רוב הקבוצות טובות התקפית מאלו שבשליגה הישראלית.
הנגזרת של המספרים האלו היא כזאת: במשחק ליגה בישראל קולעים בממוצע 161 נקודות, בעוד שבספרד באותן 40 דקות קולעים 145.8 נקודות.
***
איך יודעים שמאמנים לא באמת שולטים כאן בקבוצות שלהם: נקודה אחת היא פשוט לבחון איך מאמנים הסתגלו להרחקת קשת השלוש בחצי מטר העונה. האם זה שינה משהו מהותי באיך שמאמנים תופשים את המשחק? לא ממש. בהשוואה לעונה שעברה, אז זרקו הקבוצות בממוצע למשחק 20.7 זריקות, העונה בסך הכל ירדה כמות השלשות למשחק בזריקה וחצי. לא משמעותי.
יש את הגרסה שאומרת: לפחות תקשה על הקבוצה השנייה בעבירות. האם מכבי באמת מקבלת כבוד בליגה שלנו? אתמול בהרצליה, בני השרון באמת עשתה למכבי חיים קלים עם 18 עבירות בלבד - 16% מתחת לממוצע בליגה.
אלא שגם כמות העבירות היא מדד ליכולת הגנתית. יש כמה מאמנים בליגה שהאג'נדה ההגנתית שלהם נשענת על 'אין סלים קלים' ו'לפוצץ בעבירות'. אבל בלא מעט מקרים זהו קיצור דרך שרק מקל על היריב: קחו למשל את מכבי חיפה שהיא הקבוצה שעושה כמעט הכי הרבה עבירות בליגה (23 למשחק) - המשחק האובר-אגרסיבי הזה "עזר" לה העונה להיות הקבוצה שסופגת הכי הרבה נקודות מבין כל הקבוצות (87.6 נק' למשחק).
דוגמה הפוכה אפשר לראות אצל הפועל חולון: דווקא הקבוצה שעושה רק 19 עבירות למשחק (הרבה מתחת לממוצע בליגה) סופגת את כמות הנקודות הכי נמוכה אחרי מכבי ת"א והפועל ירושלים.