גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

זיכוי מרידור: ניתן להתנות שכ"ט בתוצאות הליך שאינו המשפט עצמו

השר דן מרידור ועו"ד אילן שביט זוכו אתמול בבית הדין המשמעתי המחוזי של לשכת עורכי הדין מעבירה משמעתית של התניית שכר-טרחה בתוצאות השימוע שנערך לגאידמק

לעורכי דין מותר להתנות עם הלקוח שלהם תשלום של שכר-טרחה בהתאם לתוצאותיו של שימוע - כך עולה מפסק דינו של בית הדין המשמעתי המחוזי של לשכת עורכי הדין, שניתן בעניינם של השר דן מרידור ועו"ד אילן שביט-שטריקס, שותף במשרד צדוק.

בית הדין החליט ברוב דעות לזכות את השניים מהפרת האיסור על התניית שכר-טרחה בתוצאות משפט פלילי, לאחר שקבע כי האיסור הקבוע בחוק הלשכה חל רק על המשפט הפלילי במובנו הצר - דהיינו משלב הקראת כתב האישום ועד גזר הדין, ולא על השימוע.

משמעות פסק הדין היא שהחל מהבוקר (ב') רשאים עורכי דין להסתמך על הפירוש המצמצם שנתנו שופטי הרוב, עורכי הדין ציון אמיר ויונה חייר, לחוק הלשכה: לכאורה רשאים עורכי דין לקבוע הסדרי שכר-טרחה מותנה, בכל הליך שאינו במסגרת המשפט הפלילי עצמו.

אם מותר להתנות שכר-טרחה בתוצאותיו של השימוע - אפשר שמותר לעורכי דין להתנות את תשלום שכר-טרחתם גם בתוצאותיו של דיון "מעצר ימים", בדיון על השבת נכסים שחולטו או בתוצאות דיון בוועדת השחרורים.

שופטי הרוב יכלו לבסס את נימוקי הזיכוי באופן שונה. הם יכלו, למשל, לקבוע כי סעיף 84(א) לחוק הלשכה, הקובע כי "לא יתנה ולא יקבל עורך דין בעד שירותו במשפט פלילי שכר-טרחה התלוי בתוצאות המשפט", אכן חל גם על הליכי השימוע, אך מאחר ששום גוף בלשכה לא הבהיר זאת עד עתה בגילוי דעת סדור - הרי שמרידור ושביט זכאים ליהנות מהספק.

אולם השופטים הם לא בחרו בדרך זאת, ובמקום זאת קבעו בפשטות כי לשונו של הסעיף, הנוקבת במילה "משפט פלילי" ולא "הליך פלילי", איננה מאפשרת להרחיב את המשמעות מעבר למובן הצר של הביטוי - כלומר, המשפט המתנהל בבית המשפט ותו לא.

"מאפייניו המובהקים והבסיסיים של משפט אינם מתקיימים בהליך השימוע", כתבו אמיר וחייר, המציינים גם כי סעיף השימוע מופיע בחוק סדר הדין הפלילי בפרק "הליכים שלפני המשפט".

הם גם מצטטים מפסק דין של בג"ץ, שבו נקבע כי חסינותו של נשיא המדינה מפני העמדה לדין בתקופת כהונתו איננה חלה על הליך השימוע, ומכאן מסיקים כי השימוע הוא הליך נפרד מהמשפט עצמו.

בונוס של 5 מיליון דולר

מרידור ושביט הועמדו לדין לפני כשנה על-ידי ועדת האתיקה של מחוז תל-אביב בלשכת עורכי הדין, בעקבות הייצוג שהעניקו לאיש העסקים ארקדי גאידמק בשימוע שנערך לו בפרקליטות מיסוי וכלכלה, לפני הגשת כתב האישום נגדו בעבירות של הלבנת הון. בעת שהשניים קיבלו לידיו את ייצוגו בשימוע, היה מרידור מחוץ למערכת הפוליטית ופעל כשותף בתיקים במסגרת משרד צדוק, שאותו מנהל שביט.

המסמך ששוגר לגאידמק ובו הצעה למתווה לתשלום שכר-טרחה, כלל דרישת תשלום של 600 אלף דולר, ועוד בונוס של 5 מיליון דולר "במקרה של הצלחה".

אף ששביט טען במכתב לוועדת האתיקה כי "המסמך היה בגדר 'יריית פתיחה' למשא-ומתן שלא השתכלל, ולא הביא לשום הסכם שבו שכר-טרחה מותלה בתוצאות", התברר במהלך המשפט כי ההסכם אכן קוים, וגאידמק שילם את הסך של 600 אלף דולר לשביט ולמרידור.

מרידור, אגב, טען כי השימוע אכן היה "הצלחה", אף שבסופו של דבר הוגש כתב אישום נגד גאידמק. ואולם, השניים לא דרשו ולא קיבלו מגאידמק את הבונוס שהובטח - ושופטי הרוב קיבלו את טענת ההגנה, שפירושו של דבר הוא שסעיף הבונוס שבהצעת שכר-הטרחה לא התקבל על-ידי גאידמק ולא הפך להסכם מחייב.

לעומת זאת, נכרת בין הצדדים הסכם גם בנוגע לשימוע השני שנערך לגאידמק בפרקליטות, ובו התחייב גאידמק לשלם 900 אלף דולר, אלא ששביט העיד שבסופו של דבר גאידמק לא יוצג על-ידם בשימוע זה, מאחר שבתקופה זו מרידור כבר חזר לזירה הפוליטית. מרידור עצמו נמנע מלהעיד בבית הדין המשמעתי.

דעת המיעוט: התניה לא ראויה

דווקא דעת המיעוט, של עו"ד אבי אודיז, שביקש להרשיע את מרידור ושביט, נראית משכנעת יותר ומתבססת על פרשנות תכליתית של סעיף החוק, בהתאם לרציונלים האוסרים התניית שכר-טרחה בתחום הפלילי.

לדבריו, המחוקק אכן נקב בביטוי "משפט פלילי" ולא "הליך פלילי", ואולם זאת מאחר שהחוק נחקק לפני 50 שנה ולא תוקן מאז 1961, ובתקופה ההיא לא היו הליכי השימוע, שהיו אז נדירים, לנגד עיניו.

אודיז מצטט את ד"ר גבריאל קלינג, שכתב בספרו "אתיקה מקצועית" כי "האיסור איננו משתרע על המשפט הפלילי גופו בלבד", ואף מפרט כי "עורך דין המייצג לקוח בשימוע אינו יכול להסכים עם הלקוח שיקבל את שכרו, אם בעקבות השימוע לא יוגש כתב אישום".

פרופ' פמלה קרלן מאוניברסיטת וירג'יניה מציינת כי "לא ראוי שעורך דין יקנה אינטרס אישי בתוצאות המשפט הפלילי; הסכם שכר-טרחה מותנה בתוצאות הופך למעשה את עורך הדין ולקוחו ל'שותפים' בעלי עניין שווה בתוצאות ההליך".

באשר לטענה כי סעיף השימוע ממוקם מחוץ לפרק "המשפט" בחוק סדר הדין הפלילי, מסביר אודיז כי סעיפים רבים נוספים, העוסקים במשפט עצמו, נמצאים גם הם בפרקים אחרים - למשל, האיסור על התביעה להגיש ראיה לבית המשפט אם ההגנה לא עיינה בה, עדויות מומחים של הסנגוריה, הזמנת עדים למשפט ועוד.

"אין כל אפשרות להפריד את השימוע מיתר שלבי המשפט הפלילי", כותב אודיז. "הפרשנות הראויה האפשרית היחידה היא שהשימוע הוא חלק אינטגרלי מהמשפט הפלילי, והאיסור על התניית שכר-טרחה בתוצאות חל במלואו גם על ייצוג בהליכי השימוע".

טענה חוקתית

בעדותו טען שביט כי ראה את הליך השימוע כהליך מינהלי ולא כחלק מההליך הפלילי, אך במקביל אמר כי אם היה מגיע אליו חשוד ברצח, שוחד או גניבה - לא היה מטפל בעניין.

בעניין האשמתו של גאידמק בעבירות של הלבנת הון, אמר שביט כי ביקש לטעון טענה חוקתית. "אם סבר שביט כי מדובר בהליך חוקתי טהור", תוהה אודיז, "שאיננו שייך למטרייה הפלילית, מדוע שיבחין בין סוגי העבירות המיוחסות לחשוד בשימוע? מדברי שביט עולה כי הבין היטב שהוא אינו מצוי בהליך מינהלי נפרד".

טענה נוספת שהעלה שביט היא שגם אם הסעיף חל על שימוע, הרי שהפרשנות שנתנו לו היתה סבירה, ולא היתה להם מחשבה פלילית. "ברור שלא מדובר בטעות בלתי נמנעת", פוסק אודיז. "על כל עורך דין חלה חזקה כי הוא יודע את הדין. מדובר בשני עורכי דין ותיקים, בעלי ניסיון רב, האחד דיין בבית הדין המשמעתי בעברו והאחר שר המשפטים בעברו, ולא ניתן לקבוע כי טעותם עמדה בקנה-מידה כלשהי של סבירות".

"פעולה בתום-לב"

עורכות הדין נוית נגב וגל הררי-גולדמן, שייצגו את שביט, הביעו קורת-רוח "מכך שהעננה שריחפה מעל ראשו הוסרה. בית הדין קיבל את הסברנו, ששביט לא הפר את כללי האתיקה, וכי פעולתו היתה בתום-לב, שכן לפי כללי האתיקה לא היתה מניעה לפעול בדרך שבה פעל. אנו סבורות כי הדרך הנכונה ליצירת נורמות או להבהרתן היא על-ידי תיקוני חקיקה, ולא בדרך של יצירת נורמות על גבו של אדם".

עו"ד צבי אגמון, שייצג את מרידור, סירב להתייחס להכרעת הדין.

עוד כתבות

יזמיות המגורים מדווחות על עלייה בקצב מכירת הדירות בחודשים האחרונים / צילום: שלומי יוסף

דוחות חברות הנדל"ן מגלים: "המשבר ההיסטורי" נמשך בקושי חודשיים

למרות נבואות הזעם והמחסור המתמשך בעובדי בניין בצל המלחמה, יזמיות המגורים מדווחות על התאוששות ● מחודש דצמבר נרשמת עלייה בקצב מכירת הדירות, לא נרשמים עיכובים במסירות, לפי בכירים בענף רוב אתרי הבנייה חזרו לעבוד, ואפילו מדד המניות הענפי רושם תשואת שיא

מישל וונטסוס, לשעבר מנכ''ל ביוג'ן / צילום: Quris

"ביוג'ן הייתה פסגת הקריירה שלי עד כה": המנכ"ל לשעבר מדבר על התוכניות לעתיד

מישל וונטסוס היה מנכ"ל ביוג'ן בתקופה שבה הייתה במוקד תשומת הלב בעקבות התרופה החדשנית שלה לאלצהיימר, אבל בסוף שילם בכיסאו על הכישלון שלה בשוק ● בראיון ל"גלובס", הוא מגיב על הביקורת שהושמעה נגדו, מספר אילו חברות מעניינות אותו עכשיו ומדבר על ההשקעה שלו בקיוריס הישראלית ● על המיזם החדש שהוא מקים בסינגפור, הוא עדיין לא מוכן לפרט

קבינט המלחמה. ללא נשים במוקד קבלת ההחלטות / צילום: קובי גדעון-לע''מ

המלחמה חושפת את אוכלוסיית הנשים לסיכונים חריגים. איך אפשר להתמודד איתם?

מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות ● הפעם, בשיתוף שדולת הנשים, על האתגרים שמציבה המלחמה בפני נשים ● נשים סובלות יותר מהיעדר ביטחון אישי וכלכלי - ובכל זאת הן לא נמצאות במוקד קבלת ההחלטות

סם בנקמן-פריד / צילום: ap, Bebeto Matthews

סם בנקמן-פריד, מייסד בורסת הקריפטו FTX, נידון ל-25 שנות מאסר

בנובמבר האחרון חבר מושבעים בארה"ב מצא את סם בנקמן-פריד אשם ● היום, השופט בתיק קבע כי הוא ירצה 25 שנות מאסר ● "אני הייתי המנכ"ל ולכן האחריות היא עלי", אמר בנקמן-פריד עם מתן גזר הדין

המדינה החדשה שמצטרפת להליך נגד ישראל בהאג

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: רוב האמריקאים מתנגדים להמשך המלחמה, הממשלה הצרפתית מצהירה שלא סיפקה נשק לישראל מאז ה-7 באוקטובר, ואירלנד מצטרפת לתביעה נגד ישראל בהאג ● כותרות העיתונים בעולם 

חברת הסייבר הישראלית Coro (קורו) / צילום: CORO

המשבר בהייטק נגמר? סטארט-אפ ישראלי שני מודיע בתוך שבוע על גיוס של 100 מיליון דולר

חברת קורו (Coro) הישראלית, העוסקת במכירת מערכות סייבר לעסקים קטנים ובינוניים, הודיעה על גיוס של 100 מיליון דולר ● ככל שנודע, כספי הגיוס כולם הושקעו בחברה ולא בקניית מניות מיזמים או משקיעים קודמים ● כל הגיוס התבצע מקרנות הון סיכון זרות

ינקי קוינט, מנכ''ל רמי ומ''מ מנהל רשות החברות / צילום: יוסי זמיר

מתחנות כוח ועד מוסכי רכבת: בענף התשתיות טוענים שרמ"י תוקעת מיזמים

בפנייה דחופה מבקשים במינהל התכנון מרשות מקרקעי ישראל לשחרר היתרים למיזמי תשתית לאומיים ● ברקע זה, גורמים בענף טוענים כי פרויקטים גדולים, בהם תחנות כוח ומוסכים של הרכבת הקלה, תקועים בגלל התנהלות הרשות ● רמ"י: "חלק מהפרויקטים יצאו לדרך"

מנכ''ל האוצר שלומי הייזלר בוועידת מרכז הנדל''ן באילת / צילום: נאו מדיה

מנכ"ל האוצר נגד מנהל רשות המסים: "מס דירה שלישית ירחיק משקיעים משוק הנדל"ן"

לפי מנכ"ל האוצר, שלומי הייזלר, החזרת "מס דירה שלישית" כבר בתקציב הקרוב לא נמצאת על הפרק ● על הביקורת שהעביר ינקי קוינט בכנס התשתיות של גלובס בשבוע שעבר, הוא עונה: "אמירות חמורות ואין בהן דבר וחצי דבר. באוצר יש אנשים מופלאים" ● וזו התוכנית שלו למלא את קופת המדינה, נוכח הגירעון המחמיר

צילום: ap, AP23024601572019_e5rllq

וול סטריט סגרה את הרבעון הראשון הטוב ביותר מאז 2019; מדד S&P 500 שבר שיא חדש

שיא חדש גם לדאו ג'ונס ● סיכום הרבעון הראשון באירופה: השווקים עלו בכ-7% ● בלומברג: "שוק הקקאו קורס", וולס פארגו: "עליית המחיר תגולגל אל הצרכנים" ● מייסד בורסת הקריפטו FTX נידון ל-25 שנות מאסר ● הצמיחה בארה"ב עמדה על 3.4%, יותר מהצפוי ● ג'יי.פי מורגן: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו" ● מחר "יום שישי הטוב" אין מסחר בוול סטריט ובמדינות רבות אחרות

הסכם אינו נדרש כתנאי עבור זוגות במערכות יחסים כאלה ואחרות / צילום: Shutterstock, Viacheslav Lopatin

זוג הקפיא עוברים ואז נפרד. האם האישה תוכל להשתמש בהם?

כשלושה עשורים לאחר פרשת נחמני, בתי המשפט עדיין נאלצים לדון בתביעות בלתי אפשריות לגבי גורלם של עוברים מוקפאים ● מן הראוי היה לחייב כל זוג שפונה לבצע הפריה חוץ-גופית, לחתום על הסכם שמתייחס לאפשרות הריאלית של פרידה במהלך הזמן שחולף בין יצירת העוברים המוקפאים לבין השימוש בהם

ייצור השבבים / צילום: Shutterstock, Golubovy

חברות השבבים הישראליות שמשלמות על הקשחת הכללים

ביטול רכישת חברת שבבים ישראלים על ידי הענקית האמריקאית קוואלקום מתווספת לנסיגת אינטל מרכישת טאואר אשתקד ● לפי מומחים, מדובר במגמה מתעצמת של הקשחת העמדות מצד רגולטורים בעולם ● "חברות צריכות להתחיל לחשוב מראש על אלטרנטיבות", הם אומרים

צילומים: נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת, אייל רדושיצקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

כועסים על היציאה לפגרה, אבל הבעיה עמוקה מזה

הבנקים כביכול תחת אש, אבל לא צפויים לספוג ריקושטים כבדים ● פגרת הכנסת מעוררת ביקורת, אבל לא היא הבעיה ● והטעם לפגם בפרס על צילום העיתונות ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

בורסת ת"א ננעלה ביציבות; אלקטריאון זינקה ב-18%, ישראכרט ב-8%

אל על השלימה גיוס של 100 מיליון דולר, המנייה עולה ב-4% ● הבורסה בת"א מסכמת רבעון ראשון בעליות נאות במדדים המובילים ● לאומי על הדולר המתחזק: "מציע למשקיעים הצעה שאי אפשר לסרב לה" ● באופנהיימר צופים "רוח גבית לשוק המניות האמריקאי לפחות עד שנת 2025"

חנן מור, מנכ''ל קבוצת חנן מור / צילום: איל יצהר

הנושים זעמו, וחנן מור ידולל ל-1% ממניות קבוצת הנדל"ן שהקים

לפי הסדר החוב המתגבש, חנן מור יחזיק כ-1% ממניות החברה ● במקביל, יוקצה לנושי החברה, בעיקר בנקים וגופים מוסדיים, מניות שיהוו כ-96% מהון החברה

איל וולדמן / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

שר החינוך התקפל ולאיל וולדמן יוענק פרס ישראל

לפני מספר שבועות הודיע שר החינוך יואב קיש כי הוא מבטל את טקס פרס ישראל, זאת בין היתר על רקע הפרסומים כי אחד מן הזוכים הוא היזם איל וולדמן ● כעת, חזר בו קיש מעמדתו והוא מכריז כי הטקס יתקיים כסדרו בשדרות ● ומי עוד בין הזוכים?

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי / אילוסטרציה: Shutterstock

הטבת המס הגדולה שהבטיחה הממשלה נכנסה לתוקף. מה יקרה לנטו שלכם?

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי, אשר תגדיל להם את ההכנסה הפנויה ● ואולם, מומחים טוענים כי הטבת המס לא תשפיע על מי שבאמת זקוק לה

עינת גנון / צילום: בר שניר

פרויקט הענק מתעכב: עוד פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו

עינת גנון, סמנכ"לית הרשות להתחדשות עירונית, הודיעה על פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו, לאחר שלאחרונה גם צחי דוד, סגן הממונה על התקציבים באוצר לשעבר, הסיר את מועמדותו לתפקיד ● כעת נותר מועמד אחד לבחירה, והמכרז עומד בפני ביטול

קריסת גשר פרנסיס סקוט קי בבולטימור / צילום: ap, Steve Helber

אמריקה סופקת כפיים וחוששת: עד כמה חסינים הגשרים שלה?

את הגשר בבולטימור הפילה ספינת ענק של 95 אלף טונות ● זו הייתה כנראה, אם כי לא בטוח, תוצאה בלתי נמנעת - הגשר קיבל ציון "מניח את הדעת" לפני שלוש שנים ● הנשיא ביידן רשאי לטעון שהשקעת טריליון דולר בשיקום תשתית מגינה על אמריקה מפני אסונות רבים כאלה

איציק וייץ, מנכ''ל קבוצת קרסו מוטורס / צילום: אלעד גוטמן

המספרים חושפים: כך הפך מותג בנזין סיני אלמוני למכרה הזהב של קבוצת קרסו

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מהדוח השנתי של יבואנית הרכב עולה כי המותג צ'רי, שמכירותיו זינקו ב-2023, הקפיץ את נתח השוק שלה וסייע לה להציג רווח מכובד בתקופה קשה ● אבל ל"אסטרטגיה הסינית" הזו, שמשנה בצורה משמעותית את הפוקוס העסקי של הקבוצה, יש מחיר - ובראשו דריסת מותגים ותיקים

ביתן אינטל בגרמניה / צילום: Shutterstock

אינטל תכננה להשקיע 86 מיליארד דולר באירופה. סטארט־אפ קטן מקשה עליה

קרב פטנטים שחברת שבבים קטנה מנהלת נגד אינטל בגרמניה עשוי לחבל בתוכניות של הענקית באירופה כולה ● ניצחון משמעותי לתביעה נרשם החודש, עם הוצאת צו מניעה זמני נגד מכירת כמה מעבדים של אינטל ● השאלה הגדולה: האם ייפתחו משפטים דומים ביבשת?