"התעניינות העולם במו"פ ובטכנולוגיות שיש בישראל בתחום האנרגיה היא ללא פרופורציה לגודל המדינה", אומר ל"גלובס" ד"ר אלי אופר, יו"ר הנשיאות הישראלית של תכנית המו"פ האירופית "יוריקה". ישראל נבחרה השנה לנשיאה התורנית של התכנית היוקרתית, שבה חברות כיום למעלה מ-40 מדינות. לדברי ד"ר אופר, הישגי הטכנולוגיה הישראלית היו שיקול מרכזי בבחירה. "העולם מחפש בישראל שני דברים", אומר ד"ר אופר, "מו"פ וטכנולוגיה. יכולות השיווק והייצור שלנו הרבה פחות מעניינות אותו".
ד"ר אופר מציין כי בתחום האנרגיה יש לישראל רקורד מרשים בפיתוח טכנולוגיות פורצות דרך. "ישראל הייתה חלוצה עולמית בפיתוח טכנולוגיות של התפלת מים ובאנרגיה סולארית", הוא מציין, "לצערי, בספרד ובקליפורניה יש היום מתקנים סולאריים המופעלים בטכנולוגיה ישראלית, אבל בישראל עצמה החמצנו את האפשרות ליישם אותן, בין היתר, בשל סיבות פוליטיות.
"סיבה נוספת היא גודלו הקטן של השוק הישראלי. דווקא בנקודה זו יש לישראל הרבה מה להרוויח משיתוף פעולה עם השוק הגדול באירופה. בנוסף, יש לישראלים הרבה מה ללמוד מהאירופים בכל הקשור לתחום שמירת הסביבה. מדובר בתחום שבו ישראל נמצאת בפיגור ניכר אחרי מדינות אירופה. עד היום, הישראלים העדיפו לעסוק בנושאים בוערים יותר על סדר היום".
מכאן חשיבות הכנס שמארגנת השבוע בירושלים "השדולה האירופית" (European Friends of Israel), בשיתוף "גלובס", אליו יגיעו כ-500 חברי פרלמנט אירופאים (מתוך 736). במסגרת הכנס יבקרו חברי הפרלמנט במפעלים המובלים בארץ. זה אינו עניין של מה בכך, לאור העובדה שהם מייצגים שוק של כ-375 מיליון צרכנים, שיכולים לסייע בקידום הטכנולוגיה הישראלית.
ד"ר אלי אופר, יו"ר הנשיאות הישראלית של תכנית המו"פ האירופית "יוריקה"
200 סטארט-אפים בחסות המדען הראשי
ד"ר אופר מגדיר את תחום הקלינטק ככולל שלושה תחומי משנה: מים, סביבה ואנרגיות מתחדשות. אחד הפיתוחים הישראלים המעניינים ביותר נמצא לדבריו בתחום המים. "ה'להיט' היום בתחום טכנולוגיות המים הוא בתחום מניעת דליפות בצנרת. ישנם פיתוחים ישראלים מעניינים מאוד בתחום, שיכולים להיות רלבנטיים במיוחד עבור ערי אירופה הגדולות שבהן הצנרת ישנה מאוד. בערים כמו לונדון או פריז שיעור אובדן המים יכול להגיע לעשרות אחוזים. הטכנולוגיה הישראלית מבוססת על שני שלבים. השלב הראשון הוא איתור מיקום הזליגה, באמצעות מערכות בקרה וטכנולוגיות מתוחכמות. השלב השני הוא חסימת הדליפה, באמצעות הזרמת חומרים מיוחדים שאינם רעילים בצנרת".
לפני מספר שנים החליטה אחת החממות הטכנולוגיות הפועלות בישראל - חממת "כנרות" - להפוך לחממה ייעודית העוסקת אך ורק בפיתוח טכנולוגיות מים. חממה נוספת בשם ל"נ, הפועלת ליד חיפה, הכריזה על עצמה כ"חממה סביבתית".
טכנולוגיות קלינטק נוספות נמצאות בשלבי פיתוח ביתר 26 החממות הפועלות בישראל תחת חסותו של המדען הראשי במשרד התמ"ת. לדברי ד"ר אופר, 8-10 חברות שוהות בחממה שנתיים בממוצע, ובסך-הכול תומכת המדינה בקרוב ל-200 סטארט-אפים.
ד"ר אופר, ששימש כמדען הראשי בתמ"ת בין השנים 2002-2010 אומר, כי בשלוש השנים האחרונות חלו תמורות עמוקות בהיקף הפעילות והתקציבים המושקעים בישראל במו"פ בתחום הקלינטק. "תחום האנרגיה התרחב בשנים האחרונות על-רקע ההבנה בשוק שאפשר לעשות מזה כסף", אומר ד"ר אופר, "הנתונים הם דרמטיים ומעידים על מגמה ברורה מאוד. היקפי ההשקעה במו"פ בקלינטק גדלים בעקביות משנה לשנה".
ב-2007 הועברו ללשכת המדען הראשי בקשות לאישור פרויקטי מו"פ בתחום הקלינטק בהיקף כולל של 150 מיליון שקל. ב-2010 קפץ הסכום והגיע ל-380 מיליון שקל - עלייה של למעלה מ-150% בתוך שלוש שנים. שיעורי גידול דומים נרשמו בהיקף המענקים ובמספרי הבקשות שהוגשו ואושרו (ראה טבלה). יחד-עם-זאת, יש לזכור שמשקל סקטור הקלינטק כולו עדיין קטן יחסית בתוך כלל תקציבי המו"פ שמאשר המדען הראשי, כ-5 מיליארד שקל לשנה.
57 מיליון שקל להקמת מרכז טכנולוגי
החממות הטכנולוגיות ותקציבי המו"פ הם רק שני נדבכים בפעילות המו"פ בישראל בתחום האנרגיות המתחדשות. גורם חשוב נוסף שיצטרף בקרוב לזירה הוא המרכז הטכנולוגי לאנרגיות מתחדשות. המרכז יוקם על-ידי קונסורציום פרטי שנבחר על-ידי משרד התמ"ת במכרז שתוצאותיו פורסמו בספטמבר. ד"ר אופר מציין, כי מרכז טכנולוגי שני מתוכנן לקום בשנים הקרובות בתחום פיתוח טכנולוגיות מים.
על-פי תנאי הזיכיון להקמת המרכז הטכנולוגי לאנרגיות מתחדשות ולהפעלתו, התחייבה המדינה להזרים למרכז 57 מיליון שקל על פני חמש שנים, והזכיין התחייב להעמיד זכות זהה ב-Matching. במכרז להקמת המרכז ולהפעלתו זכתה בספטמבר קבוצה הכוללת כמה מהגופים העסקיים המרכזיים בישראל בתחום המו"פ ("אורמת", "אלביט מערכות" ו"רפא"ל") בשיתוף עם גופי מחקר מובילים בתחום האנרגיות המתחדשות (אוניברסיטת בן-גוריון בנגב ומכון ערבה) וקרן ההשקעות פרו-סיד.
המרכז ייבנה בערבה, צפונית לאילת, בתחומי מועצה אזורית חבל אילות. מנהלת האנרגיה המתחדשת של אילת-אילות היא שותפה מרכזית בקבוצה הזוכה. הזכייה במכרז להקמת המרכז הטכנולוגי מבססת את מעמדו של חבל אילות כ"מכה" (Mecca) הישראלי בתחום האנרגיות המתחדשות.
במוקד הפעילות של החבל עומד כנס "אילת-אילות" הבינלאומי לאנרגיה מתחדשת. הכנס ייערך באילת השנה, בין ה-22 ל-24 בפברואר, זו השנה הרביעית. ב-2010 קיבל הכנס הכרה רשמית להיותו אחד האירועים החשובים ביותר בעולם בתחום האנרגיה מתחדשת, כאשר נציבות האיחוד האירופאי, הזרוע המבצעת של האיחוד האירופי, בחרה לכלול את האירוע בפרויקט ECO4B, שמובילה רשת היוזמה האירופית (Enterprise Europe Network), המהווה רשת נקודות מידע וייעוץ לחברות אירופאיות הגדולה באירופה.
הכנס יפגיש במלונות אילת למעלה מ-2,000 אנשי עסקים, אנשי אקדמיה, נציגי ממשל ונציגי גופי השקעות גדולים מישראל ומהעולם. בין היתר, צפויה בכנס השתתפותה של משלחת גדולה מאיטליה בראשות השר לפיתוח כלכלי, לי פאולו רומאני, לצד משלחות נוספות מבריטניה, צרפת וספרד. שניים מהמושבים בכנס נערכים השנה בחסות "יוריקה" הבינלאומי שיערוך במקביל לכנס את הכינוס השנתי שלו בראשות המזכיר הכללי, לוק בורג.
בין האישים האירופים הבולטים שצפויים להגיע לאילת השנה המפקח האירופאי לפעילות אקלימית, קוני הרצגרד; מר קארל ג'וזף קואן, ראש מחלקת רכבות נוסעים של אי-קאר ומתאם טכנולוגי של סימנס, גרמניה; וד"ר גבריאל מרקוט, מנכ "ל קשרי אירופה בחברת שטוקלהומברגר חיפושים ונשיא בחברת ארוגיה. נושא הכנס השנה יהיה "המעבר מהכרזות למעשים בשטח והבשלת ההזדמנויות העסקיות". בצד הדיון בדרכים להתרת החסמים ביורוקרטיים בדרך לשילוב אנרגיה מתחדשת, יוקדש חלק נרחב מהדיונים לעיסוק בחדשנות ובפיתוחים הטכנולוגיים האחרונים בתחום.
14 מיליארד שקל להפיכת ישראל למוקד ידע עולמי
גולת הכותרת של המו"פ הישראלי בשנים הקרובות בתחום האנרגיה לא תהיה ככל הנראה בקלינטק אלא דווקא בנושא קרוב אליו: מציאת תחליפים לנפט. מדובר ביוזמה של ממשלת ישראל הנוכחית. ב-7 לפברואר 2010 החליטה הממשלה על כינון "מאמץ לאומי לפיתוח טכנולוגיות המקטינות את השימוש העולמי בנפט בתחבורה". היעד שהוגדר אינו יכול להיות שאפתני יותר: התלות של העולם המפותח בנפט לתחבורה היא בעיה מרכזית לא רק ברמה הפוליטית אלא גם ברמה הכלכלית והסביבתית.
ד"ר גל לופט, מנהל במכון IAGS למחקרי ביטחון גלובלי בוושינגטון, סבור כי מדובר בבעיה המרכזית כיום בעולם. לדבריו, שורש הבעיה נעוץ בכך שהנפט הוא מונופול בתחום הדלקים המשמשים לתחבורה המופק ברובו על-ידי קרטל, אופ"ק, השולט בקרוב ל-80% מעתודות הנפט ופועל במוצהר להעלות את מחירו.
בוועידת "גלובס" לעסקים שנערכה בתל אביב בדצמבר, חזה ד"ר לופט כי מחירי הנפט ימשיכו לטפס בכל תרחיש אפשרי. "המזל שלנו במירכאות היה שהיינו במיתון עולמי", אמר, "רק תחשבו מה יקרה אם נצא מהמיתון. מצד שני מחירי הנפט יעלו גם בתרחישים פחות אופטימיים כמו התפרצות אינפלציונית או היחלשות ניכרת של הדולר - במקרים כאלה המשקיעים יברחו אל הנפט בהיותו קומודיטי, כמו הזהב, המספק הגנה".
בשנה שחלפה מאז קבלת ההחלטה ההיסטורית נערכה עבודת מטה מקיפה בנושא במסגרת המועצה הלאומית לכלכלה שבמשרד ראש הממשלה, שבראשה עומד פרופ' יוג'ין קנדל. בישיבתה מה-30 לינואר אישרה הממשלה תכנית לאומית לפיתוח תחליפי נפט.
התכנית, שתפעל בין השנים 2011-2020, תיהנה מתקציב ממשלתי בסך 4 מיליארד שקל בחמש השנים הראשונות (2011-2015) ו-10 מיליארד לפחות בחמש השנים הבאות (2016-2020). השתתפות הממשלה בתקציבים תעמוד על 1.5 מיליארד שקל. ה
יעד המרכזי שנקבע הוא הפיכת ישראל למוקד ידע עולמי בתחום התחליפים לנפט. על-פי הוגי התכנית, מטרה זו תושג אם עד 2016 יוקמו בישראל למעלה מ-100 סטארט-אפים ופרויקטי מחקר בתחום, באמצעות שילובן של 20 חברות ישראליות גלובליות. כמו-כן, אמורים לקום עד 2016 כ-100 קבוצות מחקר מדעי ואקדמי בתחום.
במסגרת התכנית הלאומית אושרה תכנית לעידוד השקעות בחברות מגובות הון סיכון הפועלות בתחום תחליפי הנפט. התכנית, שזכתה לתקציב ממשלתי בסך 400 מיליון שקל, תאפשר מימון של מתקני פיילוט שבהם ייבחנו טכנולוגיות חדשות בתחום, ותקדם את הטמעת הטכנולוגיות החדישות בתעשייה. בנוסף, יונהג פרס שנתי מטעם ראש הממשלה לחדשנות עולמית בתחום תחליפי הנפט. הפרס יהיה בסך 1.5 מיליון שקל.
הפעילות המדעית העתידית בישראל תחוזק על-ידי תכניות והסכמי שיתוף פעולה שייחתמו עם מדינות זרות. בבחירת המדינות הוחלט לתת משקל רב למדינות בעלות יכולת מחקרית וטכנולוגית גבוהה, וכן למדינות בעלות האינטרס החזק ביותר למציאת תחליפים לנפט. ההחלטה מציינת בהקשר זה, במפורש, מדינות דוגמת הודו וסין, שבהן צפוי בשנים הקרובות גידול ניכר במספר כלי הרכב הממונעים.
אורי בן-פורת, יועצו הכלכלי של נשיא המדינה שמעון פרס, המליץ לחבור למדינות מתפתחות דוגמת קזחסטאן, המתבססות על יצוא נפט ומעוניינות לפזר את הסיכון. בהמלצתו של ד"ר אופר נקבע בתכנית כי ישראל תפעל לחיזוק שיתוף הפעולה בין חברות וגופים ישראליים לחברות רב-לאומיות העוסקות בתחומים הקשורים לתחליפי נפט וגופי מחקר ותעשייה המובילים בעולם בתחום תחליפי הנפט. בדברו בוועידת "גלובס" לעסקים, הסביר ד"ר אופר כי "דווקא גורמים כמו חברות הרכב והדלקים מנהלים כיום מחקרים בהיקף עצום ד"ר למציאת תחליפי נפט, וקיים הגיון אסטרטגי רב בחבירה אליהם".
ד"ר אופר, שהיה חבר בצוות ההיגוי שניסח את התכנית הלאומית, מאמין שהיעד השאפתני שלה הוא בר-השגה. "אם ישראל תעזור לפתור את התלות העולמית בנפט, זו תהיה החלטה חשובה מאוד".
ואי-אפשר שלא להזכיר את בטר-פלייס
אי-אפשר לדבר על מציאת תחליפים לנפט מבלי להזכיר את בטר-פלייס, מיזם המכונית החשמלית הישראלי בהנהגתו של שי אגסי. המכונית החשמלית הראשונה אמורה לעלות על כבישי ישראל עוד לפני סוף השנה, ובינתיים כבר הותקנו ברחבי ישראל למעלה מ-1,500 נקודות טעינה לרכבים חשמליים, בחניונים פרטיים וציבוריים וברחובות הערים. במהלך השנה הקרובה תשלים בטר-פלייס התקנת אלפי נקודות טעינה נוספות. נקודות הטעינה יאפשרו לבטר-פלייס להפעיל מודל המכונה "טעינה מנוהלת".
לדברי החברה, המודל יאפשר לנהל את צריכת החשמל הארצית של כלי הרכב החשמליים באופן שיחסוך את הצורך בהקמת תחנות כוח נוספת. זיוה פתיר, סמנכ"לית תקינה ורגולציה בבטר-פלייס, מציינת כי בשנה האחרונה הפך מרכז המבקרים של החברה למוקד עלייה לרגל למשלחות מכל העולם המבקשות ללמוד על המיזם החדשני ויתרונותיו בתחום איכות הסביבה והחיסכון באנרגיה.
